מובטלים, סיפור אהבה

כשהגבר יושב כל היום בבית בפיג'מה, כשהאישה מתוסכלת כי היא לא מוצאת עבודה - הסדקים בזוגיות הופכים לשברים של ממש. שלי פרץ עם שלש עצות, איך להישאר ביחד גם בגל של אבטלה

02/09/2012
שלי פרץ קבלו עדכונים משלי
  • RSS
» אני מתזזת והוא רובץ? (צילום:thinkstock)

כולם מדברים על זה, התקשורת מצליחה להלחיץ - אין ספק, הממשלה ממשיכה להכחיש - אלא מה. כי גם הם יודעים כמוך, שגבר ששוכב על הספה או לחלופין שתול מול המחשב בענייני משחקים\פייסבוקים, במקום להביא הביתה פרנסה, זה לא בדיוק מה שכל אישה הייתה מאחלת לעצמה. ולא נקפח את המין הגברי, גם אישה מובטלת, עצבנית, מרירה ולחוצה כלכלית, שלא יכולה אפילו להרשות לעצמה מסע שופינג לרפואת הגוף והנפש, זה לא בדיוק החלום המתוק של שום זכר ממוצע.

בכלל יש לנו הנשים מן קטע כזה, כשהגבר שלנו בסביבה, אנחנו כאילו "צריכות" שהוא יגיע כבר הביתה (במידה ולא רבנו איתו, ואנחנו בעיצומו של התקף שנאה). ואז ברגע שהוא מגיע, המסכן, ורוצה לרבוץ בחוסר תזוזה, זה מטריף אותנו! למה? למה שרק אנחנו נתזז והוא ירבוץ? איפה הסתרת ממני את חוסר התושייה הזו לפני החתונה? קום וזרוק את הזבל, למען שלום המשפחה!

ואם חלילה זה הופך למצב קבע, או לפחות עד להודעה חדשה, זה עלול להוריד את מערכת היחסים מפסים שפויים, ולהביא אותה לטוטל לוסט לעולמים.

לראייה – ואני לא רוצה להלחיץ, מחקר שערכה קבוצת מדענים מ-Washington and Lee University מצאה שאנשים שנמצאים בסטטוס "מובטל" מעל 25 שבועות סובלים מבעיות נפשיות כגון דיכאון וחרדה פי שלושה יותר מבני גילם, שמועסקים בעבודה קבועה. בעיות הנפש מתעוררות בתכיפות גבוהה ובצורה חמורה יותר בקרב מובטלים בעלי השכלה גבוהה, מאשר מובטלים בעלי השכלה נמוכה יותר.

מה שאומר, יש לנו בעיה. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שכשיש מיתון האבטלה גואה. ישראל תלויה בשווקים העולמיים וכשהם נכנסים לדום שתיקה, ומתחילים לפטר עובדים, וכלכלות כמו ספרד ואיטליה, אפילו ארה"ב סובלות מאחוזי אבטלה דו ספרתיים, הרי גם למגרש הביתי שלנו הכדור הזה עוד יתגלגל. ככה זה בכפר הגלובלי, כפי שהוכיח היקף הפיטורין בישראל בחודש יולי 2012. הבעיה הזו היא לא רק בעיה של כסף. היא בעיה חברתית. האבטלה מביאה לפירוק משפחות, לאלימות, למעשי ונדליזם, פשיעה, התאבדויות ושאר רעות. ככה זה כשלוקחים מהאדם את הפרנסה, את המקום בחברה, את הכבוד העצמי, את היכולת לפתח את כישוריו ובעיקר- את הסיבה לקום בבוקר.

אבל דווקא בגלל שהבעיה היא עולמית, יש בזה משהו מנחם. וזו לא רק צרת רבים חצי נחמה, כולנו באמת נמצאים בתהליך שבו עידן הצמיחה עומד לפנות את מקומו לאבטלת המונים. והסיבה? שאנחנו חיים בעולם מקושר, שבו כולנו תלויים באחרים. ואם עד היום כל אחד היה יכול להתפתח על הגב של אחרים, הרי מעכשיו התפתחות אמיתית תבוא רק ביחד איתם.

אז בואו נהיה פרקטיים:

ראש למעלה - מבט קדימה

למרות שזה מאוד מפתה להיכנס לרחמים עצמיים אם פוטרת, יש טריק כזה בחיים - שתמיד כדאי לחיות את המצב הרצוי, ולא לשקוע במצב המצוי (במידה והוא לא אייאיייאיי..). אל תהפכו את עצמכם למפוטרים מהחיים, המשיכו להפעיל ולהרגיש את הכוחות העצומים שקיימים בכם, שמרו על ערנות פנימית, ובכך תסייעו לעצמכם למצוא עבודה, ולבני הזוג שלכם יהיה יותר קל לשאת אתכם ולהאמין בכם.

דחיפה מבן הזוג - אבל בעדינות, שלא ייפול!

אם נדמה לכם, שלשקוע בהאשמות כלפי המעסיק ולכלות את האנרגיות שלכם בכעס וטינה, זו דרך טובה לתמוך בבני הזוג המפוטרים – אתם טועים טעות מרה. כמו כן, להאשים את בן\ת הזוג שפוטרו – זו לא אופציה יותר טובה, וגם לא נכונה (אמרנו משבר גלובלי?). כוונו את מבטם לעבר היעד הבא, כאן תפקידכם להראות לבן\ת הזוג שזה לא נורא לעבוד בעבודה שלא תכניס כמו הקודמת, ולא תעטר אותם בתואר נכבד. העיקר זה להישאר במעגל העבודה, כמו שאומר המשפט הידוע של המובטלים: "כשעובדים מוצאים עבודה הכי מהר". אז תנו להם הרגשה שלכם זה ממש לא משנה, אתם תמשיכו להעריך אותם על עצם העובדה שהם יוצאים לעבוד, ותראו איזה כוח יש לכם להכניס אותם לפעולה.

התחילו בכלכלת בית נכונה

לא חייבים להזמין את אלון גל שיציל את המצב. אפשר להפעיל פשוט שיקול דעת ולבחון מה באמת הכרחי לחיים, ועל מה אפשר לוותר. אם בא לכם לעזור לעצמכם, הימנעו מלשטוף את עצמכם יום יום בפרסומות שיתנו לכם הרגשה כמה דברים יש עוד לקנות שלא קניתם, ואתם חייבים להספיק את זה עוד היום! הסירו את משקפי השקר, וערכו מדידה פנימית, מה אנחנו באמת צריכים, ומה אנחנו רוצים כדי לעשות רוח וצלצולים, או כדי לקנות לעצמו דאווין מפוקפק בעיני השכנים. כאשר תנהלו כלכלה-הכרחית תחסכו מעצמכם הרבה לחצים נוספים, שכרגע לא רצויים לכם כלל.

>> לכל הטורים של שלי פרץ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה