לפתוח את מועדון הגברים

ח”כ ד”ר עליזה לביא, יו”ר הועדה לקידום מעמד האישה, טוענת שאם היה נוחת במדינת ישראל חייזר מהעולם החיצון בעיתות מלחמה והיה ופותח טלוויזיה, הוא היה בטוח שמדובר במדינה שיש בה רק גברים

04/08/2013
ח''כ עליזה לביא קבלו עדכונים מח''כ עליזה
  • בדואר
  • RSS
» גם זו הדרה. לביא (צילום: יח"צ)

ברצוני לשתף אתכן במכתב שהגיע לוועדה לקידום מעמד האישה. הפנייה נשלחה על ידי דוקטורנטית נמרצת, שבדיוק סיימה לכתוב את עבודת הדוקטורט שלה. המחקר בדק את השפעת המגדר על סדר היום בחדרי החדשות ברדיו בישראל. החוקרת הצעירה בדקה את ייצוגי הנשים והגברים במשדרי החדשות, וביקשה ללמוד על השוני (אם בכלל) באופי הסיקור בתוכניות החדשות והאקטואליה בין גלי צה”ל לרשת ב’. אז והיום

כאשר הגיעה הפנייה המתוארת לוועדה לקידום מעמד האישה, טרם מילאתי את תפקיד יו”ר הוועדה. אני הייתי דווקא הדוקטורנטית ששלחה את הפנייה, מיד כאשר סיימתי לכתוב את עבודת הדוקטורט שלי לפני 11 שנה. הטענה שנשענתי עליה הייתה, שונות מגדרית גורמת לתפיסה שונה של המציאות והאירועים, ונשענת על ההנחה שיש ערכים “גבריים” וערכים “נשיים”, ולכן תפקודן של עורכות חדשות יהיה שונה מתפקודם של העורכים. מסקנות המחקר והתובנות שהתחדדו בי, האיצו בי את הרצון לשנות את המציאות הקיימת. חיפשתי איפה להתחיל. היססתי אם לשלוח לוועדה. אבל הבערה לשנות דחפה אותי וקיוויתי למצוא במה שבאמצעותה אוכל להעלות את הנושא לסדר היום.

מאז שנחשפתי להדרת הנשים בתקשורת בראשית שנות התשעים, נרתמתי לנושא ופעלתי לקדמו גם בזירה האקדמית וגם בשטח. אמנם במהלך השנים גברה המודעות לסוגיה, וניתן לזהות מגמת שיפור, אך עדיין קשה לומר שהמציאות כיום שונה בהרבה. חבישת משקפי המגדר מלמדת שלמעשה זו אותה הגברת רק בשינוי אדרת. כלומר גם אם כיום מבחינה כמותית ניתן לראות יותר נשים על המסך צריך לבדוק איפה הן מופיעות ואיך? “ספירת ראשים” מלמדת אמנם, שיותר נשים על המסך, אולם כאשר בוחנים באילו נושאים מוזמנות הנשים לדבר, ובאילו נושאים הם מודרות לחלוטין עולה תמונה עגומה.

גברים מוזמנים להשמיע את דבריהם בתוקף תפקידם הרשמי או כפרשנים. נשים מוזמנות בעיקר עקב אירוע חדשותי, שנקשרו בו על בסיס אישי פרטי, בהיותן עדות ראייה למשהו, קורבנות, נשים של. במספרים שעלו בעבודת הדוקטורט שלי הסתבר. שעל כל שמונה מרואיינות פרשנות, רואיינו 177 גברים. על כל 139 גברים שרואיינו “מתוקף תפקידם”, ראיין הרדיו שלוש נשים בלבד. לעומת זאת, רוב רובן של המרואיינות הנשים הגיעו לחדשות כקורבנות של אלימות, אסונות, תאונות תחת הכותרת “קורבנות”, רואיינו 19.1% נשים לעומת 0.7% גברים. וכל זה כאשר ייצוג הנשים כמראיינות אקטואליה נמצא בעלייה מתמדת.

בולטות להדרת נשים חוזרת על עצמה ובאה לידי ביטוי בצורה קיצונית יותר כאשר התותחים רועמים. אם היה נוחת חייזר במדינת ישראל בעתות מלחמה והיה צופה בחדשות, הוא היה מקבל את הרושם שבישראל חיים גברים בלבד. הדבר חזר על עצמו במהלך מבצע חומת מגן, עופרת יצוקה, עמוד ענן ובמלחמת לבנון השנייה.

מאז ימי כתיבת המחקר חלו שינויים גם מבניים וגם תודעתיים. מפת עולם התקשורת הישראלית השתנתה ועברה תהליך מואץ של פמיניזציה. עולם התקשורת הכבר אינו מועדון סגור של גברים כמו שהיה ב-1962, בה למשל היו רק 7% מהחברים באגודת העיתונאים הישראלית נשים. עם זאת, הכניסה של נשים לתחום התקשורת, והשפעתן על התכנים לא שינו את אי השוויון המשמעותי בייצוג של מרואיינות ביומני חדשות ותוכניות אקטואליה. בדומה לעבר, מחקרים עכשוויים מלמדים שרק כ-14% מהמרואיינים בתכניות הן נשים. וכאמור, הסיבות העיקריות להעלאת נשים לשידור הן שיתוף במידע אישי, בעדות, בסיפור איש או בקרבה משפחתית.

השינוי התודעתי בעשרים השנים האחרונות פרי שיתופי פעולה שונים הביא להעלאה של הנושא לסדר היום ולניסיונות עקביים למגרו. חשוב לזכור קיבוע ההדרה הנשית בתקשורת אינו גזרת גורל. תת הייצוג הוא אחד הנושאים הכואבים, והוא מקרין על כל ניסיון לשינוי חברתי.

הנתיב הפרשני בשיח החדשותי הוא ממוגדר, חד ממדי ועל פי רוב צפוי, בהיותו תוצר של קהיליית פרשנים הומוגנית. עוצמתו של השיח הממוגדר וקיבועו כגורם מעצב נובעים, בין השאר, מאינטנסיביות החדשות וממעמדן בחברה הישראלית. ככל שנשכיל לשתף פעולה ולהתמודד עם הנושא כך נצליח. הדרת הנשים אינה בעיה של נשים הוא עיוות חברתי ואובדן של הון אנושי ושל זוויות ראיה נוספות. הצהרתו של ח”כ אראל מרגלית כי הוא אינו מוכן להופיע בפאנלים בתקשורת כשאין נשים היא הצהרה מבורכת שאני מקווה שיצטרפו אליה רבים. שינויים כאלו דורשים מודעות, עקביות ושיתוף. אני פה כדי לשנות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה