מה דעתכם להקשיב לילדים?

אנחנו לא יודעים להקשיב לילדים ואחר כך מתפלאים שהם לא מקשיבים לנו. נסו לנטרל את כל ה"רעשים החיצוניים" ולנהל איתם שיחה אמיתית

28/04/2013
נגה בירן קבלו עדכונים מנגה בירן
  • בדואר
  • RSS
» תקשיבו לי (צילום: Thinstock)

מה קורה לנו בדור הזה? אנחנו פחות מדברים, פחות מרוכזים ובכלל בכלל לא מקשיבים. אנחנו עסוקים בכמה דברים במקביל, נכון? גם נוהגים, גם מדברים בפלאפון, גם מסדרים גבות באוטו, תוך כדי אכילת תפוח.

והילדים שלנו? מה קורה איתם? לא מתקשרים. ביד אחת האייפון, יד שניה המחשב, אוזניות עם מוסיקה, הטלוויזיה ברקע.

גם כשאנחנו מנטרלים את כל ה"רעשים החיצוניים" הללו ומנסים לנהל שיחה עם הילד. האם אנחנו באמת מקשיבים? האם אנחנו עוצרים הכל ומקשיבים באמת לילד - מה קורה לו, מה הוא חושב, מה הוא מרגיש, מה הוא מנסה לומר לי?

כי להקשיב לילד זה לתת מקום, לראות אותו כבן אדם, לנסות להבין אותו ולנסות להבין מה הצרכים הרגשיים שלו. למה הוא זקוק?

הדבר שאנחנו הכי רוצים בעולם זה שיבינו אותנו. להרגיש מובן. להרגיש אהוב. להרגיש שייך. אנשים מתנהלים חיים שלמים בחיפוש מתמיד אחר כל אלו, בלי להבין שזה מה שחסר להם. התחושה הנפלאה הזו של להיות מובן.

הרבה מאיתנו מחפשים את התחושה הזו בזוגיות שלנו. על מה עובדים בטיפול זוגי? הרבה על אמפטיה, היכולת להבין את האחר ולשים את עצמך בנעליו. להבין מה שהוא מרגיש. גם אם זה רגש שלילי. להכיל את זה. לא לבטל את מה שהוא מרגיש בגלל שלי לא נוח להתמודד עם זה.

פעמים רבות עצם ההקשבה והקבלה של רגשותיו של האחר מספיקות כדי לשחרר אותו מהמועקה. זה נקרא אוורור רגשות. ברגע שהוצאתי את זה החוצה וקיבלו אותי והבינו אותי, אני מרגיש טוב יותר.

להקשבה יש ערך טיפולי מרפא. אז אם אנחנו רוצים קשר טוב עם הילדים שלנו. קשר שבו הם יבואו לספר לנו מה קורה בחיים שלהם. קשר שבו אפשר להגיד הכל ולא לפחד לספר משהו רע. כי הרי אנחנו רוצים שהילד יבוא ויספר לנו אם הוא נקלע לצרה, חלילה. אז אנחנו צריכים להתחיל להקשיב לילד ולכבד אותו.

מה מפריע לנו להקשיב? הקולות הפנימיים שלנו. אנחנו מדברים איתו וחושבים על אלף דברים נוספים, או שאנחנו עסוקים בלחשוב מה להגיד לו, או איך לפתור את הבעיה. אז רגע, עצרו. קחו נשימה עמוקה ותחליטו להקשיב באמת. בלי לחשוב איך להגיב, או איזה דברים חכמים יש לי לומר לילד, או איזה הטפות מוסר, או איך אני מחנך את הילד עכשיו.

תנו לילד להתבטא. תנו לו מקום. התפקיד שלכם הוא כרגע להקשיב. רק להקשיב. זו אחת ממיומנויות התקשורת הכי חשובות שיש, במיוחד בין הורים וילדים.

אם אכפת לכם מהילד ואתם רוצים לבנות איתו יחסים טובים, ואתם רוצים תקשורת טובה איתו, תתחילו בלהקשיב (דרך אגב זה יעשה פלאים לזוגיות שלכם אם תעשו את אותו דבר עם בן הזוג). אל תמעיטו בערך של ההקשבה. זה אחד מפלאי התקשורת. נסו ותבינו על מה אני מדברת. תפנו את הזמן, האנרגיות, תשומת הלב כדי להקשיב.

_________________________________________________________________

נגה בירן, אמא לארבעה, היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה