למה אני לא עוזבת אותו?

"אין לי סימנים על הגוף, אבל קללות או השפלות הן חלק משגרת יומי, מהרגע שאני פותחת את העיניים ועד שאני הולכת לישון". טור אישי של ג'וליה, עובדת סוציאלית שחווה את הנושא מקרוב, לכבוד יום הבין לאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים

24/11/2016
ג'וליה גוזמן קבלו עדכונים מג'וליה
  • RSS

מעגל השתיקה מאפיין נשים רבות החוות אלימות במשפחה (צילום: שאטרסטוק)

"את לא שואלת למה אני לא עוזבת אותו?", היא שאלה אותי.
"את רוצה שאשאל?", עניתי.
"לא, בבקשה אל תשאלי, כי אין לי תשובה, אני לא יודעת, או אולי יודעת קצת, אבל לא בטוחה... כולם שואלים אותי וכבר התעייפתי מלהסביר, לתרץ, להמציא סיבות למה אני נשארת. למרות כל מה שקורה. "לא אשאל, מבטיחה", עניתי. שתיקה ארוכה.

"בן זוגי אף פעם לא היכה אותי. אין לי סימנים על הגוף, אבל קללות או השפלות הן חלק משגרת יומי, מהרגע שאני פותחת את העיניים ועד שאני הולכת לישון. הרבה פעמים גם בחלומות אני שומעת את הקול שלו, רואה את המבט המזלזל, המשפיל, המתנשא". "נשמע איום ונורא", הגבתי. "נכון. אני מרגישה שאני לא שווה כלום, כאדם, כאישה. זה יותר קשה ממכות, זה בלתי נסבל. זה משפיע על הדימוי העצמי שלי, על העבודה שלי, עלי כאימא, על כל חיי". "אני בטוחה", אמרתי. שוב שתיקה ארוכה.

אלימות במשפחה. הדרך לצאת מהמעגל ארוכה ומחייבת תמיכה וליווי ׁ(צילום: שאטרסטוק)

מעגל השתיקה מאפיין נשים רבות החוות אלימות במשפחה. נשים בוחרות לשתוק, אך אין פירושו שאינן רוצות לצאת ממעגל האלימות. הדרך לצאת ממעגל האלימות ארוכה ומחייבת ייעוץ מקצועי,  תמיכה וליווי.

ביום הבין לאומי לציון המאבק באלימות נגד נשים, אנו שמים זרקור על אוכלוסיית נשים נפגעות אלימות במשפחה, הסובלות מאלימות פיזית, רגשית, מינית, כלכלית.  המודעות הציבורית לנושא לוקה בחסר והנתונים הסטטיסטיים אודות היקף התופעה אינם משקפים את מה שקורה במציאות. לעיתים, עדיין מופנית אצבע מאשימה כלפי נשים שנשארות במערכת זוגית אלימה, למרות שהן בעצם הקורבן.

לרוב, חושפת התקשורת בארץ ובעולם את המקרים הקיצוניים של רצח נשים (בארץ נרצחו בשנת 2015 18 נשים, ובשנת 2016 עד כה – 15 נשים) ופחות משקפת את המציאות העגומה של מאות אלפי נשים אחרות, שעבורן האלימות כמוה כטרור יומיומי המתרחש בביתן סביב השעון. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2015 אותרו בישראל 2108 נשים ונערות נפגעות אלימות במשפחה בבתי חולים, 1772 נשים ונערות אותרו דרך קופות חולים ו-1032 נשים נוספות אותרו בטיפות חלב של משרד הבריאות. סוגי האלימות הנפוצים ביותר בקרב הנשים שאותרו הנם אלימות פיזית, מינית נפשית. מאחורי הנתונים "היבשים" – האחוזים והגרפים - נמצאות אותן נשים, ששותקות ולא מצליחות לצאת ממעגל האלימות, וילדים העדים לאלימות בין ההורים, ואשר משאירה אותם חבולים נפשית למשך כל חייהם.

אנו, העובדים הסוציאליים ב"מכבי שירותי בריאות", יודעים כמה קשה לך לדבר על האלימות ואנחנו כאן לרשותך למתן יעוץ ותמיכה, תוך שמירה על פרטיות וסודיות. לתיאום תור לעובדת הסוציאלית במרכז הרפואי הסמוך למקום מגוריך יש להתקשר 3555*

לרשותך קו חירום ארצי שמספרו: 118.

כתבה: ד"ר (PhD) ג'וליה גוזמן, עובדת סוציאלית, רכזת תחום האלימות במשפחה, מחוז השרון, "מכבי שירותי בריאות"




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה