מיס פיגי ואני

מתוך בלוג המגדר "יחסי מין": "מיס פיגי מייצגת את הדילמות של כל אשה משוחררת ועצמאית: אנחנו רוצות להצליח אבל להישאר נחשקות, רוצות קריירה וגם אהבה, רוצים לבטא את עצמנו בחופשיות בלי לאבד מהאהבה של הסביבה אלינו"

21/12/2011
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
» gettyimages: עורכת בווג. ,צילום

>> מתוך הבלוג יחסי מין. מאת שירה

תמיד היו לי רגשות מעורבים בקשר למיס פיגי. מצד אחד היא הצטיירה לי בתור דמות צעקנית, אגרסיבית, חסרת עידון ובעלת מחסור מוחלט במודעות עצמית. אף פעם לא באמת הצלחתי להזדהות עם החזירה הבלונדינית, הראוותנית, הקשקשנית, שמתעקשת לנשק את הצפרדע שלא באמת רוצה לנשק אותה בחזרה. מצד שני, ככל שעברו השנים התחלתי לראות אותה בתור דמות נשית חזקה, כזאת שיודעת בדיוק מה היא רוצה ולא מפחדת להגיד את זה, בתור מישהי שלא מתחשבת אפילו קצת במה שאחרים חושבים שהיא אמורה להיות, מה שנראה לי די נדיר.

זה לא שאין בעיות עם הבובה שהיא מיס פיגי, נתחיל בזה שהיא מייצגת תופעה רווחת בטלוויזיה שמוכרת בעולם התקשורת בתור The Smurfette Principle. הניתוח של התופעה, שנערך במקור בתחילת שנות ה-90 אבל לצערי הוא עדיין די רלוונטי, הראה כיצד ברוב סדרות הטלוויזיה הפופולריות (אלה שלא מיועדות במיוחד לנשים) הוצגה תמיד רק אישה אחת בעלת תפקיד מרכזי. דמות שבדרך כלל גם התאפיינה בתכונות נשיות סטראוטיפיות למדי.

ובאמת, בהקשר של מיס פיגי, לא קשה להבחין שהיא הדמות הנשית המרכזית היחידה בכל הקאסט הצבעוני והמשוגע של החבובות. חוץ מזה שמדובר בייצוג לגמרי לא מאוזן של המציאות, גם הקיצוניות של הדמות שלה היא קצת בעייתית. כלומר, בגלל שבעולם של החבובות מיס פיגי היא האישה בה' הידיעה, העובדה שהיא בעצם חזירה תאוות פרסום, בעלת מיניות מתפרצת, צעקנית על גבול הצווחנית וגם מי שמרביצה לחבר הצפרדע שלה על בסיס קבוע, לא יכולה שלא להעביר לצופים ולצופות הצעירים מושג חלקי ולא לגמרי חיובי של מה זה אומר להיות אישה או לפחות אישה מצליחה.

אבל מה שיפה במיס פיגי הוא שהיא הרבה יותר מורכבת מזה, על כל ייצוג פארודי ואפילו גרוטסקי של הנשיות שלה נחשף אצלה קו מקביל ומפתיע. דוגמה קלאסית היא המראה החיצוני שלה. אין ספק שמיס פיגי עסוקה מאד במראה שלה ואף נסמכת עליו בהקשר המקצועי (אחרי הכל, היא עובדת בשואו ביזנס). היא מחליפה תלבושות כל חמש דקות ומחצינה את המיניות שלה כאילו היא לפחות מרילין מונרו. מצד שני, פיגי היא בטח השחקנית היחידה בעולם שאף פעם לא עשתה דיאטה – אלא אם כן מחשיבים את ה snackcercise שהמציאה – היא שלמה לגמרי עם הגוף העגלגל שלה ובאופן כללי די מרוצה מעצמה. עצוב לי להגיד, אבל אני לא מכירה אשה אחת שאוהבת את עצמה כמו מיס פיגי. רחוק מזה, הנתונים הסטטיסטיים מדברים על מליוני נשים בעולם שסובלות מהפרעות אכילה כתוצאה מן המושגים החברתיים המעוותים לגבי רזון והשמנה. שלא לדבר על התחושות הפרטיות שלי ושל הרוב המוחלט של הנשים שסובבות אותי שלא משנה איך אנחנו נראות זה בעצם אף פעם לא מספיק טוב.

לאור העובדות הללו, מפתיע ומשמח שדווקא מיס פיגי הפכה לאורך השנים לאייקון אופנה. בסרט החבובות החדש, שעלה החודש לאקרנים, היא אפילו הופכת לעורכת ווג הצרפתי למידות גדולות. הטוויסט הכי מעניין בכל ההתפתחות הזאת הוא המעבר של פיגי מן המסך הגדול לעולם האופנה ה"אמיתי". בשביל לקדם את הסרט החדש הקדישו עורכי המגזין Instyle סט צילומים שלם למיס פיגי. לא רק זה, אלא שמעצבי אופנה מובילים עיצבו עבורה שמונה תלבושות במיוחד לרגל המאורע. אי אפשר להתחמק מן האירוניה שבסיטואציה הזאת. מגזין אופנה, שלעיתים רחוקות להפליא, אם בכלל, היה מקדיש שמונה עמודים מרכזיים לתצלומים של דוגמנית למידות גדולות וקבוצת מעצבים שלעולם לא היו שוקלים אפילו לעצב בגד במידה שעולה על 38 עבור נשים אמיתיות, מוכנים ושמחים להקדיש מאמצים מיוחדים עבור מי שהיא בעצם בובה.

אבל לא מדובר רק במראה חיצוני, לאורך השנים הפכה מיס פיגי לסמל ציבורי של נשיות חזקה, ב1980 היא אפילו כיכבה על שער המגזין "לייף" בתור מועמדת לנשיאות ארה"ב וב81' היא כתבה מאמר ב-Saturday Evening Post על נשים בכוח העבודה. בניגוד לשחקניות אייקוניות אחרות, פיגי לא נצמדה לתדמית של הכוכבנית ההוליוודית שמפחדת לחרוג מגבולות הפרסונה הציבורית שלה ולאבד את האפיל המיני או נשי החשוב כל כך בהקשר הזה. היא מעולם לא הסתירה את הדעות שלה, לא חששה להצטייר כלא רצינית מספיק, או לחלופין, רצינית מדי.

ברמה של ההתנהלות ה"אישית" שלה, אפשר אפילו לומר שמיס פיגי היא ה"אלטר אגו" הנשי שלנו, שהיא מייצגת כמעט את כל מה שנחשב, גם כיום, פחות ראוי או מקובל בהקשר של התנהגות נשית. פיגי מתחילה עם קרמיט באופן אסרטיבי והחלטי בלי להסתיר את הכוונות שלה או להתנצל עליהן, היא תמיד בטוחה שהיא מצויינת במה שהיא עושה אפילו אם כל מי שהיא מכירה טוען אחרת, היא לא משתדלת להיות חיננית או עדינה במיוחד, יותר מזה, היא מקבלת את עצמה עם כל האגרסיביות, חוסר העידון וחוסר הטאקט שהתפרסמה בזכותן, לחלוטין ובלא היסוס.

התכונות הללו מצרפות את מיס פיגי לקבוצה מכובדת אבל קטנה יחסית של נשים שפשוט לא רוצות להתעדן ובטח שלא מוכנות שיגידו להן מה לעשות. קבוצה שמכילה דמויות חזקות וגדולות כמו מיי ווסט, רוזאן בר ובת' דיטו. נשים שמתייחסות למיניות שלהן באופן גלוי ולא מסתורי, שמפגינות אהבה לגוף שלהן גם אם הוא לא מתאים לדימוי של הגוף הנשי האידיאלי, שלא אכפת להן להיות אלו ש"לובשות את המכנסיים במשפחה". הנשים הללו הן בו בזמן תמצית הנשיות ותמצית הגבריות, מצד אחד הן "הגבר" במערכת היחסים, אבל באותו הזמן הן גם פארודיה על נשים שנכנסות לתפקיד "הגברי", ואז, במפנה נוסף, מסתבר שהן מגחיכות את כל הרעיון של תפקיד "גברי" ו"נשי" פשוט מעצם היותן מי שהן. כשחושבים על זה, פיגי ואחיותיה מצליחות בעצם לערער את הסדר החברתי על ידי הפגנת הקולניות שלהן, הקבלה העצמית וחוסר האפולוגטיות שלהן- תכונות שרובנו מסתייגות מהן או אפילו מפחדות להפגין.

בהקשר הזה מיס פיגי היא דמות מורכבת להפליא, נראה שהיא מייצגת את הדילמות של כל אשה משוחררת ועצמאית ואולי גם את אלה של כל אחד מאיתנו בזמן שאנחנו מנסים להתנהל בעולם. אנחנו רוצות להצליח אבל להישאר נחשקות, רוצות קריירה וגם אהבה, רוצים לבטא את עצמנו בחופשיות בלי לאבד מהאהבה של הסביבה אלינו, וכמו שכולנו יודעים, זה אף פעם לא פשוט. זה לא שמיס פיגי מצליחה להגיע לאיזון בכל התחומים הללו, אבל היא לפחות מעזה לבקש לעצמה את הכל ובאותו הזמן משקפת לנו מציאות מסובכת ורלוונטית במיוחד.

מעטות הן הנשים (או החזירות) שיכולות לקחת על עצמן את התפקיד הזה ולשרוד במרחב הציבורי או התרבותי, אבל מיס פיגי היא ללא ספק אחת מהן, אולי אפילו המפורסמת מביניהן. אז נכון, היא מביכה לפעמים, הרגישות החברתית שלה שואפת לאפס והאובססיה שלה לגבי חתונה עם קרמיט היא קצת מוגזמת, אבל אין ספק שלאורך השנים הפכה מיס פיגי לפארודיה מעניינת ומצויינת על ההיבטים הבעייתיים של נשיות כפי שאנחנו מכירים אותה. במקביל, היא גם צברה כמה תכונות והישגים שלא היו מזיקים לאף אחת מאיתנו. קצת אומץ, הרבה תעוזה והמון קבלה עצמית מהסוג הטוב ביותר.

>> לובש שמוקלר על הפיכתה של מיס פיגי לאייקון אופנה



תגיות:

מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה