להניח את המושכות בצד

כאשת קריירה ומשפחה פעילה ועצמאית, בחיים לא העליתי על דעתי שאצליח לשחרר את השליטה ולהשתנות

17/05/2016
חגית מובשוביץ קבלו עדכונים מחגית
  • בדואר
  • RSS

שמי חגית מובשוביץ, אני בת 45, אמא ל-2 בנות, מנהלת עסק עצמאי כבר יותר מעשור ועובדת סביב השעון. טיולים לחו”ל מבחינתי היו כרוכים בלהיות צמודה ללפטופ 24/7 ולהמשיך לנהל את אותה שגרה – רק מרחוק, ואז, החלטתי להצטרף למסע שטח נשי, החלטה חסרת תקדים מבחינתי, והרמז הראשון לבאות.

שש בבוקר על אי בודד (צילום: חגית מובשוביץ)

מה לי ולמסע שטח? יש לי פחד גבהים, אני מפונקת, תמיד נמשכתי לטיולים של בטן גב, שופינג, מנוחה והחיים הטובים. אף אחד מעולם לא ניהל אותי ובטח שלא אפשרתי לעצמי לאבד שליטה.

הפעם הראשונה שבה החלטתי: אני מתנתקת

אז איך זה בכל זאת קרה? אולי כי מהרגע הראשון שבו הגעתי למאגמה נמשכתי אל הנוף האנושי והנשי. המפגש עם נשים איכותיות מעולמות שונים, בריכוז כל כך גדול היה משהו שאין שום סיכוי לפגוש בשגרה. זה התחיל כבר במפגשים שלפני המסע: כמויות ההשראה ששאבתי מהנשים הללו גרמו לי להחליט שהפעם, אני לא יוצאת למסע וממשיכה לעבוד מרחוק. הפעם אני סוגרת את העסק ומתנתקת באופן מוחלט. אמא’לה.

בתמונה: כוח נשי (צילום: איה בן עזרי)

ג’יפ אחד, 4 נשים, עשרה ימים

10 ימים היינו צמודות אחת לשניה. אני ועוד שלוש נשים שלפני המסע לא הכרתי וכאן היו לי למשפחה. בלי הבעלים, בלי הילדים, בלי העבודה. הכל נעלם כלא היה. קרבה שלא העליתי על דעתי שיהיה פשוט כל כך להגיע אליה. ג’יפ משלנו שבו רק אנחנו, מעיזות לדבר על פחדים וחלומות , נוסעות בין נופים נפלאים עם אינספור רגעים של צחוק ופורקן, מנותקות כמעט לגמרי מהעולם החיצון.

זאת היתה קבוצה נפלאה של נשים, שעד לפני כמה ימים היו זרות לחלוטין, ועכשיו הכי פשוט להן בעולם לרומם נפש של מישהי שהתגעגעה הביתה, או נזכרה באירוע משמעותי בחייה.

מין שילוב קסום ומיוחד של ניסיון חיים עם אינטליגנציה רגשית טבעית ואינטואיציות גבוהות, נשים, בקיצור.

 אני והג׳יפ שלי. חגית מובשוביץ (צילום: מאגמה צ'אלנג')

לצאת מהקיבעון של עצמי

כשאני חושבת על זה עכשיו אני מבינה שהקרבה הזאת והכוח שבה עזרו לי למצוא בעצמי כוחות שלא חשבתי שיש לי. אלו הנשים שהיו שם סביבי, והצוות הנפלא שהוביל את המסע, שבלי מאמץ אבל עם הרבה שנינות, חוכמה והומור, גרמו לי לצאת מהקיבעון של עצמי ופשוט ללכת שבי אחרי אנשים שאני לא מכירה, להרגיש את החוויה כולה עוטפת אותי תחת כנפיה. וראו זה פלא, זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שבה לא רציתי שהמסע יסתיים.

וזה השתלם לי. כי לא רק שהתנתקתי לגמרי מהעסק שלי ולמדתי שזה אפשרי, למדתי על עצמי שאני עומדת באתגרים שלא חשבתי שאוכל: לעשות אומגה, לישון באוהל, לנהוג בג’יפ, לעשות פיפי בשטח, לא להתקלח יומיים ברצף ובעיקר לשחרר, לאבד שליטה ולסמוך על אנשים אחרים לשם שינוי.

זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שבה בחרתי פשוט לשחרר, לצאת למקום בלתי ידוע, בלי להבין לאן זה ובביטחון מלא שלא רק שיהיה בסדר – זה יהיה נפלא!

וההפתעה הגדולה? לא רק שהצלחתי ליהנות מזה, הצלחתי לעוף על זה! כל כך לעוף, שלקח לי כמה שבועות “לנחות” ולחזור לשגרה. אז חזרתי, לעסק, לחיים, לשגרה, אבל היכולת שלי לעזוב את השליטה ולתת לדברים לקרות עבורי, היא משהו שהרווחתי וילך איתי תמיד.

לצאת למקום בלתי ידוע, בלי להבין לאן אבל לדעת שיהיה בסדר (צילום: איה בן עזרי)

 

.

להרשמה למסע

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה