מוניות לנשים בלבד

אורה לוי גילתה שוק עבודה המפנה עורף לבנות 50 פלוס. היא החליטה שאין מנוס מלהתפרנס בכבוד ופתחה את "מוניתה" - תחנת מוניות שמחזיקה אך ורק נשים נהגות

09/07/2012
שגית פסטמן קבלו עדכונים משגית
  • RSS
»

כמה פעמים עליתן על מונית ומצאתן נהג מאחורי ההגה? אפשר להניח שכמעט תמיד. ואישה? למען האמת, היום כבר אפשר לראות פה שם נהגות מונית אבל עדיין מדובר ביוצאות מין הכלל המעידות על הכלל.

אורה לוי (54), תושבת קיבוץ יד מרדכי, היא אחת מנהגות המונית הבודדות הפועלות בישראל ובנוסף לכך, היא גם מפעילה תחנת מוניות לנשים בלבד שבה עובדות כמה עשרות נהגות  ברחבי הארץ.

את הישיבה מאחורי ההגה  היא קנתה בהרבה מאמץ ואומץ וכמו שקורה לא מעט בסיפורי קריירה של נשים שהן חלוצות בתחומן -  גם מחוסר ברירה. לוי: "במשך 29 שנים הייתי מורה ומחנכת בישראל עם המון אמביציה ומסירות אבל ראיתי שאני לא יכולה לפרנס את המשפחה עם משכורת של מורה וגם אין לי עתיד במקצוע".

את הרישיון לנהיגה במונית הוציאה לוי עוד כשהייתה מורה אבל לדבריה אחרי הרצח הידוע של נהג המונית דרק רוט, קיבלה רגליים קרות והמשיכה לעבוד בהוראה. אבל בשלב כלשהו היא הבינה שבמשרד החינוך מראים לה ולחברותיה – המורות הוותיקות -  את הדרך החוצה. "באו אלינו עם הצעות פרישה נדיבות רק שנפרוש, אז החלטתי שאם זה המצב, אז עדיף לעזוב", היא מבהירה בכאב.

שוק קשה

לוי אולי הייתה חושבת פעמיים לפני שפרשה ממערכת החינוך לו הייתה יודעת עד כמה שוק העבודה קשה לנשים בנות 50 פלוס. לצערה, היא גילתה שאף אחד לא רוצה להעסיק אותה.

גם בתחנות המוניות האשקלונית שבה עבדה במשרה חלקית, הקונספט של אישה- נהגת מונית לא ממש בא טוב לנהגי המוניות האחרים, כהגדרתה, שראו בה מתחרה מיותרת. "לדעתי, נהגות מוניות יודעות לתת שירות טוב יותר מגברים וגם נוהגות באופן זהיר יותר. הנוסעים אהבו את זה אצלי והתחילו לבקש אותי באופן ספציפי מהרכז של התחנה". המצב הזה עורר לא מעט התמרמרות בקרב הנהגים בתחנה.

לוי הקציבה לעצמה תקופת הכשרה של שנה כנהגת מונית שכירה בתחנת המוניות.

אחרי 12 חודשים מייגעים וגם לא רווחיים במיוחד, היא החליטה שהגיע הזמן להעביר הילוך ולרכוש מונית משלה. לשמחתה, העצמאות המוטורית הביאה גם לזינוק בהכנסות ובנקודה הזאת היא הרגישה סוף סוף שהיא עשתה את הצעד הנכון כשהפכה להיות נהגת מונית.

התמודדת עם סיטואציות בעייתיות מול לקוחותיך בעקבות היותך אישה?

"כמעט ולא. אני משדרת מקצועיות ואף פעם לא מפלרטטת עם גברים בזמן העבודה. בטח שהיו גברים שלא רצו  לנסוע עם אישה בתור נהגת – זכותם. אחרים דרשו ממני, למשל, שאסע יותר מהר ומכיוון שאני נוסעת באופן זהיר, בקשתי מהם  שאם זה המצב, אז שירדו מהמונית".

סיפרת על פחד לעסוק במקצוע בעקבות רצח דרק רוט. איך התגברת על הטראומה?

לוי צוחקת במרירות: "אנחנו בקיבוץ יד מרדכי קרובים לעזה ותמיד יש פחד מקסאמים. אפשר להגיד שנלחמתי בפחד מאונס ורצח בעזרת הפחד הגדול יותר  - פגיעה מקסאמים".

כאמור, כרגע לוי מרכזת תחת המותג 'מוניתה' קבוצה של 35 נהגות  - שכל אחת עובדת ברחבי ישראל עם מונית משלה. לוי, לאור הניסיון שלה,  היא הרכזת והסדרנית ולעיתים גם המנטורית וגם כתף להישען עליה. "בגלל שאני מכירה היטב את הניצול של בעלי תחנות המוניות את נהגי המוניות, אני לעולם לא אנסה לגזור קופון על הנהגות שלי. המוטו שלי הוא להעצים אותן מתוך הבנה שאם להן טוב – גם לי יהיה טוב".

במה את הכי גאה בתהליך שעברת עד הלום?

"אני יכולה להציג את עצמי כמישהי אמיצה מאוד אבל עשיתי את המהלך הזה ממקום של אין ברירה. כאימא חד הורית, בחודשים שהייתי מובטלת הגעתי למצב שידעתי שאם לא אמצא עבודה לילדים שלי, לא יהיה להם מה לאכול. מצד אחד, העבודה שלי כנהגת מונית באה ממקום של אילוץ אבל מצד שני אני מתענגת על העובדה שיצרתי לעצמי מקום עבודה משלי".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה