לקנות ולהשפיע חלק ב'

בחיפושיה של ארנה קזין אחר שיטת הקניה הכי צודקת, היא התאכזבה לגלות שאין רעים מוחלטים, ושעוד יותר קשה למצוא טובים מוחלטים

12/04/2011
ארנה קזין קבלו עדכונים מארנה
  • RSS
» לקנות כדי להשפיע. לא דבר קל. צילום: Thinkstock

בשבוע שעבר הכרזתי כאן על כוונתי החגיגית לקנות ולהשפיע; להשתתף בחגיגת הקניות לחג, אבל באופן פוליטי, בשיקול דעת. כן לקנות מתנות ומוצרים לקראת הפסח – לבקר בחנויות, לבחור, לשלם – אבל לא בכל מחיר; לא בלית ברירה אלא בהכרה. בחשבון השופינג, הבטחתי לעצמי, אביא גם ערכים של מגוון, שוויון, הומניזם והגנה על הסביבה. אשתדל להימנע מתמיכה ברעים ובחזקים, ואנסה להעביר את הכסף שלי לחלשים ולטובים.

היו שטענו כלפי הפוסט הקודם שהוא לוקה בצדקנות. בהחלט. יש משהו בטענה הזאת. כרגע, בכל מקרה, נדמה לי שאני מעדיפה צדקנות על פני עיוורון מוסרי, אבל אני לא לגמרי בטוחה בזה.

כך או כך, דבר אחד בטוח: בכלל לא קל לעמוד בהצהרת הכוונות שלי – ולו רק כי גם אם יש כמה רעים מוחלטים, אין ממש טובים גמורים.

בפוסט הנוכחי ובבאים אחריו, אני מבקשת להעלות קונפליקטים לדוגמה שעולים בהקשר של קניות משפיעות, ולחשוב בכנות - איך אני מתכוונת להכריע בכל קונפליקט לדוגמה שכזה?

קונפליקט לדוגמה אחד:

מוצרי נייר של חוגלה-קימברלי. לקראת החג, כמו בשגרה, עלינו להצטייד בנייר טואלט, ממחטות אף, מפיות, טמפונים, ושאר מוצרי נייר. כמה מהמוצרים המשובחים והבולטים על המדף משויכים לתאגיד הענק "קימברלי-קלארק", אם ישירות ואם דרך חברת "חוגלה-קימברלי" הישראלית.

מה הבעיה?

ראשית, אני נוטה להעדיף עסקים קטנים ומקומיים על פני תאגידי ענק בינלאומיים, אשר בהגדרה מרכזים בידיים מעטות כוח וממון אדירי ממדים ודורסים כל יוזמה פרטית וקטנה.

שנית, נתקלתי לא פעם בשנים האחרונות בקריאות לחרם צרכנים על תאגיד קימברלי-קלארק. זאת בעיקר בגלל הנוהג של החברה להשתמש בעצים מיערות בעלי סכנת הכחדה לייצור מוצרי הדגל שלהם, ובראשם נייר הטואלט והטישו "קלינקס". הפעילים בארגוני הסביבה מתריעים כי קימברלי קלארק מסרבת להשתמש בנייר ממוחזר לייצור "קלינקס" ושאר מוצרים. הם מציינים עוד כי מנהגי קימברלי-קלארק בתחום ההגנה על היערות לא השתנו לטובה באופן מהותי בשנים האחרונות, בניגוד לטענת התאגיד כי הוא נאמן לערכי הסביבה.

למה בכל זאת לקנות?

ראשית, בישראל, קימברלי קלארק התחברה לתאגיד המקומי חוגלה, שקשור למוצרי נייר חדרה, ולמפעל מחזור נייר גדול ומרשים. כלומר, קניית מוצרי החברה הישראלית מזרימה כסף למפעלים מקומיים, לעובדים מקומיים ולתעשיית המיחזור המקומית החשובה מאין כמותה.

שנית, תאגיד קימברלי קלארק הבינלאומי זכה השנה לעמוד בראש רשימת "מקומות טובים לעבודה" להומואים, לסביות, בי וטראנס, ולמלוא 100 הנקודות באינדקס השוויון, שמפרסם ארגון מוביל בארצות הברית לזכויות הומואים ולסביות.

בכלל, בתאגיד קימברלי קלארק מקדמים מאוד באחרונה את הרעיון של "גיוון בעבודה" – לא אפליה או העדפה מתקנת, אלא מאמץ של התאגיד להעסיק מגוון עשיר ככל האפשר של עובדים בעלי זהויות מגדריות, מיניות ואתניות שונות, בגילים שונים ומאזורים שונים.

הכרעה זמנית: אמשיך לעקוב בעניין אחר דיווחים על היחסים שבין קימברלי קלארק ובין היערות. מדי פעם אקנה ממוצריהם, תוך השתדלות לקנות רק מוצרי נייר ממוחזר ולא את הטישו ונייר הטואלט של "קלינקס" שמיוצר מיער מבורא.

קונפליקט לדוגמה שני:

קניות בחנות האורגנית ברחוב שינקין בתל אביב. לקראת החג, כמו בשגרה, אנחנו נוטות להצטייד במיני מוצרי מזון שנמכרים בחנויות טבע אורגניות. לדוגמה: פיתות קטנות מחיטה מלאה שילדתנו אוהבת, וגם פריכיות אורז, חלב אורז, פירות יבשים, טופו, ביצי חופש, ומיני קטניות אורגניות.

מה הבעיה?

החנות האורגנית ברחוב שינקין, הקרובה למקום מגורינו, מלאה מקיר לקיר במוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. אני לא רוצה לתרום מכספי למפעל ההתנחלויות, שמתקיים תוך פגיעה בכלכלת הפלסטינים ובחירותם.

למה בכל זאת לקנות?

כי זו החנות הקרובה למקום מגורינו, ואנחנו עוברות על פניה בדרך למשפחתון. כי יש בה גם מוצרים שאינם מיוצרים בהתנחלויות. כיהמנהלים אדיבים והאווירה נעימה, וכי זה נוח.

הכרעה זמנית: אשתדל לא לקנות מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות ככל שאני יכולה לוודא – מוצרי "אדמה", למשל, מישהו יודע בוודאות היכן הם מיוצרים? אבל הלכה למעשה, אמשיך לקנות בחנות הזאת מעת לעת, כי אעדיף לפעמים את הנוחות על פני הרעיונות הגדולים של קניה משפיעה.

לבלוג של ארנה קזין - לאן הולך הכסף




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה