מדוע חשוב שנשים יטפסו במעלה הארגון?

איך קרה שבשנת 2016 בישראל עדיין יש מעט מאד נשים בתפקידי מפתח ובדרגים גבוהים בארגונים ובחברות?

10/08/2016
קרן רובין קבלו עדכונים מלל
  • בדואר
  • RSS

כמה נשים מנהלות קיימות בישראל? (צילום: שאטרסטוק) 

נשים רבות מאיישות עמדות מפתח בכירות במשק הישראלי. ואולם, בהשוואה לשיעורן מתוך כלל האוכלוסיה (העומד על 51%), מספר הנשים האוחזות בתפקידי מפתח אינו מספק. כתוצאה מכך, עלול להיווצר רושם מוטעה, לפיו נשים הן כביכול מעוטות יכולות או מתאימות פחות כמובילות ומשפיעות, בעוד שבפועל, הסיבות לתת-הייצוג של נשים הן בעיקר היסטוריות: לאורך אלפי שנים היו הנשים מקופחות ומופלות לרעה עקב מוסכמות חברתיות שאבד עליהן הכלח.

בעשורים האחרונים חל שינוי לטובה בהצטרפות הנשים למעגלי ההשפעה הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים, אך ההתקדמות איטית. בעמדות הגבוהות בחברות ובארגונים, האינטליגנציה הרגשית של אישה מהווה יתרון. המיומנויות של נשים כמו היכולת למולטי טסקינג ופחות חשיבה על אגו מהווים יתרון עצום בכל מקצוע, ובעיקר בדרג הניהולי.

דיני מדינת ישראל קבעו חובת ייצוג שוויוני לנשים ולגברים בגופים ציבוריים מסוגים שונים, אך השוויון בייצוג עדיין לא הושג, וייצוגן של הנשים במגוון הגופים הציבוריים קטן משיעורן באוכלוסייה.

האם ייתכן שנשים מופלות בחברה הישראלית, שבה החקיקה כה מתקדמת ונאורה? (צילום: שאטרסטוק)

 אז כמה נשים מנהלות יש?

  • בקרב ראשי הרשויות המקומיות:  2.7% נשים
  • בממשלה ה-34 המכהנת:  14.3% נשים
  • בקרב נבחרות הציבור בשלטון המקומי: 14.7%
  • בקרב מנכלים של משרדי הממשלה: 21%
  • בכנסת: 26.6% נשים
  • בקרב היו"רים של הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות: 7%
  • בחבר הנאמנים של מוסדות אקדמיים: 22.4%
  • בקרב שופטי בית המשפט העליון:  26.7%
  • מנהלות במשק הישראלי: 32.2%
  • נשים בחוזה בכירים בשירות המדינה: 35.9%
  • בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות: 43%

 

האם ייתכן שנשים מופלות בחברה הישראלית, שבה החקיקה כה מתקדמת ונאורה? כן. למרות הוראות החוק החד משמעיות בנושא שיווי זכויות האישה, במהלך השנים נשים המשיכו להיות מקופחות בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, העבודה, המדע, הצבא, והן נאלצו לפנות לעזרת בתי-המשפט כדי לממש זכויות בסיסיות כמו לפרוש מעבודה בגיל שווה לזה של גברים, להיכלל במועצות דתיות שהן גופים ממלכתיים למתן שירותי דת ועוד.

 כולנו נקראות להיות מעורבות, לשאוף להיבחר ולהשפיע (צילום: שאטרסטוק)

בדרך לשוויון מגדרי

הפעילות למען השוויון המגדרי נמשכת בתנופה. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי בכל מינוי ציבורי בכיר יש לחתור לייצוג הולם על-ידי חיפוש אקטיבי של מועמדוֹת לתפקיד. על החיפוש להיעשות באופן מסודר ומובנה, בעזרת ועדת איתור, תוך הקפדה על פרסום לציבור ומתן אפשרות להציע מועמדים ומועמדות.

מעורבות הנשים בכל מסגרות ההשפעה מעביר מסר חשוב שהנשים הן שוות זכויות וכי תרומתן לשיח הציבורי ולמנגנוני הממשל היא תרומה שוות ערך לתרומתם של גברים. ייצוג שוויוני לנשים בעמדות השפעה מקדם את ערכי השוויון, מבטיח מעורבות בעשייה ובניהול, מאפשר גיוון דעות ויתר נקודות-מבט במוקדי קבלת החלטות בחברה ובמדינה ומביא לצמצום בפערי השכר המגדריים.

נשים אשר הופכות להיות מנהלות בארגונים מביאות עמן אל הארגון דפוסים אחרים של התמודדות מול בעיות ודילמות. דפוס הניהול הנשי הוא יותר משתף ואקלקטי, ראייתו מביאה בחשבון יותר היבטים ושיקולים, תוך מתן תשומת-לב ליותר פרטים וליותר צרכים. כולנו נקראות להיות מעורבות, לשאוף להיבחר ולהשפיע - ברשויות המוניציפאליות, במפלגות הפוליטיות, במקום העבודה, בוועד השכונה, בוועד ההורים ובכל מסגרת שיש בה כדי להשפיע על חיינו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה