כמעט טוב: מקומות 7-18

07/03/2012
שלחו לחבר
 תגובות 

+ מקום 7

גילה גמליאל, ליכוד סגנית שר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה

  • במסגרת תפקידה בממשלה, לגמליאל אפשרויות רבות לתרום לקידום נשים. ההישג הגדול ביותר שלה הוא הובלת חוק זכויות הסטודנטיות בהריון (שהוגשה בפועל על ידי שר החינוך), יחד עם רונית תירוש. הצעת החוק מבקשת להקל על סטודנטיות בהריון או בטיפולי פוריות וכן על סטודנטים וסטודנטיות שמאמצים ילד או מקבלים משמורת. ההקלות הן בהגשת עבודות ובמבחנים, היעדרות משיעורים וכדומה. ההצעה התקבלה כתיקון לחוק זכויות הסטודנט באוגוסט 2011 ותיושם בשנת הלימודים הבאה.
  • יזמה והעבירה תיקון לחוק החברות בנושא מינוי נשים לדרקטוריון. חוק החברות קובע כיום, כי במקרים בהם לא מכהנת דירקטורית בדירקטוריון חברה מחויבת החברה למנות דירקטורית חיצונית. בפועל, ממנים בעלי השליטה בנות משפחה או נשים מקורבות  (כגון מזכירה, עוזרת אישית וכד'). על פי התיקון ייאסר מינוי בני משפחה ומקורבים כחלק מחובת ייצוג שני המינים ותחול חובה למנות דירקטורית שאינה מקורבת לבעל השליטה.  תיקון נוסף מחייב חברות לפרסם תשקיף נתונים אודות מנהלות בחברה, במטרה להגביר חשיפת מידע הנוגע לקידום נשים בציבור ו/או אי שיוויון בהעסקת נשים בחברה. התקבל כתיקון לחוק החברות מרץ 2011.
  • יזמה ועדה ציבורית-ממשלתית שדנה באפשרות לחייב גופים ממשלתיים להפוך למקומות עבודה "תומכי משפחה", במטרה לאפשר לנשים לשלב אמהות וקריירה.
  • נקודה שנויה במחלוקת: תמכה בהחלטות ועדת שניט לביטול חזקת הגיל הרך. על כך אמרה, "העברת משמורת מלאה, באופן אוטומטי לאם, אינה בהכרח לטובת הילדים ובמקרים רבים אינה נכונה עבור האם".

» מנימוקי הפאנל:

ענת סרגוסטי: "היא חברת קואליציה וכך קל לה יותר ליזום חוקים, ולא נשכח שתחום הטיפול שלה הוא נשים ולכן כל מה שהיא עושה קשור לנשים. אלה הם יתרונותיה -  אבל היא תומכת בביטול חזקת הגיל הרך ובכך היא נגד נשים. ביטול החזקה יגרום לנשים פגיעה כלכלית אנושה. בשם השוויון נותנים לגברים רבים כלי להימלט מתשלום מזונות וכלי ללחוץ על האישה לוותר על זכויותיה כדי לקבל גט. החוק ייאפשר לגברים לקבל משמורת, בעוד שלמעשה הנשים הן אלה שבסופו של דבר יקבלו את הילדים, אלא שבגלל חלוקת המשמורת הנשים לא יקבלו מזונות וידרדרו לעוני".

לילך סיגן: "קידום נשים הוא חלק מתפקידה ונראה שהיא לא מחפפת".

יפעת זמיר: "יש לה תפיסת עולם עמוקה בנוגע להדרת נשים מהמרחב הציבורי. מצד אחד היא מקדמת חוקים בתחום ייצוג שיויוני לנשים תייקון 16 לחוק החברות (ביוזמה של עמותת כ"ן ורו"ח איריס שטרק) המקדם ייצוג שיוויוני לנשים בדירקטוריונים. ובתחום שונה אך דומה היא מקדמת חוקי עבודה: חוק זכויות הסטודנטיות בהריון, תיקון לחוק פקודת מס הכנסה לזיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים. מקדמת תפיסה הוליסטית שתקל על נשים להשתלב בעולם התעסוקה במקביל לבני זוגם דרך יצירת גישה של חיוב גופים ממשלתיים להפוך למקומות עבודה "תומכי משפחה". היא פועלת כחלק ממשלה מכהנת, ומצד שני פועלת בכל הדרכים החקקיתיות העומדות לרשותה לקידום תפיסת עולם זו".

 

+ מקום 8

ציפי חוטובלי, ליכוד יו"ר ועדה לקידום מעמד האישה

  • כיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, זהו תפקידה של חוטובלי לקדם ולהיות חתומה על עשרות חוקים שונים בתחום. מטבע הדברים פעילותה ענפה, אך יש כמה תחומים שבהם אפשר לזהות התלהבות מיוחדת מצדה. הישגה הפרלמנטרי הגדול ביותר, הוא דחיית מועד התיישנות על החוק למניעת הטרדות מיניות - מהתיישנות של 3 שנים, ל-7 שנים. החוק עבר במליאה בקריאה שנייה ושלישית בינואר 2012. חוטובלי אמרה בנושא: "אם אפשר לתבוע נזיקין בשל רכוש במשך 7 שנים, אין סיבה שאי אפשר יהיה לתבוע על הטרדה מינית במשך אותה תקופה. במיוחד במקרים של הטרדה מינית, חשוב לתת טווח זמן לנשים שהוטרדו על מנת על מנת לעבד את האירוע ולהבין שזה קרה שלא באשמתן, ולא להתעסק בשלב הראשון בהליכים משפטים. האישה מסוגלת לכך רק כשכבר יש נקיות דעת, אז היא מתפנה נפשית להגיש תביעה".
  • היוזמת הראשית לעצומה שהוגשה לנשיא פרס נגד מתן חנינה לנשיא לשעבר קצב.
  • קיימה דיונים במסגרת הועדה לקידום מעמד האישה למתן חינוך חינם לגיל הרך עוד לפני פרוץ המחאה הציבורית. הממשלה אישרה יישום חוק חינוך חינם לילדים מגיל 3 כבר משנת הלימודים הקרובה, כחלק מיישום המלצות ועדת טרכטנברג.
  • הצליחה להשיג תקצוב של 300 מליון שקלים, לבניית מעונות יום ומשפחתונים מפוקחים ותוספת לסבסוד המעונות לזכאים, במטרה לסייע לנשים להשתלב במעגל העבודה.התקציב קיבל את אישור הממשלה והועבר לתמ"ת לפני כשנתיים. לאחרונה החל לעבור לרשויות המקומיות. התקווה היא שהחל מהשנה הבאה יבנו במסגרת התקציב משפחתונים נוספים, שיהוו תשתית לחוק חינוך חינם לגיל הרך.
  • ביום האשה הנוכחי, מתעתדת לדון בנושא החפצת נשים במרחב הציבורי, במהלכו יינתן אות הקלון למפרסם המחפיץ ביותר, בשיתוף ויצו.
  • יזמה נסיעה של הועדה בקווי מהדרין, במסגרתה עלתה יחד עם חברי כנסת נוספים לקו מהדרין, מלווה בתקשורת, למרות קריאות גנאי של מספר נוסעים חרדים.
  • העלתה חמתם של רבים כאשר יזמה יחד עם ח"כ יעקב כץ תיקון בחוק שירות הביטחון, על פיו הסמכות לקבוע את ההלכה לפיה החיילים צריכים לנהוג - תהיה הרבנות הצבאית. משמעות התיקוון הוא לאשר נוהגם של רבנים לא לאפשר לחיילות לשיר בטקסים צבאיים או לחלופין לאפשר לחיילים דתיים לנטוש את אותם הטקסים (שכן קול באישה ערווה). עוד אמרה בנושא הדרת נשים: "גם אני רוצה להחזיר נשים לשלטי החוצות, אבל לא בצורה בה נשים מוצגות היום בפרסומות ובתוכנית 'מעושרות' בערוץ 10".
  • עלתה למחלוקת נוספת כאשר אירחה בדיון מיוחד בועדה למעמד האישה את ארגון להבה, "למניעת התבוללות בארץ הקודש", ארגון שפעיליו אחראים למהומות נגד ערבים בצפת ובעפולה. חוטובלי נימקה את החלטתה בטענה ש"יש קשר ישיר בין מעמד האישה בחברה הישראלית ובין הזהות היהודית. לצערי, התופעה של נישואי תערובת מתרחשת בעיקר מהצד הנשי כשיהודיות נישאות למוסלמים".

» מנימוקי הפאנל:

שולמית אלוני: "היא בחורה מבריקה, היא לא למדה הרבה אבל היא חכמה. עכשיו היא צריכה להתבגר. ללמוד להבדיל בין עיקר לתפל".

ענת סרגוסטי: "תפקידה כיו"ר ועדה לקידום מעמד האישה נותן לה אפשרות ובמה להתבלט בנושא. פעילה בנושאי נשים, אבל לעיתים הפעילות הזו גובלת בגזענות כלפי אוכלוסיות אחרות – ערבים. חוטובלי מתנגדת ל"נישואי תערובת" ויש ריח גזעני בהתנגדות הזאת".

ביאן מג'אדלה: "התיקון בחוק שירות הביטחון, שהיא יזמה יחד עם ח"כ יעקב כץ, מדאיג מאוד ומעורר תהיה לגבי ההתייחסות שלה לנשים. אם בסופו של דבר היא חושבת שהדת היא מעל הכל, ושאסור לתת פקודה לחייל בניגוד לדתו, אז היא עוזרת בשימור היחסים שקיימים היום בין הדת למדינה, שהרבה נשים סובלות ממנו".

לילך סיגן: "עושה לא מעט אך מחוללת יחסית מעט שינויים"

שירה מרגלית: "ציפי לוקה בעודף דיבור אך היא פעילה ביותר למען נשים".

יפעת זמיר: "היא מבינה לעומק את החשיבות של כוח אקטיבי ולכן משתמשת בתפקידה כיו"ר הועדה לקידום מעמד האשה, באופן מיטבי גם ללמוד את הזירה. מהווה מודל לחיקוי בנושא הדרת נשים ומעידה כי למרות היותך אשה דתית את יכולה לשמש בתפקיד ציבורי ולהוביל חקיקה בנושאים שונים בתחומים בן קולן של נשים ממגזר זה לא נשמע ועם זאת הן סובלות לא פחות בנושאים שונים של חוסר הכרה בתחומי עבודה, אלימות נגד נשים, הטרדת מינית, החפצת נשים (בשלטי פרסום), הדרת נשים כולל יוזמה של נסיעה של הועדה בקווי מהדרין, במסגרתה עלתה יחד עם חברי כנסת נוספים לקו מהדרין, מלווה בתקשורת, למרות קריאות גנאי של מספר נוסעים חרדים. וכן שיריון נשים בועדה למינוי שופטים ודיינים, שיריון נשים ברשימות למועצות מקומיות, הצעת חוק להגבלת מימון מפלגות שיש בהן פחות מ-40% נשים- ביוזמת עמותת כ"ן- כוח נשים, מהווה מודל לחיקוי למגזר שלם שאינו נמצא בשום מוקד של קבלת החלטות ובפועל הוא בעל משמעות רחבה בתפיסה האזרחית המאוזנת של מדינת ישראל".

+ מקום 9

חנין זועבי, בל"ד

  • יוזמת ומובילה הצעת חוק להעלאת גיל הנישואין לנשים מ-17 ל-18. החוק נועד להילחם בכפיית נישואין על קטינות שטרם סיימו את הלימודים בבתי הספר ואינן מסוגלות עדיין לקבל החלטות גורליות. ההצעה עלתה  לקריאה טרומית  ביום האשה הבינלאומי הקודם ומקווים להעלות את ההצעה שוב השנה.
  • העלתה הצעה לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה בעקבות מחקר על כך שרק 10 אחוזים מהערביות בישראל עובדות במשרה מלאה ו-82 אחוזים נמצאות מחוץ לשוק העבודה. דיון אחר בנושא נשים ערביות שהעלתה בועדה: על רצח נשים ערביות על ידי בעליהן. במסגרת הדיון הפנתה אצבע מאשימה למשטרה, על כך שרובם המובהק של מקרי הרצח של נשים ערביות אינו מפוענח.
  • מארגנת חוגי בית באזור המשולש והגליל לעידוד נשים ערביות להתארגנות לפעילות פוליטית ומפלגתית, ולפעילות בספירה הציבורית.
  • מארגנת פעילות שוטפת נגד תופעת הפוליגמיה, מחברת מאמרים בעיתונות הערבית ועורכת ביקורי בית בנגב, על מנת להביע את התנגדותה לפוליגמיה, ולהסביר את ההשלכות על החברתיות והנפשיות על נשים.

» מנימוקי הפאנל:

שולמית אלוני: "אני לא מכירה אותה אישית אבל אומרים שהיא מאוד אינטיליגנטית, יש לה קול משלה והוא נשמע. היא מקדמת נשים בחברה הערבית, וצריך לעזור לה עם מה שהיא עושה".

ענת סרגוסטי: "מדורגת במקום ממוצע-גבוה בנושא שוויון הזדמנויות ושוויון נשים. ממותגת בציבור העברי כמי שעסוקה בעיקר בנושאים פלסטיניים. יש מעט מדי מידע על הפעילות שלה בכנסת ועל התבטאויות ציבוריות שלה. המיסגור שלה בקרב הקהל היהודי הוא מאוד מסוים בנושאים הפלסטיניים. יש כשל מובנה משום שאנחנו לא קוראות ערבית".

ביאן מג'אדלה: "מצער לראות שחברת הכנסת הערבייה היחידה לא עושה מספיק למען נשים ערביות. יכול להיות שמתוך בחירה היא מעדיפה את הפעילות בתוך הקהילה, על שינוי חקיקה".

לילך סיגן: "אני שמחה לראות שהיא פעילה בתחומים נוספים פרט לקידום האנטישמיות".

סתיו שפיר: "דוגמה כואבת לאדם שלא משרת היטב את הציבור שלו - וגם לא את הציבור הרחב".

 

צילום: פטר רוגוב

+ מקום 10

ד"ר מרינה סולודקין, קדימה

  • ח"כ סולודקין יזמה חוק שהדעות חלוקות לגבי הטבתו עם נשים: "חוק הרעלה". מטרת התיקון לחוק העונשין שהציעה, הוא לאסור להכריח אישה לכסות את פניה במקום ציבורי. הצעת חוק זו זכתה לקיטונות של ביקורת בשל היותה גזענית לדעת רבים שכן היא פונה לקומץ נשים בעיקר במגזר הערבי. היא הוסבה להצעה רגילה לסדר היום והועברה לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. הדיון טרם התקיים. בהגנה על הצעת חוק הרעלה צוטטה סולדקין אומרת " "תראו לי מדינה מערבית אחת שמרשה להתהלך עם רעלה".
  • יזמה דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא אי יישום דו"ח מבקר המדינה בנושא קיום פסקי דין של גירושין על ידי בתי הדין הרבניים.
  • העבירה תיקון בהצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. התיקון אוסר לשאול שאלות המפלות נשים, כגון: "כמה ילדים יש לך?", "האם את מתכוונת ללדת ילד נוסף?"; בראיונות עבודה ובראיון לפני הפנייה להכשרה מקצועית.  ההצעה אושרה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת והפכה לחוק.
  • הגישה הצעת חוק גיל פרישה, המבקשת להוריד את גיל הפרישה לגיל 60 עבור שלש קבוצות נשים: עולות חדשות שעלו לישראל אחרי גיל 45; נשים עם וותק עבודה של  35 שנה ויותר; ונשים שעובדות בעבודות מזיקות לבריאות. מליאת הכנסת דחתה את הצעת החוק בהצבעה בקריאה טרומית ב-18 לינואר 2012.
  • לצד הפעילות הפרלמנטרית בנושאים נשיים מובהקים חה"כ סולדקין  עסקה בתחום הילדים בסיכון  והקימה בכנסת שדולה פרלמנטארית בנושא: "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים על ידי שירותי הרווחה", עד היום התקיימו 8 ישיבות של השדולה. נפגשה פעמים רבות בנושא זה עם שרי הרווחה, עם מבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס וגם הגישה הצעות חוק בנושא זה.

» מנימוקי הפאנל:

שולמית אלוני: "היא מהותיקות. חוק הרעלה שלה הוא איוולת וצרות עין, אני לא הייתי נרעשת אם היא בעצמה הייתה שמה רעלה. היא באה מאמא רוסיה והיא חושבת שהיא אישה גדולה  - אבל הייתי מצניעה לכת במקומה. אם היא לא רוצה לשים רעלה שלא תשים בעצמה, אין מקום לחוק כזה".

ענת סרגוסטי: "נוכחות גבוהה, הרבה הצעות חוק, מגוון נושאים, גבוהה בנושאי נשים".

ביאן מג'אדלה: "ברור שחוק הרעלה שהיא העלתה, אינו אלא ניסיון להתערב בחיי האוכלסייה הערבית והנשים הערביות, משיקולים ביטחוניים בלבד ולא נובע מדאגה לנשים ערביות או חרדיות שמכסות את פניהן".

שירה מרגלית: "הצעתה לחוק הרעלה מפריעה לי".

בילי מוסקונה לרמן: "חרוצה, רצינית, שמרנית, ההגיון הבסיסי שלה מכוון לנשים. השמרנות שלה לפעמים מנצחת".

+ מקום 11

מירי רגב, ליכוד יו"ר השדולה למען הדיור הציבורי

  • יזמה את הצעת חוק "קצינה בדרגת אלוף וקידום נשים בקצונה הבכירה בצה"ל", עם רחל אדטו, פניה קירשנבאום, ואורלי לוי אבקסיס - הצעת חוק שמטרתה שבמטה הכללי של צה"ל תכהן לפחות אישה אחת בדרגת אלוף ושש נשים בדרגת תת אלוף, ו18 נשים בתפקיד אל"מ.
  • הגישה הצעה לביטול התיישנות בעבירות אינוס, יחד עם עינת וילף. מטרת הצעת החוק היא לבטל את תקופת ההתיישנות החלה על עבירות מין חמורות, ובהן אינוס, עבירות מין במשפחה, מעשה סדום ויחסי מין בין מטפל למטופל, בדומה לביטול תקופת ההתיישנות בעבירת הרצח וניסיון לרצח. המטרה היא לאפשר לקורבנות טווח זמן מרבי כדי להתלונן ולפתוח בהליך פלילי נגד התוקף.
  • הצעת חוק משפחות חד הוריות לשילוב חד הורות במעגל העבודה.
  • הצעת חוק מחיר למשתכן - מטרת הצגת החוק לייצר שוויון בין כלל אזרחי ישראל למשפחות חד הוריות בעת קביעת כללי הזכאות לדיור בהישג יד. סעיף בהצעה קובע שמבין כמות הדירות המוקצות, תקצה המועצה מספר מסויים של דירות ובתנאי שלא ירד מעשרים וחמישה אחוזים מסך הדירות המוצעות לטובת משפחות חד הוריות.

» מנימוקי הפאנל:

שולמית אלוני: "היא נודניקית בלתי נסבלת. יש בה גסות ויהירות מאז שהייתה דוברת צה"ל. אני לא חושבת שצריך לשריין מקומות לנשים בצבא, כי אז מישהי שלא התקדמה תגיד שנוקמים בה בגלל שהיא אישה, גם אם זה לא קשור. לא צריך לעשות קולקטיביזציה של הנשים בתחום הזה, כל אישה לגופה. ובכל מקרה כשהן מגיעות לצבא השיח שלהן זהה לשיח של הגברים, רק שהן מדברות בפחות גסויות".

ענת סרגוסטי: "נוכחות גבוהה במליאה ובוועדות, חברת כנסת פעילה מאוד בנושאים חברתיים. החוקים שנוגעים לנשים קשורים ברובם לנושא השירות הצבאי. מתוקף כך זה לא חל על כל האוכלוסייה בישראל ואלה חוקים שנוגעים לקבוצה מאוד מסוימת של נשים שבעליהן משרתים במילואים, לנשים שרוצות קריירה צבאית וכו'"

לינוי בר גפן: "הציעה כמה הצעות טובות, אך התנגדותה למחאה החברתית, שמיטיבה בעיקר עם נשים, פוגמת"

בילי מוסקונה לרמן: "לא שמעתי ממנה הבנה פמיניסטית רק אופרטיוניזם".

סתיו שפיר: "עשתה, עבדה, ובעיקר אמרה הרבה - אבל התנהגותה האלימה, שמייצגת את הרע שבסטריאוטיפ הגברי יותר מכל דבר אחר - לא מאפשרת לראות בה פוליטיקאית הגונה. חבל.".

צילום: Gettyimages

+ מקום 12

ציפי לבני, קדימה יו"ר האופוזיציה

  • עם היבחרה של ציפי לבני לראשות התנועה החליטה על שריון נשים ברשימת קדימה לכנסת וכך הפכה קדימה לרשימה עם הייצוג הנשי הגדול ביותר בתולדות המדינה. העשירייה הראשונה של "קדימה" כוללת ארבע נשים וסה"כ מכהנות מטעמה בכנסת תשע נשים.
  • כיו"ר האופוזיציה לבני אינה נוהגת להגיש אישית חוקים במליאת הכנסת אלא להוביל מהלכים חקיקתיים של מפלגתה. מסיבה זו היא אינה חברה מן המניין בועדות ושדולות הכנסת. חוקים בנושאים נשיים של חברותיה לסיעה הוגשו במה שמכנים בלשכתה "רוח המפקדת". ביניהן: ענישה פלילית על הדרת נשים, תיקון לחוק לימוד חובה - חינוך חינם לפעוטות - הצעה של דליה איציק ואורלי לוי אבקסיס, וחוק הפללת לקוחות זנות של אורית זוארץ.
  • מפלגת "קדימה" יצאה בקמפיין שילוט על גבי מאות אוטובוסים ברחבי הארץ שכותרתו: נשים מקדימה -מחזירים את השפיות לישראל! בנוסף, קדימה הובילה צעדת לפידים לכנסת תחת הכותרת "באנו חושך לגרש". לבני השתתפה ונאמה בהפגנה נגד הדרת נשים בבית שמש, והתקשרה אישית לטניה רוזנבליט שסרבה לפנות את המושב שלה לגבר חרדי.
  • האורחת המרכזית ונושאת דברים בפני ועידת ויצו העולמית.
  • נכנסה להיכל התהילה העולמי של הנשים בטקס מיוחד שנערך לכבודה במיאמי. בכך הייתה לבני לישראלית הראשונה שנכנסה להיכל התהילה, בו חברות רק שישים נשים שהיו ראשי מדינות, חתנות פרס נובל ונשים המובילות בתחומי הספרות, הקולנוע, המוסיקה, המדע, הבמה, התקשורת ועוד. בין הזוכות בעבר: מרגרט תאצ'ר, ברברה וולטרס, מדלן אולברייט, כריסטיאן אמנפור, שירלי טמפל, בטי פורד, אודרי הפבורן, רוז פארקס ומנהיגות של מדינות באסיה, אפריקה ואירופה.

» מנימוקי הפאנל:

שולמית אלוני: "היא בחורה משכילה, מבית טוב, שני הוריה היו אנשי לח"י. היא הייתה במוסדות המדינה הכי סודיים, בשו-שו, והתקדמה יפה, תמיד התחשבו בדעתה. המשגה שלה היה שהיא לקחה את מופז איתה, והוא נוראי ויורד לחייה. נראה לי שהיא נפלה למרה שחורה וחבל לי עליה, כי היא יכולה לעשות הרבה יותר. היום היא כל הזמן מדברת נגד ביבי – את אמנם ראש האופוזיציה אבל את לא חייבת להיות מלאה בכל כך הרבה שנאה. מצד שני לא שמענו אותה מספיק בכל הנושא האחרון של הדרת נשים, נראה שהיא עסוקה יותר בלהיות אנטי-ביבי ובפוליטיקה הפנימית, יותר מאשר בנושא הנשים. זה לא שהיא נגד הנושא, אבל היא לא תורמת לו הרבה. היא נקלעה לדעתי להרגשה שהיא צריכה להיות יותר קשה, פעם היא הייתה אדם מקשיב ונעים – היום פחות.  כשהיא עולה על הבמה ותוקפת ותוקפת-  זה לא עושה לה טוב".

ענת סרגוסטי: "כמו שאפשר לשים לב, ציפי ליבני גילתה את הנושא המגדרי בינואר 2012. נראה שבהחלטה אסטרטגית החליטו יועציה שכדאי לה להתחבר לנושא הזה, משום שניתוח תוצאות הבחירות האחרונות מגלה שההצבעה לקדימה הייתה מגדרית ויותר נשים הצביעו לליבני. אז עכשיו, לקראת הפריימריז בקדימה, היא מחזקת את תדמיתה כמגינת הנשים. אבל מעולם בעבר לא התעניינה בנושאים של נשים ואפילו הדפה כל קישור שלה לנושא. היא לומדת לאט, נראה אם תתמיד גם אחרי הפריימריז בקדימה. חובת ההוכחה עליה".

לינוי בר גפן: "למרות ההאשמות שרק כשרצתה להבחר נזכרה שיש גם ציבור נשי, עדיף מישהי שהתעוררה מאוחר ממישהי שלא התעוררה כלל"

שירה מרגלית: "לא התרשמתי שעושה מספיק בשביל נשים, עסוקה יותר בהשרדות".

יפעת זמיר: "למרות שלא מגדירה עצמה פמניסטית, עשתה צעד גדול בזהוי העובדה שנשים הם מחצית מהאוכלוסיה ומחצית מהבוחרים. עם היבחרה של ציפי לבני לראשות התנועה החליטה לבני על שריון נשים ברשימת קדימה לכנסת וכך הפכה קדימה לרשימה עם הייצוג הנשי הגדול ביותר בתולדות המדינה. העשירייה הראשונה של קדימה כוללת ארבע נשים וסה"כ מכהנות מטעמה בכנסת תשע נשים. כיו"רית מפלגה, אנו מצפות ממנה לקדם ב'בית' שלה הלכה למעשה את נושא השיויון. ושמתוך כמעט שלושים מנדטים תהיינה ברשימה 14-15 נשים, אז המילה שיויון תקבל את ערכה האמיתי ולא מן הפה אל החוץ. כפי שאמרה 'אם לא נעמוד היום בקדמת הבמה לא יתנו לנו לעמוד על הבמה בכלל. תפקידנו לשנות את המציאות הזו של היום ועכשיו'".

סתיו שפיר: "העשייה של לבני אינה רק בתחום החקיקה, אלא גם ברמה התדמיתית הגלובאלית - שאינה חשובה פחות. חבל שלא הביאה לידי ביטוי את יכולות המנהיגות שלה ולא התעקשה על עמדתה בנקודות שהיו קריטיות לחברה הישראלית ודרדרו אותה למקום המעורער בו היא נמצאת היום - מה שהיה יכול, בהקשר הנשי, להקפיץ אותנו למעלה. כוח השפעה עצום כמו שהיה לה אינו דבר של מה בכך, ובמובנים רבים, היא לא ניצלה אותו למען כולנו".

+ מקום 13

רונית תירוש, קדימה יו"ר השדולה לקידום החינוך

  • יזמה והובילה את הצעת חוק זכויות הסטודנטיות בהריון, במקביל להצעתה של גילה גמליאל שהתקבלה בממשלה באוגוסט 2011. 
  • יוזמת הצעות חוק נוספות הקשורות לנשים בעולם העבודה. ביניהן - הצעת חוק משרת עובדת הוראה, שמטרותו להגדיר את היקף משרתן של אמהות עובדות הוראה לצורך בחינת זכאותן להשתתפות המדינה במעונות יום עבור ילדיהן, במטרה לקבוע כי מורות אשר עובדות בהיקף של משרה מלאה במערכת החינוך, תיחשב להן משרתן להיקף השעות המקסימאלי, גם אם מס' השעות השבועיות נמוך מ-40 שעות. ההצעה הועלתה בפני ועדת שרים לחקיקה, שדוחה את הדיון. הצעה נוספת: תיקום לפקודת המס, בו מוצע כי בחישוב המס של הורה העובד 36 שעות שבועיות לפחות למשך עשרה חודשים או יותר בשנת המס, יובאו בחשבון נקודות זיכוי עבור כל ילד. אישה נשואה שהכנסתה נמוכה מכדי לאפשר לה ליהנות מנקודות הזיכוי, תוכל לבחור בחלופה של מענק. עד כה ללא הצלחה להעביר את החוק מעבר לקריאה ראשונה (בכנסת ה-17) בגלל התנגדות האוצר.
  • בשתי הקדנציות האחרונות חברת הכנסת תירוש הובילה קמפיין להעלאת המודעות לחיסון לסרטן צוואר הרחם, בהשתתפות נשות ציבור ומפורסמות. לאחרונה הנושא נהיה שנוי במחלוקת, עקב תחקיר התכנית "עובדה" שחשף כי חברת לובינג אשר קידמה את חברת התרופות, השפיעה על תירוש. תירוש התנערה מהמהלכים ושיגרה לחברת הלובינג מכתב נוזף על דרכי התנהלותם.
  • מתוך ראיון ב"ישראל היום": "מערכת החינוך, שאותה אני מכירה היטב, היא מערכת נשית ברובה, אך השכר שם זעום. אין לי ספק שזה מכיוון שנשים מחזיקות במשרות האלה. אם זה היה מקצוע גברי, השכר היה אחר. ואז זה מעגל קסמים: אם השכר היה גבוה, היו באים גברים. אם היו יותר גברים עובדים בהוראה, השכר היה עולה. בעולם הפוליטי, גברים חוסמים נשים ועושים דילים ביניהם. כאשר אישה צריכה להתמודד על מקומה במרכז מפלגה למשל, הגברים עושים דילים בשיטת חבר מביא חבר, ולנשים אין את זה. נשים גם, לצערי, ממעטות לקדם נשים אחרות".

» מנימוקי הפאנל:

ענת סרגוסטי: התחקיר בעובדה חשף אותה. היא קידמה חוק לחיסון נערות מפני וירוס סרטן צוואר הרחם (וירוס הפאפילומה), אבל הסתבר שמי שהוביל את החוק היא חברה מסחרית שמקדמת את החיסון, ותירוש קיבלה את כל החומרים מוכנים. נראה שהיא לא עשתה עבודה בעצמה. ובכל זאת - נוכחות גבוהה, פעילה בחוקים, חזקה בנושאי נשים וסיוע לנזקקים".

לילך סיגן: "פעילה, אך מעט שינויים בשטח".

שירה מרגלית: "החוק למתן חיסון צוואר הרחם חשוב בעיני".

יפעת זמיר: "יזמה והובילה את הצעות חוק רבות בנושא עבודה ברמות מורכבות המתייחסות לעומק חוסר השיויון הפוגע בנשים עובדות, אמהות ונושאות בעול המשפחה – נשים ומיסוי, עומק המשרה וחוסר השיוון הגלום בתוך מרכיבי השכר. אין ספק שמאמציה העיקביים בנוגע לחוק המכיר בהוצאות טיפול בילדים כהוצאה לצורך מס והנגזות שלו יחוללו שינוי מהותי עם כניסתן של נשים נוספות לכנסת כאשר אלה יהוו כוח לוביסטי משמעותי לצרכי נשים בחיי היום יום".

צילום: Gettyimages

+ מקום 14

דליה איציק, קדימה

  • יזמה עם ציפי חוטובלי תיקון לחוק עבודת נשים - הארכת חופשת הלידה מ- 14 שבועות לחצי שנה. הצעת החוק (המקבילה להצעה של שלי יחימוביץ') קובעת כי חופשת הלידה של אישה שעובדת למעלה משנה הינה חצי שנה, במהלכה היא מוגנת מפיטורים. יש לציין כי החוק לא שינה את משך התשלום עבור דמי הלידה אשר משולמים לתקופה של 14 שבועות בלבד (ועל כך יש לה הצעת חוק נפרדת). החוק עבר במליאת הכנסת בקריאה 2 ו-3  במרץ 2010. על כך אמרה איציק: "היום נעשה צעד ראשון וחשוב בהכרה של מדינת ישראל בזכויות הנשים העובדות ובמעמדן מול המעסיק. חשוב להבטיח כי צעד זה יהווה חלק ממכלול פעולות, להמשך קידום הנשים ועידודן לצאת לעבוד ולהרגיש בטוחות כאימהות".
  • הובילה יחד עם זהבה גלאון, שלי יחימוביץ וציפי חוטובלי את המאבק נגד העלאת גיל פרישת נשים לפנסיה, המאבק התנהל ברובו בועדת הכספים בשילוב עם ועדת העבודה והרווחה. גיל הפרישה היה אמור לעלות אוטומטית בשנה הנוכחית אך המהלך נבלם.
  • יזמה ומובילה (ביחד עם חברי כנסת נוספים) תיקון לחוק העונשין - מתן ייצוג הולם לנשים למצבים של  רדיפה, חבלה, הסתה ועידוד הדרת נשים מהמרחב הציבורי. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בינואר 2012 וממתינה להזדמנות הצבעה.

» מנימוקי הפאנל:

שולמית אלוני: "היא פעילה ויעילה מאוד, לעיתים עם עודף אנרגיה. אנרגיה זה טוב, אבל שלא תבוא על חשבון דיאלוג. בכל מקרה, היא עשתה הרבה למען נשים"

ענת סרגוסטי: "נוכחות נמוכה במליאה ובוועדות אבל בולטת בקידום נשים. אם כי כדאי לציין שרוב החוקים שהיא מקדמת מחזקים בעיקר את החזקות ואין להם השלכה לכלל הנשים בישראל, או לנשים ממעמדות נמוכים".

+ מקום 15

ד"ר עינת וילף, העצמאות יו"ר סיעת העצמאות

  • הגישה הצעה לענישה פלילית למי שיעסוק בהדרת נשים, והתבטאה בתקשורת בנושא הדרת נשים מהמרחב הציבורי, כמו למשל בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל: "בנושא הזה יש ניסיון הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה להיאבק בזה. הנושא היחידי היה שלא להפוך את זה למטצ' של אמון ואי אמון, ולא להכניס את צה"ל לנושא של אמון ואי אמון בממשלה, אני הגשתי הצעה לסדר שבוע שעבר, והשבוע הגשתי הצעה דחופה לסדר, כדי לדון בנושא הזה. ברור שכל הנושא של שירת נשים בצה"ל הוא תירוץ אחד גדול, ניסיון של מספר רבנים קיצונים, הרי ההלכה לא השתנתה בעשור האחרון, כחלק מתפיסה פחדנית ומסתגרת".
  • נמצאת בשלבי ייזום של חוקים שונים בתחום עבודת נשים, אלימות נגד נשים ודיני אישות. חלק מהחוקים בשיתוף עם חברי כנסת אחרות. בין היתר, יוזמת הצעת חוק הקמת מרכזי תקיפה מינית ואונס - הצעת חוק להקמת מרכזים בחדר המיון, שבהם הטיפולים והשירותים כולם יינתנו תחת אותה קורת גג, רופא, שוטר, עובד סוציאלי, פסיכיאטר ומלווה ממרכז הסיוע ימצאו במרכזים.

» מנימוקי הפאנל:

ענת סרגוסטי: "היא לא מצטיירת כחברת כנסת פעילה במיוחד. נוכחות מועטה במשכן, ציון נמוך בנושאי נשים".

לילך סיגן: "הרבה ייזום וקריאות בתקשורת, מעט שינויים בשטח".

+ מקום 16

נינו אבסדזה, קדימה יו"ר השדולה למאבק בהומופוביה

  • אבסדזה הצטרפה לכנסת בנובמבר 2011, כמחליפתו של הנגבי, כך שהיא מכהנת שנה ו-3 חודשים. בימים אלה היא מקדמת את הקמתה של ה"שדולה למען צדק", ונמצאת בקשר הדוק עם מנהיגי המחאה החברתית, ואף ישנה כמה לילות באוהלי המחאה.
  • יוזמת ומובילה הצעת חוק (שנוסחה ביחד עם ויצ"ו) בנוגע לפומביות דיון בעבירות אלימות במשפחה. מטרת ההצעה לאפשר דיון בדלתיים סגורות ובכך לעודד נשים רבות יותר להתלונן. השר לביטחון פנים אמור להעלות את ההצעה בחזרה לועדת השרים בשבועות הקרובים. ההצעה מקבילה להצעה של זהבה גלאון.
  • יזמה תיקון לחוק מניעת אלימות משפחה. לפי המוצע בהצעת חוק זו, במקרה בו בית משפט מחליט לפסוק בניגוד להמלצת רשויות הרווחה בתסקיר בנושא צו הגנה מפני בן זוג אלים, בית המשפט יהיה חייב לנמק את החלטתו. הצעת החוק הוגשה לפני כחצי שנה לועדת השרים לחקיקה, ונדחתה. כעת מחכים להזדמנות נוספתל העלה מחודשת בועדת השרים.
  • מתוך ביקור מתוקשר שיזמה עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ, של נציגי קהילת הלהט"ב הבינלאומית בכנסת:  "אני מרגישה שבעת הזאת אנחנו מתחילים להיות נרדפים בידי קיצוניים ובעלי דעות חשוכות משלנו. אני אעשה ככל שביכולתי על מנת שבנותיי לא יצטרכו ללכת מכוסות כפי שאני עשיתי כאשר הלכתי לראיין את שליט איראן רפסנג'אני לפני 16 שנים. רק בשילוב ידיים של הכוחות הנאורים בישראל שנמצאים תחת מתקפה, נצליח לנצח במאבק למען זכויות אדם בכלל וזכויות להט"ב בפרט".

» מנימוקי הפאנל:

שולמית אלוני: "לא שמעתי עליה אבל נראה שהיא עושה דברים טובים. שתמשיך לעשות מה שהיא עושה".

ענת סרגוסטי: "נינו מאוד מחויבת לנושאים חברתיים לפחות לפי ההתבטאויות והפעילות החוץ פרלמנטרית שלה. הייתה פעילה מאוד במחאה החברתית".

לילך סיגן: "יש לקחת בחשבון את הקדנציה הקצרה יחסית".

סתיו שפיר: "מעורה, מודעת ונדירה ביחסה למאבק החברתי, שהוא בראש ובראשונה מאבק על שוויון בחברה הישראלית, זכויות אזרחיות ודמוקרטיה, ועל כן מגיעה לה כל התמיכה".

צילום: איציק שוקל

+ מקום 17

אורית נוקד, העצמאות שרת החקלאות ופיתוח הכפר, מאז ינואר 2011. לפני כן - סגנית שר התעשייה, מסחר ותעסוקה

  • פעילות כסגנית שר התמ"ת: מיוזמות הרעיון להקים מעון יום להורים עובדים ובעיקר אמהות עובדות, בקריית הממשלה בירושלים. המעון, לכשיוקם יוכל לשמש אלפי הורים בקריה הירושלמית שבה ממוקמים עשרות משרדים ויחידות ממשלתיות.
  • פעילות כשרת החקלאות: אין משהו מובהק בנושאים של קידום נשים. ממשרדה נמסר מידע על פועלה הכללי, כמו למשל בלימת כוח בד"צ – אך לא מצאנו דבר עם אוריינטציה בתחום הנשי, כמו למשל הטבות לעובדות בתחום החקלאות וכיוצב'.
  • השרה נוקד הייתה פעילה בסוגית גיל פרישה לנשים. היא הופיעה בדיון שהתקיים בנושא בועדת לקידום מעמד האישה ויצאה חוצץ נגד ההעלאה. היא גם פרסמה מספר מאמרים בנושא. כמו כן, עוד חוק שהיא הייתה בין היוזמות שלו בכנסת הקודמת, ועבר בקריאה שלישית בכנסת הנוכחית אפשר לאלמנות צה"ל להמשיך לקבל גימלה, גם אם נישאו בשנית. ממשרדה נמסר, כי בכנסת הבאה מתכוונת השרה נוקד להביא את הצעת החוק להפקעת קידושין שתשים סוף לבעיית מסורבות הגט.

» מנימוקי הפאנל:

ענת סרגוסטי: "נוכחות נמוכה במליאת הכנסת, פעילות ברמה נמוכה, מחויבות נמוכה לנושאים הקשורים לקידום נשים. אורית נוקד מחויבת לנושא אחד, כמעט בלבדי: הקיבוצים. היא נשלחת לכנסת מטעם התנועה הקיבוצית והיא מקדמת בעיקר את הנושאים הקשורים לתנועה הקיבוצית".

שולמית אלוני: "היא לא טיפשה אבל היא משעממת. אבל היא לומדת, זה טוב. חבל שבתור שרת החקלאות היא לא מקדמת נשים דרך ענף הפרחים, אנחנו ייצאני פרחים מאוד גדולים, יש לנו משתלות מצוינות ואפשר לשלב הרבה נשים בנושא הזה".

לינוי בר גפן: "מעטות נבחרות הציבור, מעטות עוד יותר אלה שמגיעות לעמדות הבכירות שאליהן נוקד הגיעה, אך מעטות גם אלה שכשהגיעו – לא עשו כמעט דבר לטובת מחצית מהציבור שבחר בהן".

לילך סיגן: "זה בסדר, כי היא גם לא מתיימרת לקדם את הנושא".

+ מקום 18

פאינה (פניה) קירשנבאום, ישראל ביתנו מנכ"ל ישראל ביתנו

  • בין מציעות החוק נגד העלאת גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64. המהלך שהוביל האוצר ונבלם.
  • העבירה הצעת החוק המבטלת את יכולת הביטוח הלאומי לשלול מאישה את מזונותיה בשל יציאה לחו"ל. הצעת החוק התקבלה בקריאה שניה ושלישית.
  • הקימה את השדולה לחינוך פיננסי וכינסה את וועדת המשנה בנושא - השדולה מקדמת בין היתר חינוך פיננסי להעצמת נשים. בנוסף, הוגשו חוקים נוספים בתחום.
  • כמזכ"ל ישראל ביתנו וכאחראית על השטח המוניציפאלי של המפלגה, מקדמת ח"כ קירשנבאום נשים במישור המוניציפאלי. לראייה, בשלוש ערים מרכזיות- נשים מכהנות כסגניות לראש העיר מטעם המפלגה.

» מנימוקי הפאנל:

ענת סרגוסטי: "מפלגת ישראל ביתנו היא המפלגה שבה יש הכי הרבה נשים. מצד שני מפלגת ישראל ביתנו היא המפלגה שמנפקת הכי הרבה חוקים נגד האוכלוסייה הערבית בישראל".

סתיו שפיר: "אי אפשר לומר דבר בגנותה בענייני נוכחות ועבודה, אך כן על דעותיה. עשתה הרבה למען הנשים, ופחות למען חופש האזרח לכנות סיוע כלכלי מחו"ל למען החברה בישראל 'פגיעה בדמוקרטיה', זה בעיני פגיעה בדמוקרטיה".



לקריאת הסקירה המלאה של פעילות חברות הכנסת בנושאי קידום נשים בקדנציה האחרונה «

בחזרה למעלה