כתב אישום נגד אלון קסטיאל: מה אפשר ללמוד מהפרשה?

יותר מכל, פרשת קסטיאל מוכיחה את החשיבות העצומה שיש לשיח הציבורי ולתקשורת העצמאית במיגור האלימות המינית. התפקיד שלנו הוא להמשיך להציף ולדבר על זה עד שזה יפסיק

28/12/2016
יערה די סגני קבלו עדכונים מיערה
  • בדואר
  • RSS

שישה שבועות חלפו מאז שהתפוצצה לראשונה פרשת אלון קסטיאל והיום הוגש נגדו כתב אישום על שני מעשי אונס ומספר ניסיונות אונס.

זה התחיל מפוסט בפייסבוק בשם בדוי שבו "אהובה" סיפרה על איש נדל"ן וחיי לילה שאנס אותה וקראה לנפגעות אחרות לפנות למאגר האנונימי של "אחת מתוך אחת" המצליב מידע על שמות אנסים ופוגעים מינית. שיתוף הפוסט אצל העיתונאית שרון שפורר הביא לזרם של פניות שבעקבותיו פרסמה שפורר כתבה באתר המקום הכי חם בגיהינום שבה פורסם לראשונה שמו של קסטיאל. את תגובתו שצוטטה בכתבה, פתח קסטיאל במילים "פנייתכם גרמה לי לטלטלה קשה", אך אם אכן נגרמה לו טלטלה, הרי שהיא כאין וכאפס לעומת רעידת האדמה שעוררה ומעוררת הפרשה הזאת מאז.

הפוסט המקורי של "אהובה" (צילום מסך מפייסבוק)

בזו אחר זו, הגיעו עוד ועוד עדויות למערכת "המקום" ואחריהן הגיעה גם התלונה הראשונה במשטרה, תלונתה של זהר להט שגם היתה הראשונה שנחשפה בפנים גלויות. אחריה, התלוננו ונחשפו שרי גולן ועירד מ.צ. (מי שכינתה את עצמה "אהובה" שבועות ספורים לפני כן).  אחריהן הגיעו תלונות נוספות, 14 תלונות בסך הכל.

לאחר מעצר, חקירה ועימותים מול המתלוננות, הגישה ביום שלישי המשטרה הצהרת תובע נגד קסטיאל, מעצרו הוארך בארבעה ימים נוספים וכתב אישום הוגש היום.

פרשת קסטיאל היא אחת מפרשות התקיפה המינית הקשות ביותר שנחשפו בשנים האחרונות, לא רק בגלל היקפה וחומרת המעשים שבהם חשוד קסטיאל, אלא גם בגלל השאלות הרבות שהיא מעלה על מה שיכול להתרחש זמן רב כל כך ובידיעת אנשים רבים כל כך, מבלי שזה יגיע לידי רשויות החוק. על פי החשדות, קסטיאל תקף מינית עשרות נשים והתנהל במועדונים של תל אביב באופן כה חמור, שבסופו של דבר הורחק ממועדונים רבים, כולל כאלה שבהם היה שותף. עוד לפני שהוגשו למשטרה נגד קסטיאל תלונות של 12 נשים, עוד לפני שיצאה הקריאה לקורבנותיו לפנות למאגר האנונימי של אחת מתוך אחת ועוד לפני שהתפרסם שמו בכלי התקשורת, המעשים בהם היה חשוד קסטיאל היו ידועים לרבים ושמו כמטרידן סדרתי ואף כאנס לכאורה, יצא לפניו.

אלון קסטיאל בבית המשפט (צילום מסך מערוץ 2)

היום שומעים לא מעט אנשים שאומרים ש"כולם ידעו" אבל אותם "כולם" ידעו והחרישו. ידעו והחרישו עד לרגע שבו אישה אמיצה אחת פרסמה פוסט אנונימי בפייסבוק ועד לרגע שהפוסט הזה שותף והחל ליצור גלים משלו. גם שרון שפורר, שפרסמה לראשונה את הכתבה באתר "המקום הכי חם בגיהינום" שבה הוזכר לראשונה שמו של קסטיאל הסבירה בפוסט שפרסמה בפייסבוק 10 ימים לאחר הפרסום הראשוני:

"שמעתי על ענייני קסטיאל בפעם הראשונה כבר לפני שנה כמעט. אלא שאז המתלוננות לא היו בשלות לצאת עם הסיפור שלהן החוצה .הן מאוד חששו. ורצו לאתר עוד נשים שנפגעו. ירדתי מזה. זה לא מסוג הסיפורים שיש מקום ללחוץ עליהם."

אז מה השתנה ב-12 בנובמבר? מה גרם לכל אותם אנשים שידעו, מה גרם לאותן נשים שנפגעו, להפסיק לשתוק?  

מה שהשתנה זה שכדור שלג החל להתגלגל. הוא התחיל ברשתות החברתיות, המשיך באתר "המקום הכי חם בגיהנום" ואז בערוץ 10 ובשאר כלי התקשורת. המידע היה ידוע וקיים כל הזמן, אבל כדי שיהפוך למידע הגלוי לכלל הציבור וכדי שנפגעות יאזרו את האומץ ללכת להתלונן, נדרש אותו צעד ראשון שבעקבותיו החל כדור השלג להתגלגל במורד, לצמוח תוך כדי תנועה ולצבור תאוצה.

מה שקרה בפרשת אלון קסטיאל לא היה קורה כנראה ללא עזרת הרשתות החברתיות, בלי המאגר של אחת מתוך אחת ובלי העיתונות העצמאית. כפי שכתבה שפורר, המידע שהחל לזרום עם פרסום הכתבה הראשונה הוא אפשר לנשים להתגבר על הפחד להיחשף ולחשוף את פניו של קסטיאל.

ישנם ימים שהכותרות והשיח ברשתות החברתיות מלאים באלימות מינית: בוכריס, איבגי, סלומינסקי, קצב, בני שכטר, הרב הריסון, קסטיאל – הרשימה כמעט אינסופית. גם אם אולי לפעמים זה נראה כך, אין באמת תופעה חדשה של גברים שמטרידים ותוקפים נשים יותר מאשר בעבר, מה שיש כאן זה אישור לדבר על הנושאים, ניצניה של הבנה שיש חשיבות לשיח בנושא ושאין בושה לקום ולומר "הוטרדתי" או "הותקפתי" וישנה גם הבמה של הרשתות החברתיות ושל התקשורת העצמאית שמאפשרת לשיח זה להתקיים ולפרוח.

הדרך עדיין ארוכה מאוד, אבל אם נרצה ללמוד משהו מפרשת אלון קסטיאל ומפרשות אחרות מהשנה האחרונה, נלמד שלשיח פתוח יש כוח שללחישות ושמועות לעולם לא יהיה (לטוב וגם לרע). שיח פתוח יכול להוביל לא רק למעצר ולהבאה לדין של עבריין מין, אלא יכול גם לשנות את המציאות שבה נשים חוששות לצאת ולהתלונן. זה קשה, זה כואב, אבל זה הכרחי כדי להגיע בסופו של דבר לחברה שאינה חולה במחלת העבריינות המינית. הצעד הבא הוא כמובן מערכת משפט שתדע למצות את הדין עם העבריינים, שלא תסתפק בעסקאות טיעון ולא תקל בעונשם של המורשעים בפשעים חמורים אלה ודרך זו היא דרך ארוכה עוד יותר.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה