לאן נעלמה ציפי לבני?

אם עד עכשיו זה היה נדמה לנו, אז עכשיו זה הפך להיות רשמי: המחנה הציוני החליט להחביא את ציפי לבני במסגרת הקמפיין. אסטרטגיה חכמה או פספוס שעוד נשלם עליו?

01/03/2015
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • RSS

ציפי לבני. צילום ארכיון: Getty Images

העימות הטלוויזיוני של ראשי המפלגות הוכיח שבניגוד לבחירות הקודמות, הפעם אנחנו בנסיגה מגדרית דרמטית. זהבה גלאון, יו"ר מרצ, הייתה ראשת מפלגה יחידה ואישה יחידה אל מול שבעה גברים. הגם שבבחירות הקודמות לא התקיימו עימותים, הרי שבשורת המגדר היא היתה מובהקת, בולטת ומלאת תקווה. שלוש נשים עמדו בראשות שלוש מפלגות: גלאון, שלי יחימוביץ בראשות העבודה וציפי לבני בראשות התנועה.

ואילו הפעם - נסיגה. לא די שיש אישה אחת בלבד שעומדת בראש מפלגה, אלא שהרשימה שמתמודדת על ראשות הממשלה - המחנה הציוני - מסתירה את מי שלפחות בשתי מערכות בחירות קודמות נחשבה לנכס אלקטורלי מובהק: ציפי לבני.

הרכש החדש של קמפיין הבחירות של המחנה הציוני, איש הפרסום ראובן אדלר, החליט שיש להחביא את לבני ולבנות את שותפה, יצחק (בוז'י הרצוג) כמנהיג. כך למדנו לפני ימים אחדים מהתקשורת. רק בדרך הזאת, הסבירו "יודעי נפש הבוחרים", אפשר יהיה להיות אטרקטיביים למצביעי המרכז ואולי אפילו להעביר אליהם קולות ששוקלים להצביע לכחלון.

ואכן, לבני ממעטת בימים האחרונים להופיע בתקשורת, ובדיקה בדף הפייסבוק שלה מגלה פעילות דלה משהו למי שעומדת (כמעט) בראש מפלגה שמעוניינת להחליף את השלטון. בשבוע החולף השתתפה לבני בשני ארועים בלבד: ביום שני ביקרה עם הרצוג ביישובי קו העימות בצפון ונפגשה עם ראשי פורום היישובים, וביום שישי השתתפה באירוע בחירות בבת-ים, שם "פגשתי אזרחיות ואזרחים מדהימים", סיפרה לגולשים.

ההחלטה האסטרטגית הזאת תמוהה לאור מחקרים שמראים דפוסי הצבעה מגדריים מובהקים. פרופ' מיכל שמיר מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, עורכת כבר שנים אחדות מחקרים על דפוסי הצבעה בישראל. בשנים האחרונות עמדה, ביחד עם פרופ' חנה הרצוג, בראש קבוצת מחקר שבחנה, בין השאר, גם דפוסי הצבעה מגדריים.

המחקר מצביע על בחירות 2009 כעל קו פרשת המים, שבו אפשר היה לראות דפוס הצבעה מגדרי מובהק, שתואם את מה שמתרחש במדינות אירופה וארה"ב, לפיו נשים לא רק מצביעות יותר לשמאל, אלא נוטות להצביע יותר למפלגות ששמות בפרונט את הפולטיקאיות הנשים. גם ב-2009 וגם בבחירות 2013 נשים הצביעו יותר לשמאל ולמרכז מאשר לימין ולדתיים בפער משמעותי של 9 נקודות האחוז, והצביעו יותר למפלגות שבהן היו נשים במקומות גבוהים, כך הסבירה לאחרונה פרופ' שמיר בראיון לקרן נויבך, ואותם דברים נכתבו גם באתר זה לפני הבחירות הקודמות.

ניתוח ההצבעה בבחירות 2009 אכן הראה את שינוי המגמה תוך כדי מערכת הבחירות. לא זאת אף זאת, שיועציה של לבני, שעמדה אז בראש קדימה, זיהו את התופעה במהלך הקמפיין ושינו את המסרים כדי שיהיו אטרקטיביים יותר לנשים. כדאי לזכור גם שבשנים האחרונות לבני עשתה כמה מהלכים פוליטיים שסייעו לה לא רק להשאר רלוונטית, אלא גם למקסם את כוחה כדי להשיג הישגים נאים, גם אם לא הכול היה אסתטי במיוחד.

אחרי שהפסידה לשאול מופז במירוץ על ראשות קדימה, פרשה מהכנסת וזמן קצר (מאוד) לפני הבחירות הקודמות מיהרה וייסדה מסגרת פוליטית חדשה - יש מאין - בשם "התנועה", שחבריה היו אוסף של פוליטיקאים מנוסים יותר או פחות שמעט אידיאולוגיה חיברה ביניהם וכשהתנועה החדשה זכתה ב-6 מנדטים בלבד, הצליחה לבני במהלך מבריק להיות הראשונה שקפצה על עגלת הקואליציה של נתניהו וקיבלה, לכן, חבילה נדיבה (שני שרים, ראשות צוות המו"מ המדיני, ראשות ועדה בכנסת ועוד תופינים פוליטיים) במיוחד יחסית לכוחה.

מהלך מבריק לא פחות עשתה כאשר הוחלט על הקדמת הבחירות לפני חודשים אחדים ועל אף שעמדה בראש מפלגה חסרת שורשים ועם עתיד מפוקפק, הצליחה לקבל רוטציה עם אפשרות ריאלית להיות ראשת הממשלה ולכן קשה לדעת מדוע החליט אסטרטג פוליטי שציפי לבני הפכה מנכס אלקטורלי (בעיקר לנשים) לנטל? והאם לא יתעורר אותו אסטרטג ויחד איתו כל המחנה הציוני וגוש השמאל ב-18 במרץ ויווכח שמדובר היה בטעות בלתי הפיכה?

.

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה