מה באמת קרה בחווה של אושו באורגון?

סדרת התעודה "ארץ פראית מאוד", המגוללת את סיפורם המהפנט של בהגואן שרי ראג'ניש ותלמידיו, סחפה צופים רבים. הישראלית סמבביה אננד, מנהלת מרכז אושו בגליל, חושפת מה באמת התחולל בקומונה הסגורה באורגון

שמי מא אננד סמבביה, שם שקיבלתי בחניכה אישית בשנת 1980 מהמאסטר הרוחני אושו, דאז, ידוע בשם בהגואן שרי ראג'ניש. פרוש שמי הוא: אננד- אושר עילאי סמבביה – פוטנציאל. "כשתמצי את הפוטנציאל האושר הוא שלך", הוא אמר לי ובשבילי הפירוש בקיצור הוא "הכל אפשרי!" ואכן, שינוי השם הביא לי פריצת דרך משמעותית בכל הרבדים של חיי.

לקח לי כשנה וחצי לקפוץ לתוך חיי החדשים, בתמיכתו של המאסטר. נתתי לראש שלי לעבור דרך כל היסוסים וה-'למה לא', למרות שליבי ידע ברגע שרגלי דרכה באשרם שלו בפונה, הודו. כשהדמעות זלגו הלב שלי ידע שהגעתי הביתה. נשמתי, המחפשת לחיות את האמת הפנימית שלה מתוך חופש, ידעה שהיא הגיעה למקום הנכון ולמאסטר הנכון שיצר סביבו קהילה בינלאומית של אינדיבידואלים, אנשים יפים, משכילים ואינטליגנטים שהגיעו מרחבי העולם, פתוחים ומוכנים ליצור כל אחד עם עצמו וביחד את מה שאושו קרא לו 'האדם החדש'.

סמבביה אננד צילום אלבום פרטי

באשרם היו סוגי תרפיה שונים, עם מיטב התרפיסטים שהגיעו מאסלאן (Esalen), מרכז ידוע בקליפורניה לטרנספורמציה אישית וחברתית ורובינו, בהמלצתו של אושו (תמיד הכול היה רק בהמלצה!), עברנו דרך תרפיה הקשורה לשחרור דפוסים חברתיים, שהתבטאו בחוסר נוחות וסגירות ביחסינו לגופינו ולמיניות שלנו, שחרור רגשי ודפוסים מנטליים שמנעו מאיתנו לחיות בטבעיות עם עצמינו ולפתוח את ליבנו לאהבה ויצירה (אגב, הקליפים שהוצאו מהקשרם בסדרה ונראו כאילו אורגיה קבוצתית היו לקוחות מתהליך תרפויטי עמוק ביותר עבודת נשימה ושחרור רגשי וגופני).

אושו הוא גם היוצר של ה"מדיטציות האקטיביות", הידועות ומתורגלות בכל מקום בעולם, ובכל הפסטיבלים המכבדים את עצמם. מדיטציות בתנועה פותחות את הנשימה ומשחררות מתחים של הגוף והנפש ואת המדיטציות האלו הוא יצר במיוחד בשבילנו, האדם המערבי המתוח.

אושו ושילה צילום מסך

ב-1981 אושו הרגיש שהגיע הזמן להרחיב את עבודתו וביקש למצוא מקום בעולם בו אפשר יהיה לבנות קהילה גדולה בסביבה התומכת בעבודתו. לאחר חיפושים רבים נמצא המקום בלב המדבר של מדינת אורגון. נקנה חבל ארץ גדול, על ידי תרומות מתלמידיו בעלי המיליונים, ששמחו לתרום למפעל שכזה. היישוב הקרוב ביותר, אנטלופ, היה במרחק חצי שעה נסיעה בדרך עפר מטלטלת מהחווה שנרכשה, לפעמים נעצרנו לתדלק שם אבל התברר שנוכחותינו החופשיה, החוגגת את החיים, הייתה מאוד זרה ומוזרה ומאתגרת לשכיננו הנוצרים האדוקים והם החליטו להילחם ואנחנו לא ויתרנו ותוך 4-5 שנים הייתה לנו חווה שבנינו במרץ כולנו יחד מכלום, מקום שיכול היה לשמש כדוגמה לחברה בריאה אוהבת ויצירתית.

תקופה ארוכה חייתי בקהילה שלנו בעיר סיאטל, שהייתה במרחק של כ-6 שעות נסיעה מהחווה. נהגתי להגיע לביקור בחווה פעמיים בחודש לסופי שבוע ארוכים. כמו רוב האירופאים שם, גם אני לא יכולתי לגור בחווה ולקחת חלק בבניה, כי לא הייתי אזרחית אמריקאית. כן יכולתי לבקר וללמוד בקורסים שם וזכיתי להיות בחווה באורגון בחודש האחרון, כשהכל התפוצץ והתפרק ומבפנים ומבחוץ. הייתי מבין אלו שזכו לנופף לשלום בריקודים כשאושו עזב את החווה לאחר שנקרא למשפט באורגון. לא ידענו אז שלא יוכל לחזור וכל החווה שבנינו תרד לטמיון.

אושו אלבום פרטי

כמה דברים שיש לי לומר מתוך הבנתי וחוויתי האישית, ביחס למה שהוצג בסדרת התעודה "ארץ פראית מאוד":

1."כת" הוא הדבר האחרון שאפשר להגיד על תנועת האינדיבידואלים, הקהילה שנבנתה סביב המאסטר אושו, מאנשים נבונים המלאים בשמחת חיים, באהבה וחדוות היצירה. מי שמכיר את דבריו, שנכתבו בלמעלה מ-600 ספרים, מבין שחופש האינדיבידואל להתפתח לפוטנציאל הייחודי שלו ולהגיע להארה שלמה, "האדם השלם", תמיד נמצא במקום ראשון בתורתו.

2. מדיטציה היא הדרך למפגש של אדם עם עצמו, לטרנספורמציה ולהארה. שילה (מי שהייתה מזכירתו של אושו ודמותה בלטה בסדרת התעודה "ארץ פראית מאוד" בנטפליקס), הודתה שמדיטציה לא עניינה אותה בכלל, רק עבודה. כאן החל להשתבש הדבר, זה נגד לדרך של אושו, שדגל קודם כל במדיטציה ובלהביא את איכות המדיטציה גם לחיי היום יום שלנו. עבודתה של שילה, ללא מדיטציה, שינתה את הכוח שניתן בידיה לכוחניות. ללא מדיטציה, מודעות ורגישות פנימית כוח הופך להיות מסוכן.

אושו באורגון צילום: אלבום פרטי

3. היו לשילה רק כ-20 אנשים שחיו לצידה והלכו אחריה. כל השאר לא היו מודעים למעשיה שנעשו בסוד מוחלט. אושו נתן לשילה להתעסק בבניה וניהול החווה, כשהוא החליט לצאת לשתיקה ל-3 שנים. העבודה שלו הייתה לתמוך בגדילה וההתפתחות הרוחנית שלנו ופחות עניין אותו בניית הקומונה. הוא השאיר את זה לנו.

4. התחלנו לחשוד ולהיות מודעים למעשיה המושחתים של שילה (שהואשמה בהרעלת תושבי אורגון שנראו לה עוינים, חדירה לפרטיות וציתות לשיחות אישיות, תוכניות להרוג את מי שעמדו בדרכם, גיוס נשק לחווה ועוד) ואנשיה רק בחודשים האחרונים, על ידי אלו שעבדו בחווה והעזו להגיד משהו נגדה. הם מצאו את עצמם מוסתים ממקום עבודתם או נדרשו לעזוב את הקומונה. מתברר ששילה השקיעה במערכת האזנה בכל החדרים של יושבי החווה.

אושו באורגון צילום אלבום פרטי

5. שילה הייתה בעלת כוח שהפך ללא מודעות לכוחניות ואגרסיביות רודנית. האגו השתלט עליה. היא קינאה בכל מקורבי אושו ולכן ניסתה להרוג את הרופא הפרטי שלו. כשהכל התפרק, מצאנו את עצמנו בשוק כשכל אחד מאיתנו מתבונן בשיעור חשוב- איך קרה שלא הייתי מודעת ואפשרתי לזה לקרות, איך קרה שהיינו כקורבן למעלליה, היינו תמימים מדי. לא היה לנו מושג מה סיפרה שילה לאושו במפגשים האישיים ביניהם, ברור שהיא לא העבירה לו על כל מעליליה, הדברים התגלו כנראה כשהרופא האישי שלו סיפר לו על הניסיון להרוג אותו.

6. חשוב לי לציין שאף אחד לא נדרש לתרום כסף לבניית החווה. אם מישהו תרם זה היה רק מרצונו הוא. אף אחד לא נדרש לעשות שום דבר שלא מרצונו, לכן, כששילה כפתה את מרותה זה הריח לנו מוזר ולא כמו החזון של אושו.

7. לגבי נשק, לי זכור שבתקופה האחרונה, אחרי הפיצוץ של המלון בפורטלנד, שילה החליטה שיהיו שני אנשים נושאי נשק לצידו של אושו כשהוא יושב במפגשים איתנו. כמויות הנשק שהראו בסרט לא נראו לי הגיוניות.

אושו צילום מסך מ"ארץ פראית מאוד"

8. אושו החליט לעזוב את החווה, לדעתי, בכדי להגן עלינו מהפלישה האגריסיבית של השילטונות (FBI), שלמרות שהוא זה שהזמין אותם בפתיחות לחקור בפשעיה של שילה, הם עדיין היו נחושים להרוס לנו את החווה. גורמים עדיין מנסים למצוא פשעים של אושו שלא היו מעולם. כשהוא עזב את החווה הם נרגעו, הם ידעו שהם ניצחו.

9. עניין הרולס רויסים (היו לאושו יותר מ-90 מכוניות פאר מסוג זה), הייתה בדיחה שאנשים מהעולם החומרי לא יכלו להבין. אושו היה משועשע מהעובדה שזה מה שגרם לאנשים להביט לעברו וביקש בשביל הגימיק שימשיכו לקנות רולס רויסים לכל יום בשנה, בתקוה שיום אחד אנשים יתפכחו וירצו לחקור בעיקר את התורה שהביא. ובנוסף, אושו לא ראה פסול בלהיות עשיר ורוחני בו זמנית. הוא עצמו בא ממשפחה מרובת ילדים אבל לאורך כל חייו נתמך מאנשים עשירים שתמכו בלימודיו ועד סוף ימיו.

10. לבסוף, חשוב לי לציין שאושו מעולם לא רצה ליצור דת סביבו ושום מערכת אמונות או בתי כנסת/כנסיות. הוא היה נגד כל הדתות וטען שהדתות הן בעצם הכתות שגוררות מאמינים. אני אישית מצאתי באושו תמיכה, מאדם שהאמין כמוני בחוויה אישית ולא באמונה עיוורת ובחוקים מבחוץ, כפי שמיצגות הדתות השונות. הדרך שהציע לנו היא העמקה במדיטציה והתבוננות פנימית, כשכל אינדיבידואל מקשיב לאינטואיציה הפנימית שלו ופועל לפיה. הוא הכריז שאינו ממנה יורש אחריו אלא שכולנו היורשים וממשיכי דרכו, ליצירת החזון של כולנו- ליצור את "האדם החדש" המודע ואת החברה המודעת.

** הכותבת, סמבביה אננד, היא תלמידתו הישירה של המאסטר אושו, מלווה רוחנית, מטפלת הוליסטית ליחידים ולזוגות. מנחה סדנאות וקורסים בארץ ובעולם בנושאי מדיטציה, הילינג וטנטרה כ-37 שנים. יוצרת את שיטת הריפוי והקלפים לאיזון פנימי עם "תמציות פרחי התודעה" מהודו. כיום מנהלת את מרכז אושו בגליל. ראו אתר: Www.buddhafieldflowers.co.il. כולכם מומלצים לצפות בסדרת התעודה המהפנטת "ארץ פראית מאוד" המשודרת בנטפליקס.