''לא יצאתי בסקיני''

רוב האמהות שמקיפות אותי מסתובבות עם כמה קילוגרמים שאספו במהלך ההריונות שלהן. ועם איזו תקווה, גם אם אין להם כוח לעשות שום דבר ממשי עבור התקווה הזו, שיום אחד הם יתפוגגו

31/10/2017
שירלי טמיר קבלו עדכונים משירלי
  • בדואר
  • RSS

עליתי 30 קילו בהריון. יש מצב שזה היה אפילו קצת יותר. באיזשהו שלב הפסקתי לספור. בטח כשכבר עברתי את התאריך המשוער. 30 קילו. זה כל כך המון. למעשה זה בדיוק 45% מהמשקל שהייתי בתחילת ההיריון. בכמעט עשרה חודשים הפכתי לשירלי וחצי. אפילו שאני בטוחה שהיו רגעים שבעלי בטח הרגיש שיש סביבו איזה מאה שירלי שצועקות, בוכות, מנשנשות.

יחסית מהר הרוב ירד. הרוב הגדול. אבל בהתחלה, הם היו עלי. הקילוגרמים העודפים. הלכו איתי לכל מקום. הרגשתי את הירכיים שלי מתחככות זו בזו. והתבאסתי מהעובדה שהבגדים היחידים שטובים עלי אלו בגדי ההיריון ונאלצתי ללבוש אותם זמן לא מבוטל אחרי שכבר לא הייתי בהריון.
היום אני 5 קילו יותר משהייתי. וברור שבא לי להוריד אותם. אחרי הכל, למדתי כל החיים שרזה זה יפה.
אבל בתכלס, עובדה, שזה לא מספיק חשוב לי.

לא מספיק בשביל שאוותר על העוגיות שעושות לי טוב על הלב ומרגיעות אותי כשאני מאבדת סבלנות. לא מספיק כדי שאקדיש את מעט האנרגיה שיש לי למשהו שידכא אותי. את התיאבון שלי. והאמת היא שאפילו שמשהו במוח אומר לי שרזה זה יפה אזורים אחרים מזכירים לי שבעלי אוהב אותי כמו שאני. אם לומר את האמת הוא לא רואה את הקילוגרמים. גם כשהם אינם. וגם אתם, שעושים לי לייק על תמונות וכותבים מחמאות. לא חושבת שזה משנה לכם. שתאהבו אותי יותר או פחות, בגללם.

רוב האמהות שמקיפות אותי מסתובבות עם כמה קילוגרמים שאספו במהלך ההריונות שלהן. ועם איזו תקווה, גם אם אין להם כוח לעשות שום דבר ממשי עבור התקווה הזו, שיום אחד הם יתפוגגו. ואת התקווה הזו הן נושאות, לובשות אותה על גופן, מסתירות אותה מתחת לבגדים.
זה בסדר לרצות לרזות. זה גם בסדר להיות בסדר עם זה שאת כבר לא רזה. כך או אחרת, מה שלא תבחרי – זה בסדר. ולכן זה בסדר בעיניי שמיכל הקטנה, בראיון שנתנה לפני מספר ימים לזמנים מודרניים, אמרה שככל הנראה תשרוף את הקילוגרמים העודפים במהירות הבזק על הבמה. וכך או אחרת – מה שבטוח תצא מבית החולים בסקיני ג'ינס.

טמיר שירלי

הבעיה בעיניי התרחשה כשהמשפט הזה הפך לכותרת הכתבה. למסר.
זה שזה מעסיק את מיכל הקטנה – זה זכותה. זה לא דבר הזוי. כאמור, זה עובר גם לי בראש. ולרוב הנשים שאני מכירה יש את הרצון המתסכל והלא לחלוטין ריאלי לחזור להיות מה שהיינו פעם. שלא תבינו לא נכון ברור לי שזה לחלוטין ריאלי ברמה הפיזית. קשה, אבל ריאלי. זה פשוט לא ריאלי בעיניי ברמה הנפשית. לא ריאלי ולא בריא אבל בהחלט טבעי שנרצה "לחזור לעצמנו" וזה מעסיק אותנו. איך לא?! כל שינוי מעסיק אותנו. ובטח שינויים שהם בקנה מידה שכזה. כשאנחנו פתאום גדלות ב50% והלב גדל באינסוף.

זה שהמשפט הזה עבר כמסר העיקרי שלא לומר כמעט יחידי בראיון – זה כבר עניין של עריכה.
דווקא מיכל הקטנה מדברת על כל כך הרבה נושאים רגישים בכתבה הזו בכנות פשוט מהממת. על זוגיות, על משפחתיות ועל הקשיים להיכנס להריון. ואפילו על הפלה מכאיבה. על בדיקות מדאיגות. על תאומים. וגם על הרצון לא לוותר על הבמה שלה. ואני מורידה בפנייה את הכובע. אי אפשר לומר שהיא מציירת איזו תמונה של מציאות שהיא ורודה וקלילה.

כן, נכון, זה היה נחמד אם היא הייתה בעצמה מכירה בעובדה שלהתמודד עם הגוף החדש, השינויים והמשקל זה אתגר. אדיר. רגיש. שכל אחת מתמודדת אתו אחרת.. בהחלט היה נחמד אם היא הייתה אומרת משהו בסגנון – זה לא חובה לצאת עם סקיני ג'ינס מבית החולים. גם כשהיא בעצמה בוחרת לצאת בסקיני... וגורמת למאות אלפי נשים להרגיש טיפונת יותר טוב עם עצמן. ולמאות אלפי ילדות ללמוד שיש עוד דברים בחיים חוץ מ"רזה זה יפה".

מצער אותי שאנשי התקשורת של היום לא עוזרים יותר בתיאום הציפיות בין הרצוי למצוי. ובשביל זה אני כאן. כותבת. משתפת. דנה. בכאפה הזו. החברתית. התרבותית. האישית. בשוק. בפער שיש בין מה שאת מצפה/מצפים ממך לבין מה שבפועל קורה. והדבר הזה מתפוצץ לנו בפרצוף אחרי הלידה. המשקל. הדימוי העצמי. הקריירה. המקום שלנו במשק. הכל נוגע בשאלות עמוקות של זהות. וכשמרגישים שמאבדים את הזהות... אין ספק שמרגישים שפשוט מאבדים את זה.

אז הנה אני בתמונה – מחזיקה שלט שאומר – "לא יצאתי בסקיני". כי, ממש לא יצאתי בסקיני וגם היום הסקיני שלי, אם בכלל, עשוי מבד מאד מאד גמיש! אני שנתיים וחצי אחרי, עדיין (ואולי לנצח) עם 5 קילו יותר – והכל סבבה.

הלוואי שנציף את הרשת במסר הזה – מסר על רף ציפיות מציאותי יותר, ונשמיע גם את הקול הזה, מי יודע? אולי נצליח להפחית ולו במעט מהלחץ על הסקיני... נראה לי שזה יכול לעשות רק טוב.

** הכותבת, שירלי טמיר, העלתה את הפוסט במקור בדף הפייס שלה. הפוסט הפך ויראלי ברשת ומאות נשים הזדהו עם טמיר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה