מה הקשר בין לפיד לבונוס של פרי?

בחודש שעבר קרא שר האוצר להפסקת חגיגות שכר הבכירים, אך לאחר שאושר הבונוס ליעקב פרי, היוזמה התפוגגה. הגיע הזמן להפסיק לפחד ולהתחיל לדאוג למעמד הביניים

18/05/2014
ארז צדוק קבלו עדכונים מארז צדוק
  • RSS

"שכר עד כמעט עשרה מיליון שקל לשנה, כפי שאושר לבכירי בנק לאומי ובנק פועלים, מופרז ואינו מוצדק לא כלכלית ולא מוסרית. המסר שלי הוא ברור – הגזמתם. צריך להפסיק את חגיגות השכר של המנהלים השכירים במערכת הפיננסית כי בסופו של דבר זה בא גם על חשבון ציבור החוסכים והמשקיעים".

הדובר הוא שר האוצר, מר יאיר לפיד, יום לאחר אישור שכר מנהלי בנק לאומי. ואכן, אגף הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר פתח בבדיקה מה הביא לתמיכת המוסדיים במדיניות השכר של מנהלי הבנקים, ואף נראה היה כי האוצר ידרוש את הפרוטוקולים של אותם הדיונים, בניסיון לברר האם מנהלי כספי הציבור הקדישו מחשבה בטרם הצביעו.

חמישה ימים בלבד לאחר הצהרות שר האוצר ואנשי משרדו, החליט בנק מזרחי-טפחות להעניק לשר יעקב פרי, שר בכיר ממפלגתו של שר האוצר, בונוס בגין עבודתו בבנק בשנת 2012. הגופים המוסדיים שאת התנהגותם רצה שר האוצר לחקור בהצבעות, הצביעו גם הם ברובם בעד הבונוס. רק 38% הצביעו נגד. האם המהלך סינדל את שר האוצר שיימנע מלצאת נגד חברו הטוב, השר הבכיר ממפלגתו? נשאיר את השאלה פתוחה.

יאיר לפיד. צילום: רויטרס

שכר מופקע למנהלים לא ראויים

בינתיים לא שמענו מילה על חקירת המוסדיים בידי האוצר ועל הסבריהם. מצד שני, שמענו הצעה חדשה של שר האוצר, למסות את חלק השכר במוסדות פיננסיים שגבוה מ-3.5 מיליון שקלים. האם ההצעה הזו תפתור את הבעיה? משמעות ההצעה היא שמנהל בנק שלוקח שכר של 10 מיליון שקלים בשנה, 6.5 מיליון שקלים מתוכם לא יוכרו כהוצאה לצורך מס. כלומר, הבנק ישלם יותר מס לקופת המדינה. האם זה מה שימנע מהמנהלים לקבוע לעצמם את אותו השכר בדיוק? אני בספק. מעבר לכך, חברות ציבוריות נבדלות אחת מהשניה בגודל החברה, ברווחיות, במורכבות הניהולית ועוד. קביעת גג אחיד לכלל החברות על כל השונות שבהן, הוא מעשה לא חכם בלשון המעטה.

כהערת אגב בואו לא נשכח שלא מדובר כאן רק במשכורות מנהלי הבנקים. חברות ציבוריות רבות משלמות שכר מופקע למנהלים שלא ראויים לכך. ישנם מנהלים שפיתחו את החברות שבניהולם ויצרו ערך רב למשקיעים, והם אכן אלו ראויים לשכר גבוה ובונוסים. אך מה לגבי מנהלים שהפסידו הון ומחקו ערך לבעלי המניות שלהם? רבים משיאני השכר בחברות הציבוריות במשק הציגו תוצאות גרועות יותר, או טובות פחות מהשנה הקודמת ושכרם עלה. דוגמה לכך הוא למשל ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל שהפסידה 2.2 מיליארד שקלים ב-2013, הפסד הגדול כמעט פי 4 משנה קודמת, אך שכר המנכ"ל עלה ב-62% ל-16 מיליון שקלים.

שמירה על כספי ציבור

אז בכל זאת, מה עושים? הפתרון נמצא אצל המוסדיים כי הכוח אצלם. תיקון 20 לחוק קובע כי בעלי מניות המיעוט הם אלו שיצביעו על שכר מנהלי החברות. בעלי מניות המיעוט מיוצגים על ידי המשקיעים המוסדיים. ללא תמיכתם לא יאושר שכר המנהלים. בהקשר הזה, כוונת שר האוצר לתחקר את המוסדיים, לקבל את הפרוטוקולים של הישיבות ולהבין מה הניע אותם להצביע בעד השכר המופרז והמוגזם כלשונו, היה צעד בכיוון הנכון.

הפעלת לחץ על המוסדיים, הן מצד משרד האוצר והן מצד הציבור, תביא להצבעות הגיוניות ושפויות יותר. בהצבעה על הבונוס של בנק מזרחי-טפחות לשר פרי, 38% מהמוסדיים הצביעו נגד. אם הם היו תחת זכוכית מגדלת של משרד האוצר ותחת לחץ ציבורי, סביר להניח שלפחות עוד 12% מהמוסדיים היו מצביעים נגד והבונוס לא היה מאושר.

המוסדיים חייבים להבין ששמירה על כספי הציבור כוללת גם שכר מנהלים שפוי ובעיקר מותאם לביצועים, גם במערכת הבנקאית והפיננסית וגם בקרב כלל החברות בשוק ההון. לחץ ציבורי עוזר, את זה אנחנו כבר יודעים. במקרה הזה צריך כנראה גם לחת ציבורי על משרד האוצר, כי אם בנוסף ללחץ הציבורי על המוסדיים תהיה גם עין פקוחה ועוקבת מקרוב של אגף שוק ההון במשרד האוצר, אז נוכל לראות את האור בקצה המנהרה.

*****

ארז צדוק הוא מנכ"ל קרנות אביב ומי שהקים את הקרן הראשונה בישראל להשקעה בחברות הוגנות בלבד. צדוק העביר בשבוע שעבר מכתב חריף שקורא לו להשיב על שאלות מהותיות בנוגע לטיפול בשכר הבכירים במשק ובייחוד בסוגיית הגופים המוסדיים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה