מאייתים את זה כך: מ-ק-א-ר-ת-י-ז-ם

ההדחה של פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקאי הראשי, ושל ד"ר גלעד נתן, חוקר במכון המחקר של הכנסת - בשני המקרים בשל עמדות שמאליות - היא רדיפה פוליטית לכל דבר. מוגש כשירות לאדישים

07/01/2013
אסתי סגל קבלו עדכונים מאסתי
  • RSS
» ד"ר גלעד נתן. רדיפה באתרי הימין

מה המשותף בין סטטיסטיקאי לאיש מחקר?

שניהם מתעסקים בעובדות ומספרים, ודאי תענו לי.

ומה המשותף בין הסטטיסטיקאי הראשי לחוקר במרכז המידע של הכנסת?

אה, זה קל, תגידו – למספרים ולעובדות בהם מתעסקים שניהם יש השלכה ממלכתית והשפעה על עיצוב המדיניות החברתית והפוליטית.

הכל נכון, אבל כשלסטטיסטיקאי הראשי קוראים פרופ' שלמה יצחקי ולחוקר קוראים ד"ר גלעד נתן, והתקופה היא תקופת בחירות, מסתבר שמתקיימת ביניהם עוד עובדה משותפת – פיטורים (או העברה מהתפקיד). וגם הנסיבות לאותם פיטורים משותפות – נתונים, עובדות ודוחו"ת שלא מתאימים לשלטון.

מאחר שבסטטיסטיקות ובמחקרים עסקינן, אז בואו נלך לעובדות:

ביום שני, ה- 31.1.12, היום האחרון לשנה, מתקבלת הידיעה כי פרופ’ שלמה יצחקי הסטטיסטיקן הראשי הודח. בלי כל קשר כמובן לראיון שנתן כחמישה ימים קודם לכן ובו דיבר על "שוד הפנסיות הגדול".

מסתבר כי הסטטיסטיקאי הראשי פרופ’ שלמה יצחקי אמר במכון ון ליר בדיון על מדיניות המיסוי של ישראל: "הפרטת מערך הפנסיה גרמה לריכוזיות האדירה של שוק ההון. אני קורא לזה ‘שוד הפנסיה הגדול’". דבריו הכו גלים, ואז הגיעה התגובה במכת בזק – הדחה מתפקידו. כלומר לא ממש הדחה כמו אי חידוש החוזה. כי פרופ' יצחקי היה אמור לצאת לפנסיה לפני שנה וחצי, ומאז, על פי בקשת המקום, האריך את עבודתו בחוזה שנפתח כל שלושה חודשים. בשבוע שעבר (חמישה ימים אחרי התבטאותו הסנסציונית), בלי כל הכנה מוקדמת, הוא קיבל הודעה על אי חידוש החוזה. במייל.

ומיד, הוכרז על מינוי פרופ’ דני פפרמן במקומו של יצחקי המודח. אלא שבתקופת בחירות אנחנו, ובתקופה הזו קיימת הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה שלא לערוך מינויים בשירות הממלכתי. תנועת אומ"ץ מגישה למבקר המדינה מחאה על פיטוריו של יצחקי באמצעות מייל והתנגדות למינוי פפרמן בזמן מערכת בחירות. היועץ המשפטי לממשלה מאשר את המינוי. פפרמן נכנס לתפקידו.

כשהמספרים והעובדות לא נוחים

יום חמישי ה-3.1.13 אנחנו מתבשרים כי ד"ר גלעד נתן, אחד החוקרים החשובים של מרכז המחקר של הכנסת, הועבר מתפקידו. כאן דווקא הגיע מיד ההסבר: "לאחר שהתחוור לכנסת כי גלעד נתן פרסם מאמרים הנושאים אופי פוליטי מובהק"‏‏.

ד"ר גלעד נתן הוא חוקר שעובד במרכז המחקר של הכנסת (מ.מ.מ.) ואחראי על דו"חות רבים שנכתבו לבקשת חברי כנסת. כמה וכמה מהדו"חות שהגיש עוסקים בנושאי העובדים הזרים והפליטים. אני אישית ראיתי אותו פעמים רבות בוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים שבכנסת, שם נהג לשבת ליד ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר הוועדה.

לבקשת ח"כ דורון אביטל, כתב ד"ר גלעד נתן מחקר מקיף העוסק במדיניות כלפי אוכלוסיית המסתננים, מבקשי המקלט והפליטים בישראל ובמדינות אירופה. כמו במקרה של פרופ’ יצחקי, גם כאן העובדות והנתונים סתרו את דברי הממשלה, מה שמשך את תשומת לבו של עורך אתר "מידה" – אתר אינטרנט ימני ש"שם לעצמו למטרה להעמיד לרשות הציבור מידע ועמדות שאינם שכיחים בשיח הרווח באמצעי התקשורת בישראל". הוא ערך שני תחקירים משל עצמו על ד"ר גלעד נתן, "נתן בראש", ו"רדיקל בשירות הכנסת" – ושלח אותם לדובר הכנסת בדרישה לפיטוריו.

וזו התשובה שקיבל מדובר הכנסת  ב- 31.10.12.

אלא, שלא איש כעקיבא ביגמן ירים ידיים. ואכן ביום חמישי התבשרנו בקריאות צהלה בדף הפייסבוק שלו כי בא לציון גואל – כלומר הרדיקל המסוכן הרוחק מתפקידו.

ושימו לב להבטחה של ביגמן במאמר המרתק  "סוף עידן נתן": "כהמשך לתחקירים שכבר פורסמו, החל צוות ‘מידה’ לבחון באופן שיטתי את יתר מחקריו של ד"ר נתן ושל חוקרים אחרים בממ"מ, ותחקירים נוספים תוכננו להתפרסם בזמן הקרוב. אנו מקווים כי בעקבות החלטת הכנסת יזכו מחקריו לבחינה מחדש או לכל הפחות לעין ביקורתית יותר, כך ששוב לא יהיה בכך צורך. אנו ב’מידה’ נמשיך לעקוב".

ראוי לציין שבראש ארגון "אל הפרט: חירות ואחריות אזרחית", שמחזיק את אתר "מידה", עומד משה איפרגן – מספר 96 ברשימת הליכוד. שבראש הארגון עומד גם הד"ר רן ברץ, שמשמש כעורכו הראשי של האתר, והוא עמית מרכז שלם, תושב כפר אדומים, ששימש יועץ של תנועת "אם תרצו" בדו"ח שפרסמה על "הטייה אנטי-ציונית" באקדמיה. ברץ ואיפרגן היו מחברי הדו"ח שפורסם בשנת 2010 על פעילות הקרן החדשה לישראל, שהתחיל את קמפיין הדה לגיטימציה של הקרן החדשה.

כעובד מדינה אני מוגבל ביכולתי להגיב

ד"ר גלעד נתן הוא איש עדין ושקט. את התגובה שלו לדברים כתב בפתק על הקיר שלו בפייסבוק:

"כמה הערות על מה שעשו לי:

ביממה האחרונה אפשר לקרוא עלי כל מני דברים בתקשורת. מי שיעקוב לאחור יראה כי כבר כמה שבועות מתנהל נגדי מסע של הסתה והכפשה. כעובד מדינה אני מוגבל ביכולתי להגיב, באופן שלעיתים אף נדמה פוגע בזכות הבסיסית של חופש ביטוי. עם זאת, יש לומר כמה דברים שלא הוצגו כהלכה או בכלל:

א. בכל שבע ומשהו השנים של עבודתי במרכז המחקר והמידע של הכנסת הצגת העובדות באופן מקיף ובהיר וללא שום הטיה לטובת צד זה או אחר היתה תמיד הבסיס לעבודתי. העובדה שדעותיי הפוליטיות ואחרות היו ידועות אף סייעה למי שביקרו את עבודתי ואשרו אותה לבחון שאין הטיה. בניגוד לכל מי שתוקפים את מחקרי בנושא המסתננים ומבקשי המקלט או בכל נושא אחר, אני לא משרת שום אג’נדה ולא כותב מטעם. במהלך כתיבת מחקרי המסקנות אליהן הגעתי הביאו לשינויים בהשקפת עולמי ולא להיפך. זאת, בניגוד גמור למי שתוקפים את עבודתי, שכן בניגוד למתודולוגיה, יש להם אג’נדה.

ב. מעולם לא הסתרתי את כתיבתי הפובליציסטית והיא היתה ידועה למנהלי הישירים ולגורמים אחרים בהנהלת הכנסת לאורך כל התקופה בה כתבתי. כתיבת המאמרים, באותו פרק זמן בו כתבתי, היתה מותרת לפי החוק והוראות התקשי"ר. רק לאחר שהחלה רדיפה כנגדי באתרי ימין, כשלוש שנים לאחר שחדלתי לפרסם מאמרים, פתאום הסתבר באופן מפתיע שזה לא היה בסדר.

ג. נעשה ניסיון להציג אותי כאיש שמאל רדיקלי שבשל שיוכו לשמאל הרדיקלי מטה נתונים. אני אינני איש השמאל הרדיקלי אלא איש השמאל הציוני, אותה בורות שהפגינו תוקפיי בעיסוקם החובבני בנתונים וחלקי אמיתות הם הפגינו גם בלימוד הביוגרפיה שלי. מעבר לכך, גם אם הייתי "איש שמאל רדיקלי" – או לחילופין "איש ימין קיצוני" – לא הייתי מטה נתונים בשביל להוכיח דעה. עשיית מעשה לא מדעי שכזה מתאימה לתפיסת העולם הכללית והמחקרית של תוקפיי, לא לשלי.

כאמור אני מוגבל ביכולתי להגיב, להגן על עצמי ולהציג את גרסתי בשל היותי עובד מדינה אבל היה לי חשוב להעלות את הכתוב כאן".

עד כאן העובדות. ועכשיו לשתי הערות קצרות:

  1. יו"ר הכנסת ריבלין יצא במאבק נגד הלוביסטים, כדי להגביל את צעדיהם ולהוציא אותם ממסדרונות הכנסת, והנה דווקא הוא איפשר הישג גדול של לוביסטים פוליטיים ונתן ידו להדחה של חוקר חשוב במרכז המחקר של הכנסת.
  2. אם נוסיף את הדחתו של ד"ר גלעד נתן להדחה של מפמ"ר אזרחות אדר כהן שגם הוא הואשם בשמאלנות (וגם במקרה שלו הוא לא "פוטר" – פשוט לא חודש חוזה העסקתו), לעדותו של השר לשעבר כחלון "מי צריך מנכ"ל שמאלני בראשות השידור", ולדבריו של ח"כ אקוניס שמעריץ את סנטור מקארתי, אנחנו יכולים להגיד שבימים אלו אנחנו חוזים בנס תחיית המתים, כי הסנטור מקארתי אמנם מת אבל הוא קם לתחייה בירושלים ואיתו חגיגת ציד המכשפות שלו.

יש בהחלט למה לחכות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה