אייל גולן ולהקת הקרנפים

פעם דפנה לוסטיג נלחמה למען נשים, עכשיו היא מתנצלת בפני אייל גולן על ש"שפטה אותו לחומרה". טוב, ככה זה כשאתה זמר השנה - מותר לך לעשות הכל, ועוד לקצור סליחות

28/09/2014
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS

דפנה לוסטיג מתנצלת

אייל גולן חייב להתחיל לשווק מוצרי היגיינה. החומרים בהם השתמש למירוק התדמית שלו, טובים יותר מכל סבון תעשייתי שפגשתי, זה פשוט פלא. מה לא היה לנו אחרי נאום ה"בחורה שלא ידעתי בת כמה היא, מצצה לי במרפסת ואז סגרתי את המכנסיים והשארתי אותה לבד עם אבא שלי"? מהופעות בפני חיילים ועד הטפת מוסר לאורנה בנאי. מהריון מתוקשר ועד לבחירתו לזמר השנה בידי מאקו. כן, גולן הוא זמר השנה "שלכם" לפי מאקו, והוא מסמן לנו אצל מי נמצא הכוח, ומי תמיד תשאר מוחלשת. במקרה הזה, נערה חסרת שם וזהות, מישהי שאבא של אייל גולן יתקשר אליה בהפסקת בית הספר ויזמין אותה לפותמוביל בשביל כמה ג'ובות, כי מה עוד יש לה בחיים?. ואייל ימשיך לנצח.

דפנה לוסטיג לובשת טובל'ה (צילום: חן סיון)

אבל אם את אייל גולן אני לא יכולה לנצח, לפחות לא עכשיו, אני יכולה לפחות להנות מבנות ברית זמניות. כמו דפנה לוסטיג, שבתחילת הפרשה העזה לצאת נגד הפרטנטר שלה בהנחיית תכנית הרדיו ב-102,  אסי עזר (עוד אחד שאוהב לנצח נשים, כמו שכנה שנהנתה מסקס וזכתה להיות מוקלטת ומושפלת על ידו) כשזה מיהר להגן על גולן. לוסטיג אמרה בשעתו דברי טעם, ובעיקר כי זה לא לעניין שאסי עזר, אשר חולק תכנית טלוויזיה עם גולן, ינצל את הבמה התקשורתית שלו ברדיו כדי להגן על החבר. ועכשיו, מה? בראיון של השניים עם גולן לכבוד בחירתו לזמר השנה, היא סיימה בהתנצלות לכבוד יום כיפור. "שפטתי אותך בחומרה", היא אמרה לגולן, ולא הוסיפה. גולן רב החסד קיבל את ההתנצלות, והוא מחכה לעוד התנצלויות מכל מי שפגעו בו.

אז מה, אחרי שחשבה על זה היטב, לוסטיג של עכשיו מאמינה שאסי עזר כן נהג כהלכה? יותר הגיוני שהמירוק של גולן הופנם על ידה והיא הבינה את כללי האתיקה החדשים, שהן, בפשטות: מי שחזק, מותר לו. במקרה של אייל גולן, לנצל נערות. במקרה של אסי עזר, לשמר על הטאלנט שלו. במקרה של שניהם, לא לסבך את השת"פ הטהור בין מאקו לתכנית הרדיו שלהם. ולא נורא, אם הכוח יעבור למקום אחר, ושיתופי פעולה אחרים ירקמו, תמיד אפשר יהיה לשייט למוקד החדש ולבקש סליחה.

אבות, איפה אתם?

אמהות עובדות, אמהות מפרנסות, אמהות אוהבות, אמהות מתלוננות ואמהות פותרות משברים - אבל רגע, מה עם האבות? חלק גדול מהמאבק הנשי הוא לתת מקום וקול לעולם המדהים והתובעני שהוא האמהות. אך לעיתים נדמה שבתוך ההמולה הזו אנחנו מפספסות ומפספסים מושג חשוב לא פחות - מושג ההורות. ערך ההורות השיווינית הוא עליון בחברה שרוצה להיות פמיניסטית. אמהות ואבות לא נמצאים בצדדים שונים של המתרס, אלא אמורים לפעול ביחד, לגידול שיוויוני של ילדים. לעיתים נדמה שאמהות לא נלחמות מספיק על המקום של האבות בגידול הילדים. אבל למה בעצם האמהות צריכות לעשות גם את זה? איפה האבות, שילחמו על זכויות סוציאליות, על פנייה בשני המינים, על הייצוג שלהם בתקשורת?  מדוע לא שומעים אותם יותר?

פרסומת חדשה לתרכובת מזון לתינוקות, עושה שימוש בשפת קבוצות הוואטסאפ שהפכה לכלי קומי אפקטיבי לאחרונה. כולנו מכירים את הקבוצות שבהן מתדיינים באופן ספונטני ולעיתים חופר, מלווה בצפצופים תדירים - וכן, לאמהות יש חלק גדול בקבוצות האלה. באותה פרסומת, כשקבוצת אמהות מחליפה מסרים בנוגע לשמן דקל בתמ"ל, כן או לא, התרומה של האבא שהגיע לקבוצה היא רק אחת: "בנות, צרפתן אותי לקבוצה בטעות", ואז הוא עוזב אותה. כן, הצפצופים הפריעו לאבא הזה יותר משהם הפריעו לאמהות אחרות. זה לא משנה שחלק מהאמהות האלה נמצאות בחדר ישיבות או עובדות בבית - הן יתפנו לענות, אבל הוא, האיש החשוב, הוא חייב לעזוב את הקבוצה מיידית ולחזור להתרכז בדברים החשובים שעשה. את העדכון על שמן הדקל הוא יקבל מאשתו, או שלא יקבל בכלל. העיקר שמישהו במשפחה יקבל את ההחלטות האלה לגבי הילדים, אין סיבה שזה יהיה הוא.

zircar289

גם הפעם,  אפשר להצדיק את הייצוג הנלעג הזה ב"אבל ככה זה במציאות", משפט שנכון ל-99% מהדימויים הפוגעניים שאנחנו בולעים מעולם הפרסום מדי יום.  אבל אוף ,כמה שהטיעון הזה מאוס. אנחנו הרי יודעות כיצד המדיה משפיעה על דימויים, במיוחד בדור הצעיר אבל לא רק. פלבול העיניים של הגבר אל מול ה"חפירות" של הנשים, שבסך הכל מתעניינות באוכל הבריא ביותר לילדים שלהן - טומן בחובו אידאולוגיה שלמה, שהיא להשאיר את הנשים אחראיות על ההורות (גם אם יש להן קריירה), זאת כמובן תוך כדי שקוראים להן "בנות", כי נשים הן תמיד "בנות", גם כשהן בחדר הישיבות.

אם נשים רוצות להגיע לשיוויון בעולם המקצועי, להרוויח לא פחות מגברים ולהיות במוקדי קבלת ההחלטות - הן חייבות להמשיך ולהלחם בדימויים כאלה. אבל אם גברים רוצים משהו יקר לא פחות, שהוא, נאמר, להכיר את הילדים שלהם באמת - גם קולם צריך שישמע. אז איפה אתם, אבות?

אלמנטרי, ווטסון

"אתם מוזמנים, גברים. שיוויון מגדרי הוא גם אישיו שלכם, לא רק שלנו הנשים...אם לא תרגישו צורך  לשלוט, נשים לא יצטרכו להשלט. גברים ונשים צריכים להרגיש חופשי להיות רגישים וחזקים. המגדר הוא ספקטרום ולא שני סטים של אידיאלים שונים". השחקנית אמה ווטסון כנראה הייתה עסוקה בסוף השבוע האחרון מכדי להתעצבן מפרסומת לתמ"ל, אבל הדברים שאמרה בפני עצרת האו"ם,  מתכתבים באופן מושלם עם הסעיף הקודם: גברים צריכים לקחת אחריות ולהלחם למען פמיניזם. היא אמרה זאת ב-11 דקות רהוטות, מבריקות, מדויקות ומעוררות השראה, שיחד עם הנאום של ברק אובמה על אלימות מינית באוניברסיטאות, נותנות תקווה שמזמן לא הייתה למאבק שלנו. אמה ווטסטון פתחה תנועה בשם heforshe  - "הוא בשביל היא". לתנועה של אובמה קוראים it's on us. המסר, שמתחיל להיות צלול וארוז היטב להמונים, מתחיל לעבוד: נשים נלחמו למען פמיניזם 100 שנה וממשיכות. הגיע הזמן שגם גברים יצטרפו.

צפו בנאום כולו:

אבל במקום לחגוג את הנאום הזה היינו צריכות להתמודד בימים שאחריו עם סאגה מגעילה נוספת של שיימינג אינטרני. שמועה על כך שתמונות ערום של ווטסון עומדות להתפרסם הציפו את הרשת ביממות האחרונות, שמועות שלא ברור מאיפה באו אבל שהמסר שלהן היה חד משמעי: אם את עומדת לדבר על פמיניזם, את גם תשלמי את המחיר. נדמה כי האיומים האלה הגיעו לרף חדש של גועל עם "שירות" של ספירה לאחור עד שהתמונות יתפרסמו. כעת מסתבר שהכל היה "מתיחה", אבל זה לא הפוך את העניין לפחות חמור. אסור לקבל מצב בו נשים מפחדות לדבר, בו אותות קלון נזרקים בלי חמלה כלפי מי שמעזה לפתוח את הפה, בו נשים עומדות מול נשק שגברים מעולם לא היו צריכים להתמודד איתו. זה לא משנה מה עמד מאחורי הסיפור הזה.  גם מתיחה יכולה להיות מיזוגנית, משפילה ורעה, ואין כאן שום מקום לסלחנות.

תהיי נחמדה

אחד הדברים המסתכלים בשיחה עם גבר על הטרדה מינית במרחב הציבורי, היא התחושה שהוא מעולם לא יבין מה אנחנו באמת עוברות. הוא יכול להקשיב, לדמיין, לנסות להכנס לנעלינו - אבל לעולם לא יבין את תחושת הפלישה והאיום. כבר יצא לי, חצי בבדיחה - אבל רק בחצי - להציע לכמה ידידים להתלבש בדראג ולצאת לרחוב. ואז לדווח לי מה קורה. אף אחד עוד לא קיבל את ההמלצה שלי, אני עוד מחכה.

הנה מישהי שניסתה דרך מקורית להמחיש את החוויה שלה. חצי שעה על האופניים בלילה בתל אביב, עם כל ההערות, השידולים והצעות הייעול כמו "תהיי נחמדה".  צפו בסרטון הרפתקאותיה של אינפי. אחר כך נדבר עוד.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה