מאבק אלים על רוך

''מטפל הוא גם קצת בלש. מאחורי כל ילד מרדן מסתתר סיפור שונה ותפקידו של הפסיכולוג לגלות אותו ולהבין את דרך הטיפול המתאימה'', מספרת הפסיכולוגית המומחית, יעל לובנשטיין

18/11/2018
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • RSS

מאת: יעל לובנשטיין

תמר ויוסף, אנשי מחשבים, הגיעו אלי לקליניקה בתחושת חירום והביאו עמם רוח סערה. הם פתחו בתיאור של מאבקים קשים עם בתם בת ה-13 נעמה. לא אחת קרה שהבת התקשרה בזמן פגישתנו, והם בבהלה, היו מחליטים מי יענה ואיך יגיב. באחת מאותן שיחות ביקשה נעמה שיביאו לה סבון בריח ובצבע מסוים. להפתעתי, התפתחה שיחה שבה ביררו עמה את פרטי הסבון וזאת מחשש שיטעו במשימה שהטילה עליהם. הם סיפרו על נערה המשליטה טרור, מרבה להתלונן ולעתים עושה "ברוגז" על אביה לאורך חודשים.

הם סיפרו בכאב שניסו להחרים לה את הנייד, או אסרו עליה לצאת מהבית, אך ללא הצלחה, ופנו אלי כדי שאעזור להם "להציב גבולות".

הרגשתי שהיחסים בין בני הזוג לא היו ישירים והבנת היחסים ביניהם תהיה המפתח לפירוק התוקפנות של נעמה. הוא סיפר כי הוא חושש שנעמה תגדל להיות עבריינית, כי יש לה פרצי אלימות וכי זה עתה הסתיימה תקופה ארוכה של נתק עמו. לאט לאט צפו ועלו זכרונות של חיבוקים והתכרבלות נעימה עם נעמה מול הטלוויזיה בשנים קודמות.

יעל לובנשטיין פסיכולוגית צילום אלבום פרטי

תמר פירטה מה גרם לנתק ותיארה סיטואציה שבה יוסף היה קרוב מאוד להכות את נעמה. יוסף נפתח ותיאר את עצמו כנער אלים ומרדן, עם מערכת יחסים קשה עם הוריו ואלימות מצד אביו. הערתי שנדמה שהוא מזהה בנעמה את עצמו ומזדהה עם החששות של אביו לגביו, שמא יהיה עבריין. יוסף חייך בהקלה.

תמר סיפרה שהיתה נערה מרצה וצייתנית ותיארה את משפחתה כ"מתפקדת ביעילות". היא תיארה קור רגשי. המלצתי הראשונה, ואולי היחידה, היתה להביא לשביתת נשק מול נעמה במאבק על הסמכות ההורית. המאבק נראה לי אלים והצביע על חולשה וחוסר אונים. בפגישות הבאות, יוסף דיבר על הכמיהה למגע ורוך מתמר, על התסכול והקנאה נוכח יחסים קרובים שהיא יוצרת עם עמיתים בעבודה. תמר, מצידה, תיארה תחושת מחנק ורודנות שמשליט יוסף בבית שנים רבות. במהלך מספר מפגשים המתח והזעם בין תמר ויוסף החריפו. זה היה קרב על קירבה.

ערכתי כמה פגישות עם יוסף לבד ויכולתי לחוש שהאינטימיות והרוך שהוא מבקש הם במידה רבה גם רגשיים. שציפה למצוא אותם אצל נעמה וכעת הוא מפנה את התסכול כלפיי תמר רעייתו. בפגישה המשותפת הבאה, לאחר ששאלתי על נעמה, התברר שאין יותר בעיות איתה.  במפגש הבא הגיעו יוסף ותמר קרובים ומפוייסים. הם הרגישו שבאופן לא ברור מטרת הפנייה הושגה. שנעמה נרגעה מאוד ושהמאבקים בינה לבין יוסף פחתו.

יעל לובנשטיין צילום אלבום פרטי

הערתי שהמאבק האלים על רוך התנקז לנעמה, בשעה שהמאבק העיקרי היה בין בני הזוג ונסוב על רוך ועל האופן שכל אחד מהם זקוק לו: תמר היתה זקוקה למילה טובה (בעבודה זכתה לשבחים רבים) ויוסף הזדקק לתמר ולמגע. ניהול המאבק הזה היה מפחיד לשניהם והתנהל באמצעות נעמה.

המפגשים סייעו להם למקד את הקשיים ושיחררו את נעמה לאתגרים המתאימים לגילה. הזמנתי את תמר ויוסף לטיפול זוגי, אך הם בחרו להיפרד ממני: השאירו דלת פתוחה, ביקשו ״הפסקה״ בטיפול. המקרה משקף התערבות פסיכולוגית מינימליסטית המאפשרת שינוי גדול. המרחב שנפרס איפשר לבטא כעס במקום בטוח יחסית והצריך מעט מאוד התערבות מילולית שלי. ההורים התבוננו אל יחסיהם ושיחררו את נעמה מהמערבולת שלהם.

היכולת להתבונן אל עצמם ואל היחסים, הפחיתה את העוצמות הרגשיות שעוררה המרדנות שלה. יצירת מרחב בטוח והתערבות מינימלית הם הקסם של טיפול פסיכולוגי. הצטערתי שתמר ויוסף בחרו לעזוב אותי ונותרתי סקרנית מאוד לגבי המשך היחסים ביניהם. מדי פעם קיבלתי מהם דרישת שלום דרך זוגות שהפנו אלי.

שתי נקודות שצריך לשים לב אליהן:

1. הורים הם המטפלים הטבעיים. הדרכה נכונה של מטפל תכוון אותם להבנה ולפתרון הבעיות של ילדיהם

2. מטפל הוא גם קצת בלש. מאחורי כל ילד מרדן מסתתר סיפור שונה ותפקידו של הפסיכולוג לגלות אותו ולהבין את דרך הטיפול המתאימה

* למיטבי לכת: ספרו של שנדור פרנצי "בלבול שפות בין המבוגרים לילד", הוצאת פסיכואנליזה, 2003.

 ** הכותבת, יעל לובנשטיין, היא פסיכולוגית מומחית המטפלת בקליניקה ברמת אביב. 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה