מה יש לך, גברת בארדו?

בריז'יט בארדו טוענת שמעולם לא הוטרדה מינית ובאותה נשימה מבקרת את הנשים שיוצאות עתה נגד הטרדות מיניות במסגרת קמפיין metoo# כ"מגוחכות, צבועות ולא מעניינות"

21/01/2018
מאיה גז קבלו עדכונים ממאיה
  • RSS

בריז'יט בארדו, מי שעליה הומצא המושג "סמל סקס" מוציאה השבוע ספר חדש, "דמעות המאבק" («Larmes de combat»). בארדו, הכוכבת הלוהטת של שנות החמישים, המתחרה הבלתי מעורערת של מרילין מונרו ומי שמסמלת מכולן את "האישה הצרפתייה", פרשה מעולם הזוהר לפני 44 שנים אחרי מעט יותר מעשרים שנות פעילות. מאז היא מקדישה את כל פעילויותיה להגנת והצלת בעלי חיים, ממעטת להתראיין, מקפידה להזניח את עצמה אחרי ששנים ארוכות התייחסו אליה גברים כאל בובה בלונדינית קלה לשימוש.

ועכשיו בארדו חורגת מנושא עיסוקה העיקרי ובדומה לקתרין דנב, בוחרת להתייחס לנשים שיוצאות נגד הטרדות מיניות במסגרת קמפיין METOO# כ"מגוחכות, צבועות ולא מעניינות". בתור מי שפרשה מהחברה בגלל ניצול גברי, בארדו מפתיעה כשהיא אומרת "אני, מעולם לא הייתי קרבן להטרדה מינית ואני מוצאת את זה שרמנטי שאומרים לי שהייתי יפה ושהיה לי ישבן קטן ויפה. סוג המחמאות הזה הוא נעים. אבל יש הרבה שחקניות שמשחקות אותה מגרות עם המפיקים כדי להשיג תפקיד. אחר כך, כדי שידברו עליהן, הן באות ומספרות שהטרידו אותן..."

בריז'יט בארדו צילוםKeystone/Getty Images

יצא לי לראיין את בריז'יט בארדו פעמיים בתקופה בה הייתי עיתונאית בפריז. בפעם הראשונה רעדתי מפחד ומהתרגשות. בפעם השניה הפחד הפך לחשש קל. בארדו היתה נחמדה, מבינה (אם כי מרוחקת), ובסוף הראיון אמרה שהיא מקווה שסיפקה את המידע שביקשתי לקבל. גם בראיונות שנתנה לי וגם בזה שהיא נותנת עתה למגזין "פארי מאץ'" הצרפתי לרגל פרסום ספרה החדש, בארדו התאכזבה מהנשיאים הצרפתיים שלא התגייסו למאבקה לטובת בעלי חיים, בעיקר פרנסואה מיטראן וניקולה סרקוזי. ז'אק שיראק נהג לכנות אותה "איילה קטנה" וחיזר אחריה, תוך שאמר לה שהיא חמודה. "לא ייחסתי לזה חשיבות" היא אומרת. "אני, המטרה שלי היתה שהוא יעשה" (כוונתה לטובת בעלי החיים). פרנסואה הולנד עמד בהבטחותיו ומהנשיא הנוכחי, עמנואל מקרון היא מקווה לטוב.

בארדו לא מחשיבה עצמה כפנומנה חברתית. הפרסום העולמי לו זכתה לא מעניין אותה והיא חיה בצניעות, מוקפת בבעלי החיים שלה. על המיטה שלה ישנים איתה בלילה הכלבים שלה והוילה שלה, לה מדרג (La Madrague) מלאה בבעלי חיים.

בארדו (Photo by Kael Alford/Newsmakers

איך נראה סדר היום שלה בעשרים השנים האחרונות? היא מתעוררת בתשע בבוקר, מטפלת בתשעת הכלבים וששת החתולים ורק אחר כך מתפנה לטפל בעצמה. היא מתקשרת לעמותה אותה הקימה בפריז "עמותת בריז'יט בארדו" להגנה על בעלי חיים ומתעדכנת בנעשה. בעלה מתעסק בתקשורת (פקסים ואימיילים). לה עצמה אין מחשב ואפילו לא טלפון סלולרי. היא עונה ל-70 המכתבים שהיא מקבלת כל יום. בצהרים היא הולכת לחווה שלה לפגוש את בעלי החיים הנוספים שהיא מחזיקה: פוני, חמור, עיזים, כבשים, צבה, אווזים, תוכים, תרנגולות וכלבים וחתולים שחיים מחוץ לבית. לפנות ערב היא חוזרת לוילה ומודה שהיום, בגיל 83, היא שמה לב שהיא עובדת הרבה יותר וקשה יותר מבעבר, אז צילמה סרטי קולנוע והקליטה אלבומים. היא מתעדכנת שוב עם העמותה בפריז, אוכלת ארוחת ערב עם בעלה והולכת לישון. למרות שהיא מתגוררת בשכנות לסן-טרופה היא לא מגיעה לשם משום ששונאת אנשים שנצמדים אליה ל"סלפי". זה כבר לא נמל הדייג הקטן שאהבה אלא מקום יוקרתי אליו היא לא מתחברת.

מאיה גז אלבום פרטי

היו לה רומנים רבים ובין השאר נטען שהיתה ביחסי אהבה מזדמנים או קבועים עם וורן ביטי, מרלון ברנדו, שון קונרי, מיק ג'אגר, סרז' גינסבורג ואפילו ג'ימי הנדריקס. כיום היא מספרת שסיפורי האהבה שהיו לה בעבר הם כמו הקולנוע, "זכרונות מכאיבים", כפי שהיא מגדירה אותם. "כשזה נגמר, זה נגמר באמת" היא אומרת. בעבר התבטאה בנושא ועכשיו היא חוזרת על כך, שחיבתה לבעלי חיים נובעת מההזדהות שלה עמם, מאחר שבכל מקום אליו הגיעה, חשה שמסתכלים עליה מבעד לכוונת הרובה של הצייד. זאת הסיבה שפרשה מעולם הזוהר באופן כללי ומעולם ההולכים על שתיים באופן פרטני. "אני לא סומכת על בני אדם" היא חוזרת ואומרת, תוך שמוצאת את מבטחה בבעלי החיים שמעולם לא איכזבו אותה. מבין המאהבים שהיו לה היא בקשר עם אלאן דלון וז'אן-פול בלמונדו. הם מתעדכנים טלפונית פעם בשנה.

על המוות לא נעים לה לדבר והיא מודה שלפני שלושים שנה, כשסבלה מסרטן השד היה לה קשה. "הייתי לבד והחלטתי לעבור רק הקרנות ולא כימו נוראי כדי לא לאבד את שערי... המחלה הזאת אילצה אותי להתמודד עם עצמי, וגם אם אני אוהבת את הבדידות, אני לא יכולה לחיות לבד".

בתור איזו חיה היא היתה רוצה להתגלגל בחזרה לעולם? "סוס מוסטנג פרטי וחופשי ממערב אמריקה. ובכל זאת, אני לא חסרת שביעות רצון מהחיים שהיו לי. יום אחד, כששמי יעלה, אני רוצה שיאמרו : 'היא היתה פיית החיות'."

** הכותבת היא ד"ר מאיה גז, מומחית לצרפת ולתרבות צרפת, מרצה וחוקרת באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת הדסה בירושלים. להרצאותיה על צרפת ניתן לכתוב לה ל- mayaguez.co.il  סדרת ההרצאות החדשה שלה "פרנקופיליה- הסודות הצרפתיים" תתקיים במכון אבשלום החל מ-7.3 בשעות 19:30-18:00.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה