"ליצור זירה ספרותית חיובית, ולעורר חשק ייצרי לספרות"

"זיקית", הוצאת ספרים קטנה ובועטת, מחזירה את הלהט והתשוקה לענף ששרוי במצוקה עמוקה. ראיון עם שירה חפר, מו"לית שותפה

11/06/2013
מועדון הקוראות קבלו עדכונים ממועדון
  • בדואר
  • RSS

הרצון העז של שני המייסדים הצעירים לעצב שיח ספרותי שונה, חי ועכשווי, הרחיק את ההוצאה החדשה "זיקית" מדוכני "אבא במאה", אבל בניגוד לתחזיות העגומות, ספריהם זכו לאהדה גדולה מצד הקוראים "הרעבים לספרים טובים". שירה חפר, מו"לית שותפה בהוצאה, על הסיפור שמאחורי ההוצאה, בריאיון מיוחד ל"מועדון הקוראות של סלונה" לכבוד שבוע הספר.

איך נוצר החיבור האישי שלך אל עולם הספרות? איך היית מתארת את הדרך אל הגשמת החלום של (כמעט) כל מתרגם ועורך, לפתוח הוצאת ספרים עצמאית?

"אני בת לאימא מהקהילה היהודית בפינלנד ולאבא מכפר ויתקין. אבי היה דיפלומט ובחסות עבודתו גדלתי עד גיל תשע-עשרה במעבר מארץ לארץ. תמיד הייתי "ילדת-למה" ורציתי לדעת הכל – תכונה שגרמה לי להפנים בכל ארץ שגרתי בה את השפה ואת התרבות המקומית. המסלול היה נורבגיה, ישראל, שוודיה, דנמרק, פינלנד וצרפת; עד הצבא חייתי בשבע שפות. מאוחר יותר גרתי במדריד שנתיים ולמדתי ספרדית. ההתפתחות הזאת בין השפות הציבה אותי באופן טבעי תמיד ב"תווך" מבחינה תודעתית ואישיותית, ומאוחר יותר הפכתי להיות מתווכת באופן מודע. להלן המתרגמת"

>> "כתיבה שתעורר אותך לחשוב, לשוטט". שירה חפר, צילום: גלי לוי

"אל הספרות הגעתי מתוך אהבת האמנות; בשבילי זהו מדיום אמנותי לחיפוש משמעות וליצירתה. אחרי שהתנסיתי במדיומים אחרים כגון צילום ועיצוב, ובד בבד למדתי מדעי הרוח ובסופו של דבר גם תואר שני בתרגום וחקר התרגום, מצאתי שבתרגום ספרות אני יכולה לאחד את הטבע שלי – המתווכת והיוצרת - עם העשייה למחייתי.

אלא שתחום הספרות בישראל התגלה לי כמשמים וכמעט נטול ספרות במובן האמנותי של המושג. עד שפגשתי את אוריאל קון שהיה העורך של הוצאת סמטאות המצוינת ונתבקשתי לתרגם ספרות כמו שחלמתי עליה. תוך כדי עבודה איתו על ספרים מכמה שפות נעשינו עמיתים-ידידים, קרובים עד כדי כך שהייתי מעורבת גם בעשייה המו"לית. כשהוצאת סמטאות הפסיקה להוציא ספרים חדשים, שנינו מצאנו את עצמנו רעבים לעוד, ולאור הניסיון המשותף המוצלח שלנו, שכלל חברים משותפים מחוץ לישראל והיכרות עם מו"לות עצמאית ביבשות אחרות, הבנו שישנה אפשרות אמיתית – אם לא הכרח אקוטי, לעשות דברים אחרת מהאופן שבו הם מתנהלים היום בארץ"

"עם ניסיונו המו"לי של אוריאל, נסיוני הלשוני והארסנל הספרותי שלנו הבנו יש לנו את מה שדרוש בשביל להקים את הוצאת הספרים שחלמנו עליה. כל שנותר – ובהשראת המגמות החזקות שקורות מחוץ לישראל – היה לעבוד לפי כללים שמגדירים זירה ספרותית חיובית; פירושו המעשי היה להתרחק מכללי הסופרמקט של תעשיית הספרים המקומית, ולהתייחס אך ורק אל הגורמים אוהבי הספרות: חנויות הספרים הפרטיות, הקוראים ואנחנו."

איך קיבלו האנשים הקרובים והקולגות בענף את ההחלטה - מפרגנים, סקפטיים?

"בתחילת דרכינו נתקלנו בהרמות גבה מכל עבר – היה נדמה שכולם מדברים על המעשה שלנו כעל התאבדות במקום כעל התעוררות לחיים. אבל בניגוד לתרבות ההספדים הישראלית, אנחנו הרגשנו מלאי חיוניות – אולי זו אותה חיוניות שיש לאמן כשהוא יודע שאין לו ברירה אחרת. ויתרה על כך, ידענו שכל כך הרבה ספרים טובים לא תורגמו לעברית ושכל כך הרבה אנשים צמאים להם, שהסיכויים שלנו להצליח גדולים מהסיכויים להיכשל. לא התבדינו  - יש הרבה קוראים רעבים לספרים טובים."

"זיקית" מתגאה בקטלוג מגוון ומפתיע. איך אתם בוחרים את הספרים שאתם מוציאים? מיהו הקורא האידיאלי שלכם?

"הספרים שאנחנו אוהבים הם ספרים שניחנים בכתיבה, שלא משנה מתי נכתבה, היא נשארת טרייה ורלוונטית, לא נדושה, יש בה הומור, קלילות, חכמת חיים ושאלות קיומיות המאפיינות את התקופה שלנו. היא תגיד משהו על מצב האדם בתרבות אבל בבד בבד תציע אפשרויות אחרות. היא תעורר אותך לחשוב, לשוטט. אנחנו אוהבים לשוטט, באופן מעשי ובאופן מטאפורי. הנדודים לצד הגילוי וההפתעה הם בשבילנו חדוות החיים. מימד חשוב בהוצאה שלנו הוא המימד החושי: חשוב לנו שהספרים יהיו אסתטיים ויעוררו את החשק החמדני, יעוררו את החשק הייצרי אל הספרות – כי כזה הוא היחס שלנו אל היצירות."

"הספרים שלנו מותאמים בכוונה לאדם שאנחנו היום: דינמי, רב תחומי, בעל יכולת ריכוז לאורך זמן קטנה יותראוהב לטייל ולגלות דברים. האדם הזה הוא אינטלקטואל אבל יחד עם זה הוא לא מורם מעם, להפך, טווח ההתעניינות שלו מתפרש על נושאים גבוהים ונמוכים כאחד. בנוסף, הוא לא מפחד מטבואים, אלא מחפש בכלים היצירתיים שלו לחקור את הדברים שמתחת לפני השטח. וחשוב מכל, הוא חיובי ומלא חיוניות.

לכן הספרים שלנו קטנים, נקראים במהירות, נישאים בקלות, צבעוניים אבל לא מצועצעים, שונים זה מזה לחלוטין, משוטטים בין סגנונות, ומתורגמים וערוכים היטב.  הספרים לא צריכים "להפיל את הקורא" כפי ששאף בגרנדיוזיות הרומאן הטוטאלי הקלאסי, אלא כל יצירה ניחנת במודרניות, בחלקיות, באי נחת ובאי יציבות המעניקים לקורא מקום פעיל ומאתגר בחוויה שלו. מה שחשוב הוא שהספר ייקרא, ושבהדרגה מתהווה מפת קריאה שפותחת ולא מקבעת את המחשבה."

השאלון:

איזה ספר הכי השפיע עליך לאחרונה?

"כל ספר טוב משפיע עלי בעיקר אם אני מתרגמת אותו, כי איכשהו הוא תמיד מתערבב עם החיים שלי, ותמיד באופן שנראה אקראי. אבל מבחינה מעשית אפשר לומר שהספר "שעה חופשית" של ארקולה ליסרדי, סופר אורוגוואי, הוא הספר שהכי השפיע עלי בשנתיים האחרונות, משום שהוא גרם לי לפתוח את הוצאת זיקית. מדובר על סופר שחוקר את הארוס, שרוצה לנסות ולערער את המושגים המקובעים שלנו סביב האנושי והחייתי, המתורבת והפראי. זה הסופר שכתיבתו פשוט מדליקה אותי בגלל תחכומה, מצד אחד היא מדויקת, רזה, מרבה בפעולות, ממעיטה בתיאורים), מצד שני היא מלאת פראות והומור בטעם טוב. תרגמה אותו סוניה ברשילון, בימים אלה אני עורכת את התרגום והוא עומד לצאת אצלנו בקרוב."

באיזה ספר שתרגמת את הכי גאה?

"הספר שתרגמתי שאני הכי גאה בו הוא ללא ספק "ברומשטיין/מאשין" מאת פטר אדולפסן הדני, שיצא ב'סמטאות'. שתי נובלות שמתפרסות על שמונים עמודים, אבל נדרשו לי כשמונה חודשים לתרגם אותם מרוב מושגים ורעיונות וכתיבה מלוטשת של הסופר. תרגום הספר הזה הקפיץ אותי ליגה ואחריו החלום שלי להיות מתרגמת בעלת קול אישי ואמנותי נראה קרוב יותר להתגשמות."

מה היית עושה בחיים מקבילים, אילולא היית עוסקת בספרים?

"אם לא הייתי עורכת, מתרגמת ומו"לית, אולי הייתי בעלת בית קפה או מסעדה הכוללת פלטפורמה תרבותית."

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

"בעוד חמש שנים אני מקווה שזיקית כבר תהיה מבוססת ושיהיה לנו מן מקום משלנו, עם בית קפה, מקום למוזיקאים, לאמנים ולהתאספויות מעניינות."

מה הטיפ הכי חשוב שהיית נותנת לסופר שעובד על ספרו הראשון?

"הטיפ החשוב לסופר המתחיל: לקרוא הרבה ספרות עכשווית מתורגמת (היטב)."

>> הוצאת זיקית, אתר הבית
>> הוצאת זיקית, עמוד הפייסבוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה