כשמדברים על איכות הסביבה, מה אסור לשכוח?

תעשיית המזון מן החי גורמת לזיהום ולפליטת גזי חממה ולהרס ריאות ירוקות החשובות להמשך קיומנו בעולם. אז למה, כשמדברים על איכות סביבה, לא מדברים על תעשייה זו?

06/06/2018
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: יוספה בן כהן

ביום שלישי השבוע צוין ברחבי העולם יום איכות הסביבה. על חשיבותו הציבורית של היום הזה תעיד העובדה כי לא מדובר ביום שנבחר אקראית או שנוסד לצרכי יחסי ציבור בלבד, אלא ביום מיוחד שהוכרז על ידי העצרת הכללית של האו"ם כבר ב-1974 במטרה לקדם פעילות נרחבת להצלת כדור הארץ.

כאשר אנו חושבים על איכות סביבה, נחשוב לרוב על מכוניות, על אוטובוסים, על עשן ופלסטיק, על חסכון במפעל מחזור וזיהום האוקיינוסים.

על מה אנחנו חושבים כשאנחנו מדברים על זיהום? (צילום: שאטרסטוק / Sergey Kamshylin)

קונוטציה פחות פופולארית תהיה כוס קפה עם חלב, או חתיכת בשר על צלחת.

תהיתם למה? הדבר לא מקרי. מדובר בתוצאה ברורה של קמפיינים ומסעות תעמולה מטעם המדינה, שבמשך שנים מכוונים אותנו להאמין שאם נזרוק את הבקבוקים לפח הנכון, נתרום לכדור הארץ ושחיסכון של 2 דקות מקלחת יציל את כולנו מהתייבשות.

על צריכת מוצרי בשר וחלב, ועל תעשיות המזון מהחי המזהמות יותר מכל כלי התחבורה בעולם יחד- אף אחד לא מדבר. גם זה, לא מקרי.

תעשיות המזון הללו גורמות לזיהום רב ולפליטת גזי חממה שאחראיים להתחממות הגלובלית אשר כבר בימים אלו נותנת אותותיה המפחידים. 70% מהשטחים הכרותים ביערות האמזונס נכרתו למטרת מרעה לבקר, וחלקים ניכרים מהשארית נכרתו כדי לגדל מזון לבעלי החיים. לא מדובר רק בהרס סביבתי חסר תקדים,שכולל פגיעה במינים בסכנת הכחדה ובאוצרות טבע יקרים, אלא גם בהרס ריאה ירוקה החשובה לקיומנו בעולם הזה.

תעשיית המזון מן החי אחראית על זיהום ופליטת גזי חממה (צילום: שאטרסטוק / Suslov Denis)

ואם נדבר רגע על צפיפות האוכלוסין העולה ועל מצב הקרקע הפנויה שנותרה בעולם, זכרו כי 30% מהשטח היבשתי של כדור הארץ מנוצל לצרכי מרעה בקר – והמספרים האלה רק עולים.

וכאן, הפגיעה בסביבה רק מתחילה. תעשיות המזון מהחי צורכות משאבים בכמויות עתק. כדי לייצר סטייק בקר במשקל 250 גרם, יש צורך בכ-4000 ליטר מים(!). השוואת ערכים תזונתיים של יצור מזון מהחי אל מול מזון צמחי תביא אותנו לנתנון מדהים לא פחות – ייצור אותו ערך תזונתי מהצומח, יצרוך פי 10 פחות משאבים מאשר ייצורו של אותו הערך התזונתי באמצעות מזון מהחי.

אז נכון, בישראל של 2018 הציבור לא טיפש. הוא לא קונה את כל מה שהפרסומות מוכרות לו, והפכנו לצרכנים חכמים ונבונים יותר. זו תקופה שבה עלינו לדעת כי כל בחירה שנעשה במטבח משפיעה על הסביבה עשרות מונים יותר מאשר המכונית בה אנחנו נוהגים או שקית הפלסטיק שניקח בסופר. באמצעות כמה שינויים קטנים ופשוטים בבחירת המזון שלנו, כמו צמצום משמעותי של צריכת הבשר וצריכה של תחליפי חלב, במקום חלב הפרה המוכר- נוכל לשמור על איכות הסביבה שלנו ולעכב משמעותית את ההתחממות הגלובלית.

קודם כל – אפשר להפחית בבשר, ולהרבות בקטניות. כל ארגוני הבריאות כבר מזמן מסכימים ששילוב קטניות וחלבון מן הצומח יועילו לבריאותינו מאוד. היצע הקטניות בארץ כל-כך מגוון ורחב שאפשר בקלות לשלב אותן בתפריט ובזול. מקטניות כמו שעועית ועדשים ניתן להפיק תבשילים, מרקים וגם קציצות, לביבות, חביתות ואפילו ממרחים.

את הביצים במאפים ובקציצות ניתן בקלות להחליף ע"י הוספת קצת קמח, קורנפלור, טפיוקה או כף רסק תפוחי עץ, טחינה גולמית או חמאת שקדים. לפעמים אפשר אפילו להשמיטם לגמרי מהמתכון ועדיין לקבל מנה נפלאה.

בצריכת חלב הפרה רצוי להפחית, וניתן להחליפו בקלות בחלב סויה, חלב שקדים, חלב קוקוס ועוד. בקטגוריית הגבינות ניתן לרכוש או להכין שלל ממרחים נפלאים מאגוזים או מסויה שהיא גם קטניה ומהווה אפילו חלבון מלא מבחינה תזונתית.

ככל שגוברת המודעות בישראל לתזונה טבעונית וצמחונית, ההיצע רק הולך וגדל. ואנחנו הרי ממילא מדינה ים תיכונית השופעת בירק טוב ובמאכלים צמחוניים אותנטיים ומעולים. הפחתת שיעור הבשר הביצים והחלב בתפריט שלנו לא רק תטיב עם בריאותנו, אלא גם עם הסביבה בה אנו חיים.

הפחתת מזון מן החי טובה לנו ולסביבה. יוספה בן כהן (צילום: מיץ מרק)

** הכותבת היא יועצת קולינרית למזון מן הצומח, בעלת רשת "מיץ מרק" למזון טבעי ובריא




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה