לוותר על הנשנושים

ענת ברק חשבה שהיא לא יכולה בלי עוגיות או שוקולדים. למרבה ההפתעה היא גילתה שאפשר לעבור את היום בהצלחה עם קפה באלאנס ולא להיות מוטרדת מהמשהו המתוק הבא

09/02/2014
מדור שיווקי קבלו עדכונים ממדור
  • בדואר
  • RSS

כתיבה: ענת ברק

במערכת סלונה ידעו טוב מאוד למי לתת את המשימה הזאת: לשתות קפה. בטח קראתם באתר על זאת, זאת וזאת ששותות 4-5 כוסות קפה ביום, אז עכשיו תוסיפו להן אותי, חובבת קפה מושבעת. לא פותחת את העיניים בבוקר לפני הלגימה הראשונה של כוס הקפה שלי ולא מוכנה שידברו איתי לפני הלגימה מכוס הקפה השנייה. בימים של פגישות יש לי צנצנת קפה קטנה בתיק. לא נוח, אני יודעת, אבל אין מצב שאסתכן בלי הקפה שלי ולא משנה היכן אהיה. בקיצור, תנו לי את ספל הקפה שלי, אנשים!

על כן, המשימה, לשתות קפה "באלאנס" במשך שבועיים תפורה עלי בול. מה כבר צריך לעשות? חשבתי לעצמי. בסך הכל להכין קפה, וכצ'ופר, להרגיע את הצורך העז בנשנושים. עוגיה, גלילית, קרואסון, כל מה שמתוק, פריך, פחמימתי - הולך. אחד, שניים, חבילה - גם הולך. ייתכן ואני מכורה לסוכר, לא בדקתי, אבל אני את הקפה שלי אוהבת עם משהו ליד.

עוגיות. צילום: Shutterstock

הרגל או צורך?

אז שתיתי את הקפה הטעים (טעם של נס קפה טוב) וישבתי לחכות לתוצאות. טוב, לא בדיוק ישבתי. דווקא ביום הראשון התרוצצתי כהוגן בין פגישות ומטלות ואת היום השני ביליתי בין אוטובוסים ורכבות (אל תשאלו). בין לבין הייתה לי תחושה מוזרה. אולי זה טעמו החדש של הקפה או השינוי – כי עד אז שתיתי מותג אחר. לא ידעתי לזהות וגם לא היה לי זמן להתעכב על זה. ביום השלישי נפל דבר: הגעתי לפגישה רבת משתתפים ועל השולחן בחדר הישיבות הונחה צלחת בייגלה ולצידה צלחת עם העוגיות החביבות עלי בעולם, ממולאות ריבה. העוגיות הסתכלו עלי ואני עליהן. כמו חברות שלא נפגשו זה זמן. אבל אז פתאום נזכרתי בקפה ועצרתי לרגע לחשוב: האם אני באמת מסוגלת לאכול את העוגיה הזאת או שזהו ההרגל?

שתיית קפה. צילום: אלבום משפחתי

מדובר היה ברגע מכונן. קמתי באיטיות ממקום מושבי וניגשתי להכין לי כוס קפה. זאת באמת הנקודה לציין שהעובדה שכל מנת קפה ארוזה בנפרד היא נוחה להפליא. אני לא צריכה לסחוב איתי את כל הצנצנת, אלא רק את השקיות הקלות והאטומות היטב (כך גם התיק שלי לא מריח כולו מקפה, הגיע הזמן). חזרתי לשולחן והבנתי שהקרב ביני ובין העוגיה הוכרע. לטובתי. לא נגעתי בה. אני בטוחה שהיא התאכזבה, כוחו של הרגל, אתם יודעים.

אחרי שבועיים של שתיית קפה מתמדת, שתיתי שתי כוסות ביום, אני יכולה בהחלט להגיד שהצורך בנשנושים פחת בהחלט. אז נכון, הייתה איזה עוגיה סוררת, או שתיים אם להיות ממש כנה, שמצאו את דרכן לפי ולגופי, אבל ביחס לעובדה שמדובר במטחנה שאני יכולה להיות כשמדובר במשהו ליד הקפה - אפילו אני הופתעתי מעצמי שאני יכולה לוותר על הנשנושים שמעשירים את החשבון הקלורי שלי כל יום במאות קלוריות ריקות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה