לעודד את הילדים להיכשל?

אנו חיים בעולם פרפקציוניסטי ותחרותי, ומבחינתנו כישלון זה סוף העולם, בעיקר כשמדובר בילדים שלנו. כי הרי מה זה אומר עלי בתור הורה אם הילד שלי לא מצליח?

11/04/2013
נגה בירן קבלו עדכונים מנגה בירן
  • בדואר
  • RSS
» אוף, לא הולך (צילום: Thinstock)

בעולם שבו אנו חיים, חשוב לנו מאד להצליח. להיות מצליחנים עם ילדים מצליחנים. אנחנו רוצים לחסוך מילדנו כל כאב או צער. לעטוף אותם בחוויות חיוביות ולמנוע מהם לחוות אכזבות וכישלונות. אנו רוצים בטובתם וחלילה לא לגרום להם צער או להסתכן בכך שלא יהיו מאושרים. אפילו לא לרגע קל. האם זה באמת מתכון להורות מיטיבה?

הבעיה מתחילה בדרך שבה אנחנו מפרשים כישלון. אנו חיים בעולם פרפקציוניסטי ותחרותי, רודפים אחרי הצלחות, ומבחינתנו כישלון זה סוף העולם. בטח ובטח כשמדובר בילדנו המקסימים. כי הרי מה זה אומר עלי בתור הורה אם הילד שלי לא מצליח? האם זה מוכיח שגם אני נכשלתי? האם זה מערער על כישורי ההורות שלי? לא עשיתי את עבודתי נאמנה? הרי כולנו רוצים להרגיש שאנחנו הורים טובים. כולנו רוצים להימנע מרגשות אשמה שגם ככה מגיחות להם מדי פעם כשאנחנו נקרעים בין הקריירה לבית או מוותרים לילד במקום להתמודד מולו כי אין לנו כוח.

השינוי יקרה כשאנחנו נתייחס אחרת לכישלון. כשנראה בכישלון עוד צעד בכיוון של להשיג את התוצאה הרצויה. כשנראה בכישלון הזדמנות מצוינת ללמידה, לצמיחה, להתפתחות. כשנראה בזה זרז לתהליכי שינוי.

האם ידעתם שאלברט איינשטיין לא דיבר עד גיל ארבע ובקושי רב הצליח ללמוד לקרוא בגיל שבע? האם ידעתם שמחברת ספרי ״הרי פוטר״ קיבלה 12 סירובים מבתי דפוס עד שמישהו הסכים לפרסם את הספר הראשון שלה?

למה אני מספרת לכם את כל זה? כי עלינו להבין שכישלון הוא חלק בריא בתהליך ושעלינו לראותו כהתנסות וחוויה שממנה ניתן ללמוד. עלינו לראות איך אנחנו מעודדים את הילד כשקשה לו, כשהוא לא מצליח? איך אנחנו עוזרים לו לבנות את עצמו מחדש? ללמוד לפעם הבאה?

התמודדות מוצלחת שלנו תסייע לילד שלנו להתמודד טוב יותר. לחץ של הורים לא מסייע ורק מעכב למידה. אבל הורה רגוע שמקבל את ילדו גם כשהוא לא מצליח, ולא מאבד את האמונה בו, אלא רואה בחוסר ההצלחה שלו כחוויה מצמיחה, מאתגרת ומחסנת את הילד. הורה שישכיל לא להשוות את הילד לאחרים ולא להגזים בציפיות מהילד יעניק לילדו מתנה גדולה לחיים.

״היכולת לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות״ (וינסטון צ׳ירצ׳ל) - זו ההגדרה שאני אוהבת להצלחה. לראות בכישלון כעוד שלב, עוד מדרגה בדרך למטרה. עוד ניסיון ואפשרות להתפתח וללמוד דברים.

ועדיין להישאר נאמן לעצמי ולדעת שאפשר לשפר ולהשתפר. אבל זה לא אומר עלי כלום אם נכשלתי. זה לא אומר שאני כישלון. זה לא אומר שזהו אני מאבד אמונה בעצמי וביכולות שלי. להיפך אני מתחזק וגאה בעצמי על יכולת ההתמודדות שלי, על האופטימיות והאמונה בעצמי, ועל היכולת למנף כל דבר שקורה למקום חיובי.

אז הורים יקרים, בואו לא נילחץ כשהילד לא מצליח. זה בסדר, זה חלק מהחיים. זה יופי. זה אומר שהילד שלי מתנסה. זה אומר שלילד שלי יש אומץ, והוא לא מפחד לקחת סיכונים. זה אומר שהילד שלי מוכן לנסות גם כשהוא לא בטוח אם יצליח.

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים: להפיח בו אומץ. לעודד אותו לנחישות. לא לוותר כשקצת קשה. להמשיך ולנסות , להמשיך ולהאמין. זה שיעור מעולה לילדים שלנו. כי פחד מהצלחה זה אחד מהדברים שהכי משתקים אנשים מלפעול ומלהפעיל את היצירתיות שבהם. אנחנו לא רוצים שיפחדו.

אז כן תאפשרו להם להתנסות, תאפשרו להם להיכשל. אל תבקרו אותם על כך. תשבחו אותם על האומץ. זאת הורות מיטיבה. הורות שמאפשרת לילד לא להיות מושלם. זה מתכון מעולה לביטחון עצמי, אמונה עצמית, והצלחה. וזה הרי מה שאנו מייחלים לילדים שלנו לא?

______________________________________

נגה בירן, אמא לארבעה, היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים.

[email protected]




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה