לכתוב סקס

סלונה מחלקת 30 עותקים לרומן החדש ‘תחרה וצבע’. איילת סווטיצקי על כתיבת הספר – “הגיבורה שלי עושה סקס סוער. היא לא מתביישת בזה, וגם אני לא”

17/03/2014
איילת סווטיצקי קבלו עדכונים מאיילת סווטיצקי
  • בדואר
  • RSS
» מתוך כריכת הספר. צילום: רעות רדרס אוחנה

כשהתיישבתי לראשונה מול מסך המחשב, לכתוב את הטרילוגיה האירוטית שלי, כלל לא הייתי מודעת לסערה שעומדת לפרוץ. אישה בת 36, בעל ושלושה ילדים קטנים בבית, עם סיפור לספר. צלקות עבר שנשכחו, שחשבתי שהגלידו, נפתחו ומשכו אותי לילה אחר לילה, להקליד מילים. לברוא את “תחרה וצבע”, את טליה בלום ובן סטורם, את המסע שלהם.

ההחלטה לכתוב רומן אירוטי לא היתה מהלך מחושב. היא היתה הדבר הטבעי ביותר שקרה בסיפור שלי. טליה בלום, הבלוגרית החושפנית, שרוקמת מזימות ופיתויים כדי להשיג את הגבר שהיא חושקת בו, היא בשבילי הרבה יותר מדמות. היא היתה המפלט שלי, המקום שבו יכולתי לזעוק את הזעקה שלי, לכאוב, לבכות.

היא יכלה להרגיש הכול, בעוצמות, בלי לעצור את עצמה. לברוח כשבא לה, או להשאר ערה כל הלילה. לחגוג, לשתות, אפילו להתרסק. טליה יכלה להיות הכול. וכן, טליה שלי עושה סקס סוער, והיא לא מתביישת בזה. וגם אני לא.

בקולי קולות

כתבתי על הרצון להיות אהובה, ובאותה הנשימה על ההרגשה שחוצה את גופך כשהגבר שאת רוצה יותר מכל נוגע בך. רציתי שהקוראות שלי ירגישו, שהשערות שלהן יסמרו, כמו של הגיבורה שלי, כשאצבעות מפתות מטיילות על גופה. רציתי להכניס אותן לרגע, לכל הרגעים. לכאב, לטלטלות, שיוכלו לחוש בכל. שיוכלו לראות את הדמעות, ולשמוע את האנחות הרמות.

יש משהו נורא משחרר (אחרי שמתגברים על המבוכה הראשונית) בכתיבת רומן אירוטי. בטח אחד כזה שלוקח השראה מהחיים האישיים. פתאום מצאתי מקום שבו אני יכולה לשפוך הכל. יכולתי לחלום, לשלוח את טליה ללונדון, העיר האהובה עלי ביותר בעולם, לטייל איתה ברחובות או בהייד פארק, יכולתי לשמוע אותה צוחקת, או לצייר איתה שעות במרתף. ולשמוע מוסיקה, בקולי קולות בלי שאף אחד יעיר לי. נתתי לה להתאהב, להתפתות, לשחק משחקים ונתתי לה לעשות סקס. למה לא בעצם?

להציץ פנימה

האם דווקא הסקס, הנשימות המהירות, הגוף המיוזע, האם הם אלו שימנעו מאיתנו לקחת ספר ליד, גם שמדובר בסיפור שיש בו הרבה יותר ממגע של עור בעור? אני מאמינה שסיפור טוב ראוי שיספרו אותו, מתחילתו ועד סופו, בלי ההכרח להשמיט חלקים באמצע רק כדי להימנע מהסקס, רחמנא ליצלן. סקס, זה הכול! אהבה גדולה, כעס, שמחה. אתם יודעים, כמו בחיים. הגיבורים והגיבורות שלנו, הם אנשים והם אוהבים, ואנשים שאוהבים עושים אהבה. כן, לפעמים היא סוערת, אחרת, חושנית. אז למה, לכל הרוחות אנחנו מתחסדים? למה טליה, שהיא בלוגרית שמשתפת את העולם כולו בכל, בכל כאב ובכל צעקה, בצחוק המתפרץ ובבכי המכלה, למה היא צריכה לסגור או דלת חדר השינה ולהשאיר אותנו בחוץ? מה יקרה לנו אם נוכל להציץ פנימה, לתוך החוויה האינטימית, שאינה שונה משאר החוויות, האינטימיות לא פחות, שהיא חושפת בפנינו?

ישנם רומנים אירוטיים מדהימים. הם מתובלים בסקס והם שזורים בתשוקה, אבל בסופו של דבר אם מקלפים את כל זה נשאר עדיין סיפור, מרגש, מעניין, קולח, כזה שכיף לקרוא אותו. אני אוהבת שהכתיבה שלי נועזת, אני נהנית מזה, אני מאמינה שהיא חלק בלתי נפרד מהספר גם אם אינה הסיפור העיקרי. הדמויות שלי אוהבות, נוגעות, מתרגשות, מתנפצות לרסיסים. מנהלות מערכות יחסים עם הסביבה שלהן ובעיקר עם עצמן. אני אוהבת לחקור את נפשן, לגלות מה מניע אותן, מה גורם להן להגיב, לצחוק או לצרוח. יש להן סיפור לספר, וגם לי. אני מספרת סיפורים, על חוויות אנושיות, על החיים. וזה בעצם כל הסיפור.

*****

“תחרה וצבע”, הוצאת אהבות.

סלונה נותנת במתנה 30 עותקים של הספר, לגולשות הראשונות שירשמו:

על מנת לקבל את ההטבה, כמה פרטים בבקשה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה