מה שהאירופאים רואים

תחשבו על האירופאי שיושב בסלון עם כוס יין , ומולו בטלוויזיה מסך מפוצל: ישראל-עזה. אנחנו מעדיפים לחשוב שהוא לא קיים. אבל הוא שם – בהמוניו. הוא רואה את דיווחי התקשורת, כל כך הרבה קונפליקטים סביב העולם ואיכשהו הכל תמיד נקשר לישראלים האלה עם הכיבוש שלהם

22/11/2012
מיכל חטואל קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS
» זירת הפיגוע, אתמול. צילום: gettyimages

אין מה להגיד: מבצע עמוד ענן שינה לנו את המציאות למשך שבוע תמים בו ספרנו ימים וחיכינו בדריכות לדבר הבא: הסלמה או הפסקת אש. נכנסים או מחנים את המטוסים? הולכים לגן\ בי"ס\ עבודה, או עוד יום בבית? וביום השביעי אחר הצהריים טיל גילח בניין מגורים בראשון לציון והוסיף עוד מתח למשוואה. וביום השמיני התפוצץ לנו אוטובוס במרכז תל אביב, ממש כמו פעם. ולמרות זאת באותו הערב ממש – אחד אחרי השני עלו שלישיית המנהיגים שניצחו על המבצע לבשר לעם על הפסקת אש.

ובקרבנו יש לא מעט שמתנגדים: חלק משיקולים פוליטיים אופוזיציונים שטוענים שיעדי המבצע לא הושגו, חלק משיקולים אמוציונאליים שחשים שהחמאס ניצח בגלל שצה"ל לא הנחית על הארגון מכה קשה יותר ואחרים מחשש שמחר בבוקר הם ישובו לקום לשריקות הטילים בדיוק כפי שהיה בתקופה האחרונה. רק ששאר המדינה תמשיך בשגרתה.

אני מבינה את התסכול ואת הייאוש של מי שחי תחת מטחי קסאמים וגראדים תמידיים. יותר מכל אני כואבת את סבלם של ילדים שהאזעקה גורמת להם לחרדה (הקטן שלי נלחץ מרעש של שואב אבק) ואת האימהות שצריכות להיות קרוב, להדריך, לחבק ולאסוף את התא המשפחתי.

ובכל זאת כמי שגדלה והתחנכה בחו"ל , מייצגת בארץ ארגון אמריקאי, וחוקרת את הדלגיטימציה ממנה סובלת ישראל בעולם, אני מבקשת לתת כאן השקפה אחרת. את זו של האירופאי שיושב בסלון עם כוס יין מול הטלוויזיה אחרי יום עבודה מפרך ובזיפזופיו בין הערוצים "נתקע" על רשת חדשות עם מסך מפוצל: ישראל-עזה.
אנחנו מעדיפים לחשוב שהוא לא קיים. אבל הוא שם – בהמוניו. וגם דיווחי התקשורת נמצאים בהמוניהם, וגם הנושאים שמדווחים עליהם: כל כך הרבה קונפליקטים סביב העולם ואיכשהו הכל תמיד נקשר לישראלים האלה עם הכיבוש שלהם.

והמסך מראה עשן ואש והרס בשני הצדדים – בצד הפלסטיני מראים ילדה קטנה שמנסה להגיע לילדה קטנה אחרת ששכובה חסרת חיים על מיטת בית חולים ממתכת (לא משנה שהפריים לקוח מסכסוך אחר שבאמת לא קשור אלינו – אתHA זה יאמרו במשדר הבא בו אותו אירופאי כבר לא ייצפה). בצד הישראלי מראים ילד עומד במבנה מפויח, מבסוט עד הגג (שטיל גראד לא השאיר לו זכר) שהוא בחיים ומבשר לשדר הטלוויזיה שזה פעם היה החדר שלו.
ויש גם טבלאות שמסכמות את מספר ההרוגים האסימטרי משני הצדדים.
ובתוך המציאות הזו אנחנו מנהלים את הקרב הצודק שלנו, עמוד ענן, כדי שהפלסטינים בעזה על כל פלגיהם השונים יפסיקו לירות עלינו טילים.

אבל טבלאות שמראות את מידת הפוסט טראומה שילדים ישראלים סובלים ממנה אל מול מפלסי חרדה אירופאים – אין. וקשה להתווכח עם נתונים יבשים וטבלאות שמסכמות את חילופי המהלומות. וכן - הלגיטימציה הבינלאומית היא הכרחית לנו! היא הכרחית על מנת שנוכל להמשיך בקרב הזה או לצאת לקרב הבא. על מנת שנוכל לפתור את הסכסוך הבוער הזה, והסכסוך הלא-הרבה-פחות-בוער עם הפלסטינים המתונים יותר בגדה. על מנת שנוכל לטייל בכל העולם, ושבטיולים האלה לא נצטרך להצניע את הבגדים ומותגים שמסגירים את הישראליות שלנו. על מנת שנוכל להמשיך להתגאות בחברות שלנו בOECD, ועל מנת שנוכל להמשיך ולקצור את הפירות של מפעל המדינה שלנו בכל כך הרבה תחומים.

אין מנוס מהפסקת אש וחשיבותה מודגשת לאור המשאבים שארה"ב השקיעה בהשגתה. כצפוי, הודעת מנהיגנו אודותיה היתה מאופקת, והודעת הצד השני הדגישה שידם על העליונה ושהישות הציונית ספגה מכה קשה. אבל עוד סבב אלימות לא ישנה את זה. האלטרנטיבה להפסקת אש - המשך תקיפת יעדים אווירית והחדרת כוח רגלי לרצועה – נושאת פוטנציאל משמעותי לפגיעה קשה בלגיטימציה של מדינת ישראל לפעול. ואין לזלזל בחשיבות הלגיטימציה הזו, ששחיקתה יכול לשתק את כוחנו הצבאי בנסיבות שעלולות להיות הרבה פחות נוחות לנו.

>> הכותבת היא נציגת מכון אינקלוסיב סקיוריטי בישראל, ודוקטורנטית באוניברסיטת ת"א. הדעות המובאות מייצגות את הכותבת בלבד ואין בהן כדי לדברר את ארגון אינקלוסיב סקיוריטי.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה