''נפגשות''- פסטיבל לאמנות מופע פמיניסטית

בואו לתמוך בקמפיין הדסטארט יוצא דופן, שמטרתו לגייס כסף להפקת פסטיבל פמיניסטי מעורר ההשראה אותו משיקה הכוריאוגרפית והמנהלת של המיזם, איילה פרנקל

21/05/2018
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

אני איילה פרנקל, כוריאוגרפית ומנהלת פסטיבל "נפגשות" לאמנות מופע פמיניסטית שיעלה במרכז כלים בתחילת יולי. 3 ימים, 12 יוצרות, 6 מופעים של יוצרות מתחום המחול, תאטרון ומוזיקה שמוקדשים לחוויה הנשית כפי שהיא מתגלה בתנועה, בפעולה ובנראות שלו בעולם.

מחול נתפס כתחום עיסוק נשי. מרבית תלמידות המחול הן ילדות ונערות. מרבית הרקדניות המקצועיות הן נשים, מרבית יוצרות המחול הן נשים. והגוף שלהן הוא כמובן גוף נשי. מה הצורך אם כך להקדיש פסטיבל שלם למובן מאליו, ומה הופך אותו לפמיניסטי?

כשהייתי ילדה נערה אהבתי מאוד לרקוד. אמנם אני ילידת הארץ וגדלתי כצברית, אבל הורי הם יוצאי מזרח אירופה, והם שלחו אותי לחוג שתאם את מה שהם הכירו מהבית: חוג לריקודים סלוניים. ריקודים סלוניים  הוא תחום של נעלי עקב, נצנצים, איפור כבד והבעות מאוד מיניות ומוחצנות. אף פעם לא הייתי מחוברת בצורה מאוד אישית לפן המנצנץ של התחום, אבל כן אהבתי לרקוד. בגיל 14 זכיתי באליפות ישראל בריקודים סלוניים והייתי לאלופת ישראל, אבל הרגשתי שזה אינו מקומי הנכון, וכשבגרתי התחלתי לחפש את דרכי. ידעתי שאני חייבת להמשיך ולרקוד, וידעתי שאפשר אחרת. המחול שאני חיפשתי הוא אחר. הוא ביקורתי, אישי ואינדיווידואליסטי. כשהלכתי לראשונה לראות מופע מחול עכשווי עלו בי דמעות של השראה והזדהות. הרגשתי שסופסוף מצאתי את עצמי ואת מקומי.

בואו לתמוך בהדסטארט שלנו כאן

ריקוד צילום: -תמונה מתוך היצירה של אורלי פורטל. צילום: נטשה שחנס

התחלתי לרקוד בפרויקטים של יוצרות ויוצרים מתחום המחול העכשווי. בין השאר עם להקת בת שבע, ובהמשך הפכתי לכוריאוגרפית. חשתי סיפוק רב,ועם זאת המשיכה לקנן בי התחושה, שאני פועלת במרחבים שבהם יש צורך בשינוי עמוק. התודעה שלי כיוצרת וכפמיניסטית הלכה והתחדדה. חשבתי שהדברים צריכים להיראות ולהיעשות אחרת בזירת המחול, ולא רק בה: בכל מרחבי חיי נוכחי באפקט המשתיק והפוגעני שיש לייצוג של נשים כאובייקט מיני. על רצפת המחול, ברחוב, בבית, החוויה הנשית מתווכת על ידי גברים, מדוברת דרכם, מעוצבת בהתאם לצרכיהם ולהשקפת עולמם. כדי להשמיע קול, הנשים צריכות למצוא חן, לרצות, לפנות מקום ולשתוק. אני לא יכולתי לשתוק יותר.

יצירה של גלית ליס

העבודה הראשונה שלי ככוריאוגרפית עסקה בזהות המפוצלת הזו שלי, שחיה במתח בין העבר וההווה. מצד אחד, החינוך שקיבלתי דרך הריקודים הסלוניים והלטינו אמריקאיים, בהם למדתי לייצר דימוי נשי מאוד פרובוקטיבי של מיניות מוחצנת. מצד שני העיסוק שלי בהווה במחול עכשווי מאפשר שאילת שאלות של זהות, נזילות מגדרית וערעור על הדימויים המוכרים של גוף ונשיות. מתוך המקום הזה יצרתי את הסולו GAZELLE, עבודה שעלתה בבכורה בפסטיבל זירת מחול ולאחר מכן בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל. גם בעבודות הבאות שלי עסקתי בתכנים פמיניסטיים- חברתיים ובשאלות של זהות נשית.

ריקוד -תמונה מתוך יצירה של נועה עטר. צילום: ענת דניאלי

לא הייתי לבד: בזירת המחול יש שורה ארוכה של יוצרות מחול מוכשרות, מרתקות, פורצות דרך. הן אינן שותקות, ומספרות את סיפורן האישי והקולקטיבי בדרכים רבות ומטלטלות. אבל לא די בריבוי קולות. יש צורך גם במרחב שייתן מקום לקולות האלה, יש צורך במרחב שיאפשר לנשים לבחור ולהחליט איך להשמיע את קולן, באיזו עצמה ובאיזו תדירות. אבל כשמסתכלות על מפת המחול בארץ מגלות, שמרבית עמדות הכח והניהול מאויישות על ידי גברים: גברים מנהלים מרכזי מחול, פסטיבלים, ועדות וכו' ומקבלים החלטות לגבי נשים... נשמע לכן מוכר מתחומים אחרים?

ככל שעבר הזמן הבנתי שלא מדובר רק בחוויה האישית שלי כאישה וככוריאוגרפית. אלא, שזו חוויה קולקטיבית, חברתית ותרבותית. חשתי שלעולם המחול, שעוסק בייצוגים של גוף , של תנועה ושל פעולה, יש את היכולת להשפיע השפעה משמעותית על השיח התרבותי והחברתי ולהציע אפשרות אחרת לעיסוק ולשיח בחוויה הנשית, אך נדרש המרחב שיאפשר להשמיע קולות אלה באופן מכבד, בלתי מתווך, תומך. בהקשר של קמפיין metoo, התחזקה בי עוד יותר האמונה בכוח שלנו הנשים לתמוך זו בזו, לחזק, להפגין סולידריות, ולהשפיע על המציאות שלנו בכל הזירות.

יצירה מאת גלית ליס צילום אלי פסי

מתוך כך פניתי בשנה שעברה למרכז לכוריאוגרפיה כלים, היושב בבת ים ומנוהל באופן מטריארכלי, והצעתי לשתף פעולה וליזום פסטיבל אמנות מופע (מחול, פרפורמנס, מוזיקה ותיאטרון) שיעסוק בחוויה הנשית מפרספקטיבה פמיניסטית. כל מופעי הפסטיבל נוצרו על ידי נשים ושמו את החוויה הנשית במרכז הבמה.  בפסטיבל אנחנו מזמינות את הקהל להיחשף לעולמן של נשים אמניות מקשת תרבותית רחבה ועשירה, וכך אנחנו זוכות להכיר סוגים רבים ומגוונים של נשיות, להרחיב את התפיסה שלנו כלפי נשיות, זהות, דימוי גוף ותקשורת בין אנושית ובין נשית.

בימים אלה אנחנו בעיצומו של קמפיין הדסטארט שמטרתו לגייס כסף להפקת הפסטיבל הקרוב. לצערנו, בינתיים הפסטיבל צעיר מאוד ועוד לא מקבל תמיכה ציבורית. גיוס ההמונים, וליתר דיוק גיוס ההמונות, יאפשר לנו לקיים את הפסטיבל החשוב הזה, להגיע לקהלים רבים ככל הניתן ולקדם ערכים של שוויון ופמיניזם דרך עשיה אמנותית. אני מזמינה אתכן להיכנס לדף הקמפיין שלנו באתר הדסטרט ולתמוך בפסטיבל.

איילה פרנקל צילום תמר לם

לינק לעמוד ההדסטארט שלנו נמצא כאן

לינק לוידאו של הקמפיין:

 ** הכותבת, איילה פרנקל, כוריאוגרפית ומנהלת פסטיבל "נפגשות" לאמנות מופע פמיניסטית שיעלה במרכז כלים בתחילת יולי

פסטיבל נפגשות




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה