למה אנחנו לא אוהבות את עצמנו?

את יפה הרבה יותר ממה שאת חושבת, זו תמצית הקמפיין החדש שמעלה חברת Dove. מתברר שיש פער עצום בין איך שאנחנו רואות את עצמנו, לעומת כמה יפות אנחנו בעיני זרים גמורים

21/04/2013
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • בדואר
  • RSS

קילה חושבת שיש לה "מצח ענק", שלי טוענת ש"ככל שאני מתבגרת יש לי יותר נמשים על הפנים", ואילו פלורנס מצטטת את אמא שלה שטוענת שיש לה "לסת עצומה". כך אומרות נשים לצייר דיוקנאות משטרתי, שמבקש מהן לתאר את עצמן על מנת שיוכל לצייר את הפורטרט שלהן, מבלי לראות אותן.

שתקום האישה שלא עמדה לפחות פעם אחת בחייה מול מראה, מזועזעת מפני קמט אחד או יותר שהשתקף לעיניה באכזריות, שיער שיבה, או כל פגם אחר שרק היא יכולה להבחין בו. כנראה שבאמת רק נשים יכולות להזדהות עם הקמפיין החדש שיזמה חברת Dove העולמית, ושתועד כסרטון שרץ ויראלית ברשת.

במסגרת הקמפיין, הוזמנו 7 נשים לפגישה עם צייר דיוקנאות משטרתי בשם גיל זמורה, שקיבל את הכשרתו ב-FBI. הנשים ישבו מאחורי וילון, כך שהצייר לא ראה את פניהן, משם תיארו עבורו את עצמן. בהמשך יצר זמורה  דיוקן נוסף של אותה אישה, הפעם על פי תיאור שמסרה משתתפת אחרת בקמפיין (היו גם כמה גברים שנטלו חלק בתיאור הנשים). הנשים היו זרות זו לזו, והכירו אחת את השנייה רק לצורך השתתפות בקמפיין. אף אחת מהן לא ידעה בהתחלה לאיזה צורך עליהן לתאר את תוי הפנים שלהן או של זולתן.

בסופו של הסרטון המאייר חושף את שני הדיוקנאות – אחד על פי התיאור העצמי של האישה המאוירת, השני על פי תיאור המשתתפת הזרה לה.

מצאו את ההבדלים

למרבה הפלא, ההבדל בין שני האיורים בולט ומשמעותי. פני הנשים מביעות תדהמה כשהן נחשפות לשני האיורים, שמוצגים תלויים זה לצד זה. "היא ניראת שמנה ועצובה יותר", אומרת קילה על הדיוקן שצויר על פי תיאורה.

שני האיורים של קילה (איור: גיל זמורה)

"אני צריכה להיות אסירת תודה על היופי הטבעי שלי", מאבחנת פלורנס, זה משפיע על כל החיים שלי, קריטי לאושר שלי"."האם את חושבת שאת יפה יותר מכפי שתיארת את עצמך", שואל זמורה את פלורנס, שעונה ללא היסוס "כן!".

האם נשים מצליחות לראות את עצמן כפי שהן, ועד כמה הן מסוגלת לאהוב את עצמן? זו למעשה תמצית הסרטון והרעיון שעומד בבסיסו. התשובות, אם לשפוט על פי המשתתפות בסרטון, מעוררות אי נחת.

dove - את הרבה יותר יפה ממה שנדמה לך (צילום מסך יוטיוב)

למה אנחנו לא מצליחות לפרגן לעצמנו? מה כל כך קשה בלעמוד מול המראה ולומר: היי מותק, איזה חיוך משגע יש לך, או כמה את מקסימה הבוקר? כנראה משום שרובנו שבויות בפרפקציוניזם וביקורת עצמי שנובעות מחוסר בטחון, מדימוי עצמי נמוך ומרצון שהושתל בתודעתנו שכדי להיות מאושרות, אנחנו חייבות להיות מושלמות. לפחות כמו בר רפאלי או היידי קלום.

סביר להניח שלו היינו מפצחות את התעלומה, היו לנו חיים הרבה יותר שלוים ומאושרים. כי לא רק שאנחנו השופטות המחמירות ביותר שלנו, מתברר שהמוח שלנו מסוגל לייצר עיוותים מבהילים יש מאין. הלוואי שנוכל יום אחד לראות את עצמנו כפי שאנחנו, שנדע להחמיא לעצמנו, לפרגן ולאהוב. כי מי אם לא אנחנו?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה