למה לא אכיר את אהובי באינטרנט

אני לא מצליחה להבין בנים ובנות שכן מצליחים. לחוש על סמך תמונה וכרטיס עם מעט מלל. איך אפשר לבחור בכלל? ומה אני אמורה להסיק כשהוא כותב שהוא מחפש "חכמה, טובת לב, חמה ועצמאית"?

21/07/2013
רביד גולדשטיין קבלו עדכונים מלילי
  • RSS

מאז שאני זוכרת את עצמי, ניהלתי מערכת יחסי אהבה-שנאה עם הרשת. זה לא שהיא לא הקלה על חיי במקצת, והפכה את הכל לנגיש זמין ופתוח, אבל היא הפכה את הכל לנגיש זמין ופתוח. מדי. בכל מקום שאני נמצאת אני מרגישה עירומה, כאילו עוד אלף עיניים נעוצות בי ושופטות. איך אני נראית, אם טוב לי בחיים, עד כמה אני מרושתת וכמה חברים אני מכירה. וברור לי שזה בולשיט. הרי את החברות הטובות באמת שלי אפשר למנות על כף יד אחת, אבל משום מה אם אתה לא שם אתה משול למת.

עכשיו, שלא תבינו לא נכון, אני מכירה מספר בנות מזל שדווקא הכירו ברשת, שכן הן עבדו בזה הרבה יותר ממני והיו אנטגוניסטיות כלפיו הרבה פחות ממני. ועדיין, זה לא עובד לי. משהו במחשב הקר, בעידן הזה, בדיוק כמו סמס שלא הובן כהלכה ובגינו הפסקתי לדבר עם מישהי יקרה, בדיוק שם, העקב אכילס. כילידת 77', תנו לי עוד קצת להתרפק על העבר, לחשוב שפעם היו כאן ג'נטלמנים והכל היה יפה ופשוט יותר. בחורה יוצאת לבאר, רואה בחור – את הכל כולל הכל: איך הוא מדבר עם חבר שלו, איזה חיוך יש לו, איך הוא מתחיל אתך – מזמין לך משקה או מחייך עם העיניים? איך נראים הורידים בזרועות הידיים שלו, איך הוא מתלבש, גינוני ההסתחבקות שלו עם הברמן ההתנהלות במרחב והאינטראקציה הכללית עם הסביבה. איזה קול יש לו. המבט שלו בעיניים כשהמבטים שלנו נפגשים. כל זה ממש ממש חשוב לי. ואני מסרבת לוותר על תחושות בטן רק בשביל להצהיר שגם אני שם, מחפשת ברצינות ועובדת בזה.

רביד גולדשטיין

אני לא מצליחה להבין בנים ובנות שכן מצליחים. לחוש על סמך תמונה וכרטיס עם מעט מלל. איך אפשר לבחור בכלל? ומה אני אמורה להסיק כשהוא כותב שהוא מחפש "חכמה, טובת לב, חמה ועצמאית"? ביקשתם שנפסיק עם רשימות המכולת, ובצדק. אין לי רשימה, לא מאמינה שיש כזה דבר. אם אפגוש מחר בעבודה בחור מהמם, הבטן שלי תלחש או תזעק לי שהוא מהמם. אני בוודאי שלא אפתח את הפתקית הקטנה שהכנתי לפני כמה שנים, ובה רשמתי "שיהיה לו הרבה שיער, הרבה כסף, שיהיה שאפתן עם תואר ראשון ממשפחה טובה". קולטים כמה זה מגוחך? בדיוק כמו שבסרט "סינגלס" המבריק, בריג'יט פונדה מספרת על הרשימה הארוכה של הגבר האידיאלי שייחלה לעצמה, ובהמשך צמצמה אותה בפשטות ל"שיגיד לי לבריאות כשאני מתעטשת".

הגברים של היום: מציעים חברות בפייסבוק ולא מתקדמים

כשפעם אחת התאמצתי לפתוח כרטיס באתר הכרויות ולראות, אולי אני פוסלת מתוך שנאת חינם ודווקא משם תבוא הישועה - באופן מפתיע ובניגוד לציפיות, שהרי שם אמורים להסתובב רק אנשים רציניים עם מטרה משותפת לנגד העיניים, הבחור שפנה אליי אחרי שחייכתי אליו בחביבות חזרה, ישר ביקש את הפייסבוק שלי. ככה זה עובד היום, מסתבר. והוא לא היה היחיד. באותו שבוע בו בוצע הניסוי, כמעט כל בחור שפנה אליי או שקרצתי לו, ביקש לעבור לשלב מתקדם. ישר אינסטנט, אין אפילו שיחת טלפון מקדימה להבין אם אנחנו בכלל מדברים באותה שפה או משדרים על אותו גל. אמרתי לבחור שאני לא חובבת פייסבוק והוא בתגובה התריס: "באמת? חיית אינטרנט כמוך, שכותבת טור קבוע ומחוברת לכל כך הרבה אנשים, ביניהן האקסית שלי – לא חובבת פייסבוק? איך את מסבירה את זה?" לא הסברתי, לא מצאתי צורך. לא הבנתי איך עשה עליי גוגל וקפץ למסקנות, איך הצליח לגלות כל כך הרבה מידע מיותר עליי ולמה בכלל טרח. השאלה שעלתה לי בראש היתה: "יש לך כרטיס שלי, עם כמה מילים שבחרתי שיתארו אותי, כולל תמונה מפרגנת – וזה לא מספיק לך? עכשיו אנחנו אוספים סתם אנשים למאגר?". כן, הבחורים של היום מציעים לנו חברות לשם האיסוף, אבל לא טורחים באמת להשתמש בלינק החדש שלהם. הם כנראה מצויים במהלכו של מרוץ המכונה 'מי משיג יותר בייבס ברשת'.

עבורי פייסבוק תמיד היווה פלטפורמה מקצועית בעיקר, ותו לא. לכן נשגב מבינתי להבין, מדוע בחורים באתרי היכרויות היום מבקשים ממך שתאשרי אותם כחברים בפייסבוק. בשביל מה? להרוג קצת מסתורין? אם הכל גלוי ואני יודעת על הבחור הרבה יותר ממה שאני אמורה עוד בטרם נפגשנו, על מה בדיוק אנחנו אמורים לדבר בפגישה? אני מסרבת להכיר את האקסיות שלו ולהתוודע לצבע בגד הים שלו, תודה. זה קצת יותר מדי אינפורמציה עבורי. תן לי טיפה להסתקרן, לחקור בטלפון, לתהות על קנקנך בפגישה בארבע עיניים. למה שתתעניין בחברים ובתחביבים שלי, מקום העבודה והסטטוסים האחרונים שרשמתי?

אז בזמן האחרון חזרתי לבחור בפונקציונליות. מאסתי במציצנות ואיבדתי עניין בכל מה שמזויף וטפל בעיניי. אני שומרת על הכרטיס רק כדי שאוכל מחרתיים לכתוב למישהו מאד רחוק, חבר של חברים, אם הוא מכיר מסעדה טובה בלונדון או יודע אם בסטארט אפ שלו מחפשים עובדים. לא מעלה תמונות יותר, לא בביקיני חוטיני או ביריות, לא עושה טיזינג ל700 מחבריי הטובים לרשת. לא משתפת פעולה יותר עם מדיום שבמקום לחבר נדמה שרק מנתק אותנו יותר אחד מהשני. אני אמשיך לרדת לבאר השכונתי, להכיר אנשים וליצור מפגשים חדשים, לשדר ולספר שאני פנויה והכל ממש טוב. לנהל שיחות ולבחון מימיקות של גברים אמיתיים, לא כאלה שמתחבאים מאחורי לפ טופ רק כי זה מרגיש נוח ובטוח יותר מלהתמודד עם אישה שמסרבת לשחות עם הזרם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה