מבעד למסך

כתבתי וחיכיתי בזמן שהוא עוד מחובר, גופי עקצץ מצפייה. הוא שלח תמונה, שוכב על המיטה, מתחת לשמיכה מציץ חלק מהגוף החלק, זה שבא לי לגעת בו ללא בושה

03/04/2017
אלינור לוגסי קבלו עדכונים מאלינור
  • בדואר
  • RSS

שאטרסטוק

הבטתי במסך די הרבה זמן, לא ידעתי אם לשלוח הודעה או לחכות לסימן ממנו, הצג הלבן כבר הבהב בעיניי, מתריע על כיבוי בקרוב.

התייאשתי, זרקתי את הסלולרי רחוק ונכנסתי להתקלח, לא שכחתי לסבן ולקרצף כל חלק בגופי הלבן, הענקתי לו זוהר ריחני. עטיתי על עצמי חלוק ונכנסתי לחדר החם, לקחתי את קרם הגוף בריח וניל שעמד בשידה הקטנה, מורחת ומלטפת, מעסה ואז שכבתי על המיטה,

לקחתי את הסלולרי שוב, סירבתי להירגע, נכנסתי והבטתי בהודעות שכבר היו, גלגלתי אחורה להתחלה, חיוך עלה בפי. זה נהיה כמנהג, כל לילה, ששנינו שוכבים במיטה הריקה, הוא שולח, אני עונה, מדמיינים יחד.

המילים שהרטיטו את ליבי, שגרמו לצמרמורת עזה ולתשוקה בלתי מרוסנת, ליטפתי את הצג ודמיינתי שאלו אצבעותיו התובעות את נפשי וגופי.

הבטתי בתמונה של איברו הזקור, זו ששלח לי באישון לילה, לאחר ששלחתי לו פיסה קטנה מגופי העירום.

ליקקתי את שפתיי בהיסח דעת, דמיינתי איך מעבירה את הלשון על הוריד הנפוח, על הקצה שטיפה קטנה של עונג כבר בצבצה שם. עצמתי את עיניי והמשכתי לדמיין, ליטפתי את הפטמות שכבר הזדקרו, צבטתי אותן מעט וגלגלתי בין אצבעותיי. הזרמים לא איחרו לבוא, יחד עם האנחות שחדרו אל תוך החדר.

צפצוף קטן גרם לי לפקוח עיניים במהירות, חיפשתי אחר המכשיר הסורר שהיה לפני רגע בין ידי, הקשתי את הקוד ופתחתי את ההודעה, זה הוא, ליבי פעם בקצב מסחרר עד כי חששתי שהוא יברח מכלוב הצלעות שהגן עליו.

׳לא יפה מה שעשית לי׳

בלי שלום, בלי מה נשמע, והרי למה ציפיתי?

שלחתי לו פרצוף ביישן, כזה שיוריד את ההגנות, אולי הוא יסלח שנעלמתי לו אתמול בלי לומר מילה. ׳נרדמתי׳, כתבתי וחיכיתי בזמן שהוא עוד מחובר, מביטה עד שהופך למקליד , גופי עקצץ מצפייה. הוא שלח תמונה, שוכב על המיטה, מתחת לשמיכה מציץ חלק מהגוף החלק, זה שבא לי לגעת בו ללא בושה.

כיסיתי את עצמי בסדין, השארתי רק רגל אחת בחוץ וצילמתי, ללא פנים. שלחתי גם וחיכיתי לתשובה.

 ׳סקסית שלי, כמה הייתי רוצה להיות איתך שם, עכשיו!׳

׳ומה היית עושה?׳ שאלתי

׳זורק את השמיכה שמסתירה אותך, מלטף כל חלק בגוף המושלם שלך, מצמיד אותך אליי׳

 מוחי כבר תיאר לעצמו את המגע, זה שכל כך רציתי להרגיש באמת, הסלולרי רטט בידי,

עניתי בלי לפקוח את עיניי

״אני מטורף עליך״ קולו הצרוד העיר את מה שעוד נשאר רדום,

״ואני עליך״ לחשתי.

״מה את עושה עכשיו?״

״במיטה״ קולי מתפנק.

״דמייני שאני לידך, שולח את ידי ללטף את בשרך הלבן, שמצטמרר תחת ידי״

הרגשתי כאילו הוא באמת שם, נשמתי בכבדות,

״שפתיי יורדות לשפתייך בנשיקה עדינה, אני מלקק אותן עד שהן נפתחות בשבילי, לשוני חודרת ומשחקת עם לשונך. אני מעמיק את הנשיקה, נושך את השפה התחתונה״

הוא המשיך ואני כבר הייתי באקסטזה, נשכתי את שפתיי בדיוק איפה שהוא אמר, עד כאב. ליטפתי את גופי לאט, בחושניות, מתעכבת על הגבהות הרכות,

״הלשון שלי גולשת מטה, לצווארך, מלקקת ושואבת את הבשר הרך, אני מפשק את רגלייך ונכנס ביניהם, שנינו ערומים.״

כמו פקודה פישקתי את רגליי, גלי חום עברו לאורך גבי, קולו היה לי כשירה, משהו לצפות ולחכות לו.

״את מדמיינת?״ הוא שאל, בקושי מצאתי את קולי,

״מממ כן״

״אני רוצה שתיגעי בעצמך, שתצבטי את הפטמות היפות שלך, אני רוצה לשמוע אותך, דמייני שזו הלשון שלי שמלקקת את הגבעות העדינות והוורודות״

הושטתי את אצבעותיי וצבטתי כפי שאמר, גנחתי.

״כן, חזק יותר״

הוא לחש בקול צרוד שהפנט אותי, רציתי שיהיה בתוכי, השתוקקתי להרגיש את מגעו

״אני ממשיך ללקק את הבטן ויורד מטה, מוצץ את הירכיים שלך, נוגע לא נוגע במשולש הפועם שלך, את מניעה את האגן, אני זז״

פעלתי על פי דבריו, אצבעותיי מרחפות מעל, לא נוגעות. עד שלא יגיד אחרת.

״לשוני מלטפת את איברך הרטוב, הנזקק, אני רוצה לשמוע אותך״ הוא לחש, שלחתי את ידיי לניצן הנפוח, ליטפתי מעט ושפשפתי את הכפתור מלא התחושות, גופי חווה צמרמורת ענקית, גנחתי לטלפון, דמיינתי את פיו עליי, את הנשימה שלו במקום הרגיש שלי.

״כן, תמשיכי בייב״ נשימותיו כבדות, הרגשתי וידעתי שהוא נוגע בעצמו.

״תשלח לי תמונה״ ביקשתי בקול מתחנן, בין האנחות הכבדות. הוא שתק, ידעתי שהוא מצלם ומחכה בסבלנות בזמן שאצבעותיי עדיין מגששות ונרטבות,

צליל ההודעה צרם וניסיתי לפתוח ביד אחת את תיבת ההודעות, התמונה נפתחה וראיתי מולי את איברו הגדול והעבה, ידיו אוחזות בו, ליקקתי את שפתיי בהיסח דעת

״אהבת?״ הוא שאל ומחזיר אותי למציאות

״ממממ מאוד״ לחשתי, ״בא לי ללקק את כולו, להעביר את לשוני על הכיפה, לשחק איתה״ עצרתי את דיבורי ושמעתי את האנחות שלו, ״תמשיכי״ הוא פקד.

״להכניס אותו לאט לאט לפה שלי, סנטימטר אחר סנטימטר, להרטיב אותו ולמצוץ חזק״

״ואוו בייבי, אני לא אחזיק מעמד עם הקול שלך, את נוגעת בעצמך?״ הוא שאל, בקול צרוד יותר ממקודם, השמעתי לו גניחה רצינית בזמן שלחצתי על הניצן הרטוב, המשכתי לשפשף בקצה אחיד, גופי התמלא בתחושות נעימות, גלי חום שבאים מלמטה ועולים דרך כלי הדם עד למעלה, עיניי נעצמו מעצמן, בקושי הצלחתי לדבר אך המשכתי ״אני שואבת אותו, ממשיכה ללקק ולהרטיב, מעבירה את האצבעות שלי על הבסיס לאורך הוריד הפועם עד למעלה״ הגניחות שלו צימררו אותי, הקול שלי נשמע בקושי כלחישה צרודה.
״מדהימה, כמה אני רוצה להמשיך וללקק לך את כל הגוף, לחדור לתוכך, להישאב להרגשה המטורפת של הרטיבות והחום שלך״ הוא ממלמל ואני נגמרת, וגומרת, גופי מתפוצץ למיליון רסיסים קטנים.

נשארתי בכוכבים זמן מה, כמעט ויכולתי לגעת בהם, עד שההרגשה לאט לאט נרגעה, הרעידות הופסקו, הוא גמר דקה אחרי, ממשיך את האורגזמה העילאית של שנינו.

״וואו!!״ הוא נשף באוזני, התמוטטתי על הכריות עם חיוך ענקי.

״אני רוצה לראות אותך, אני חייב לראות אותך, אין תירוצים יותר״ מתוך התשוקה שעוד פעמה בי הסכמתי בלי לחשוב פעמיים.

חיברתי את הסלולרי למטען והתרוממתי, רגליי הפכו לג׳לי. ניסיתי ללכת, אחזתי בקיר בשביל תמיכה עד שהגעתי למקלחת, בהיתי במראה, שפתיי נפוחות ועורי הפך אדום, למרות שזה לא היה סקס ממשי, ההרגשה הייתה מוחשית ומורגשת.

מול המראה הענקית הרגשתי את הצורך ללטף, המשכתי לחקור את גופי, לא הורדתי את עיני מהמראה שלי, מהעור הלבן שלי שמעוטר בסימנים אדומים מהצביטות, ליטפתי את החזה ומשכתי מעט את הפטמות שעוד עמדו. הרטיבות ניגרה בין רגליי, נשמתי עמוק ושאפתי את הניחוח של הגמירה בחדר, הרמתי רגל אחת על הכיסא הקטן, נדהמת מיכולתי לעמוד מול המראה, תמיד הייתי ביישנית, הסתתרתי אחר המסך הקטן שהביא לי תקווה שקטה, אולי גם ציפייה.

אצבעותיי גלשו על הבטן הרכה, המשיכו למטה ואחזו בירכיי המלאות,

הושטתי את ידי לשידה ולקחתי את המכשיר הרוטט הקטן, לא תמיד השתמשתי בו, אך החשק בער בי, גופי נשרף בהזדקקות.

הדלקתי אותו והרטט החזק פעם באצבעות שלי, ליטפתי את החזה איתו, גנחתי בשקט, נשכתי את שפתיי והמשכתי למטה, סביב איברי הפועם, לאט לאט גיששתי פנימה, לרטיבות, קפצתי כאילו התחשמלתי, פולסים קטנים שהרעידו את גופי, צעקתי כשהרטט החזק נגע בניצן, העוצמה התלקחה כמו אש, בערה ופוצצה את מה שקיים מסביב, הכל נשכח, שום דבר לא קיים, הכול התרכז במיליון תחושות שבערו בי, נזקקתי לפורקן ענקי. בתנועות סיבוביות המשכתי במעשיי, הרטט נגע בכל קצות העצבים, החזקתי בחוזקה בכיור, רגליי כמעט ונפלו לא יכלו להחזיק אותי יותר, עצרתי את הנשימה, ואז זה הגיע, כמו מיליון זיקוקים בערב יום העצמאות, מאות צבעים חלפו בראשי ועיניי, זיעה ניגרה במצחי ומורד גבי, התיישבתי על הרצפה בחבטה, עדיין רועדת, עם חיוך ענקי על הפרצוף.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה