כשאחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה האחר

מה עושים כשאחד ההורים עושה את המוות להורה השני? ליזי קונפינו-פז חושפת כיצד אב ילדיה מסית אותם נגדה ועושה הכל כדי לאמלל את חייה.

28/05/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: ליזי קונפינו-פז

במצב של גרושין בקונפליקט גבוה, בו אחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני וגורם לנתק בין הילדים להורה המנוכר, הכאב עצום ובלתי נסבל. כאב פיזי בכל נקודה בגוף. בנפש. בנשמה.

הכאב בכימו נראה כמו משחק ילדים ושקעתי בדיכאון. כמו תהום שחורה ועמוקה שנפערת תחתי ואני נופלת ונופלת לתוך השחור הזה, ללא ניצנוץ של אור באופק.

אני כמו אם שכולה לילדים חיים ואני לומדת (לאט לאט), שאני אכן חזקה. מאוד. אחרי 2 סרטנים ואי ספיקת לב בעקבות הכימו האחרון.

ליזי קונפינו פז צילום אלבום פרטי

חוויתי גילוי של בגידות מטורפות של האדם עליו סמכתי יותר מכל, אבי ילדיי ונסיון לסלוח לו ולהשאיר אותו בבית ולשמור על המשפחה, מה שמחזיק עוד 4 שנים (במהלכן אני חולה בסרטן השד. בעלי מטפל בי בכפפות של משי, כשהכל מתועד ומועלה על ידו לכל מדיה אפשרית. כשבמקביל הוא ממשיך עם הבגידות והשקרים. רק אחרי שנים אבין שהוא נרקסיסט חולה מאוד)

ואז הגירושין. פירוק המשפחה המדהימה שבניתי ולוידוא הריגה, מגיע הניכור.

3 שנים של עליות ומורדות.

שיחות עם עשרות מטפלים, עובדים סוציאליים, אנשי רווחה, אנשי חינוך ובתי משפט וכמובן אחד אב בית הדין הרבני (ירום הודו - לא!)

ואף אחד לא רואה. לא מבין מה קורה.

אני מרגישה כמו בתוך קונספירציה מטורפת. אני,  שחברותיי, שכנותיי, האמהות בגנים ובבתי הספר, המורות והמנהלות, כולן מתייעצות איתי בנושאי חינוך. שנים של השקעה ואהבה אינסופית לילדיי - אני זו המנותקת מילדיי?

אני המשקיעה, המחנכת, זאת שיושבת לשחק ומקריאה ספרים, מבשלת ומפנקת, דואגת לכל בקשה או גחמה שלהם באהבה ובהכלה, אני שתמיד הועד בגן, ביסודי, בחטיבה ובתיכון. גם בבניין ובשכונה, הכל כדי לייצר לילדי סביבה טובה יותר.

ליזי קונפינו פז צילום אלבום פרטי

הגוש בגרון תקוע שם כבר המוון זמן (תרתי-תרתי). אמנם, ברוב הימים, אני מוצאת את הכוחות לעטות על עצמי את ה"מסיכה" שלי ומצליחה לחייך, לדבר, לתפקד. אך לעיתים, הכוחות אוזלים כל כך, שגם את המסיכה אין כוחות לעטות...  ואז, רואים את האמת. את העצב התהומי. את הצער.

בימים האלה, אני משתדלת להעלם. להשאר בבית. רצוי במיטה. ככה חיים. ככה חיים כל ההורים המנוכרים. פשוט חיים מכח האינרציה. האיש איתו בחרתי לעשות ילדים... לא מפסיק להציק. שולח מיילים נוראיים. הקלטות שיחות שלו עם ביתנו הקטנה.

זה מצב מטורף אבל, לצערי, עדיין מצליח ללחוץ על הכפתורים הנכונים ולהכאיב לי ואף גרוע מזה, מצליח לגרום לי ליפול שוב ושוב בבורות הברורים כל כך, מה שגורם לי להתלקח ואז להלקות את עצמי. כל פעם שהקטנה שלי (היחידה שעוד נשארה איתי בתחילה), הגיעה אליו ממני, הוא פיזר עוד מאבקת הארס וההרס שלו... ושוב, כל העבודה שלי להתקרב לילדה שלי ירדה לטמיון.

היום, אני יודעת שהוא לא האדם עבורי!

אני יודעת שאני צריכה להודות לו על שעשה הוא את הצעד.

** הכותבת, ליזי קונפינו-פז, כתבה את הטקסט במיוחד לסלונה על מנת לעורר מודעות לתופעה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה