Saloona

» Thinkstock

>> לכל הכתבות בנושא חזקת הגיל הרך

מהי "חזקת הגיל הרך"?

מדובר בחזקה משפטית לפיה, במקרה של גירושים, המשמורת על ילדים עד גיל 6, תינתן אוטומטית לאם. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הוא שקובע, בעניין המשמורת על הילדים כי: "לא באו ההורים לידי הסכם …רשאי בית המשפט לקבוע .. כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין חשיבות מיוחדות להורות אחרת".

דהיינו, קיימת אפשרות לקבוע כי משמורת הקטין שעד גיל 6 תהא נתונה לאב, אך דרך המלך היא משמורת אמהית, וזאת לאור ההנחה שהילד זקוק בגיל זה לאמו מבחינת טיפול, השגחה, יכולת פיזית וכו’. למרות חזקה זו, כמובן שהנסיבות הספציפיות של אותה משפחה חזקות יותר, ובשנים האחרונות קיימת יותר ויותר הבנה לאפשרות שדווקא האב יהיה המשמורן. כך, אם למשל מוכיחים שאם ספציפית נעדרת מסוגלות הורית, ואינה יכולה לדאוג לצרכי הילד, האב יקבל משמורת.

האם חזקת הגיל הרך חלה רק בגירושים שנדונים בבית המשפט לענייני משפחה, או גם בבית הדין הרבני?

גם וגם.

מהו בית הדין הרבני?

זוהי ערכאה ייחודית, שלמרות שהיא מהווה חלק ממערכת המשפט הישראלית, היא יונקת מהדין העברי (בדיון יושבים 3 דיינים בדרך כלל). ביה"ד כפוף למועצת הרבנות הראשית, וערעורים על החלטותיו מוגשים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בסוגיות גירושין ונישואין בישראל בין יהודים, וגם בנושאים הכרוכים בתביעת גירושין (ענייני רכוש, משמורת ילדים הסדרי ראייה ומזונות אשה). סמכותם זו מקבילה לזו של בתי המשפט לענייני משפחה.

מהו בית המשפט לענייני משפחה?

מדובר בבית משפט בערכאת שלום, היושב כבית משפט לענייני משפחה בלבד. השופטים שממונים אליו מומחים לתחום זה ויכולים לסייע לצדדים להגיע לפתרונות בהתאם לנסיבות התיק הספציפי וצרכי המשפחה והילדים. תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה הוא לדון אך ורק בסכסוכים הנובעים מבעיות משפחתיות, וביניהם גירושים, מזונות ילדים, רכוש משותף בפרידה וגם עסקים משפחתיים.

מה זה משמורת, הורה משמורן ומשמורת משותפת?

כל ילד שטרם הגיע לגיל 18 נחשב כקטין, ועל הוריו מוטלת, כאפוטרופסים שלו, החובה המשפטית לגדלו, לחנכו ולדאוג לכל הצרכים הפיזיים והרוחניים שלו. כאשר זוג הורים מתגרש, במקרים רבים מתגלעת ביניהם מחלוקת לגבי המשמורת, וזהות ההורה ה"משמורן", דהיינו זה שהילדים יגורו עימו והוא יהיה ההורה "הראשי" (זה ש"ישמור" עליהם). ההורה השני, הלא משמורן, יהיה זה שיקבל זכויות ביקור במסגרת "הסדרי ראייה" שייקבעו בין ההורים, או בהיעדר הסכמה – על ידי בית המשפט.

בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מבקשים לחלוק ביניהם "משמורת משותפת", דהיינו לגדל ביחד את הילד, שיגור ב- 2 הבתים של הוריו, ויחלוק את חייו בין שניהם באופן שווה, ככל הניתן. להסדר זה מגיעים בד"כ באמצעות הסכם, במקרים בהם יש בין בני הזוג תקשורת טובה והדדית, והם מחליטים לגור בסמיכות זה לזה בכדי להקל על ילדם.

מי ביקש לבטל את חזקת הגיל הרך?

במרוצת השנים קמו ארגונים שונים שטענו כי עצם ההנחה שהאם היא המשמורן העדיף, עד גיל 6, פוגעת בעקרון השוויון: הם טענו גם שהילד הגדול יותר מצטרף לאחיו הקטן בשל עקרון "אי הפרדת אחים", ושקשה לאב לשנות משמרת אחרי שהילדים כבר התרגלו לגור עם האם עד גיל 6. בעיקר טענו המתנגדים שהאב הוא במקרים רבים משמורן טוב יותר וראוי יותר, והחזקה הזו מקשה עליו לממש את זכותו הטבעית לגדל את ילדו.

ומה קרה בעקבות ההתנגדויות לחזקה זו?

קמה ועדת שניט. ועדה ציבורית שמונתה לבחון היבטים משפטיים של האחריות ההורית בגירושים. לאחר דו"ח ביניים שפורסם לפני מספר שנים, פורסמו לאחרונה מסקנותיה הסופיות, וביניהן: ביטול חזקת הגיל הרך. הוועדה המליצה כי בכל מקרה של גירושים, בהיעדר הסכמה הורית על המשמורת, בית משפט לענייני משפחה הוא שיקבע היכן יגורו הילדים (ללא תלות בחזקה).

קביעה זו היא רק חלק ממודל שלם שהומלץ על ידי הוועדה, המעודד הידברות מוקדמת בין ההורים המתגרשים באמצעות גישור או ייעוץ טיפולי, ומחייב את ההורים להיפגש ולדבר לפני שתוגש תביעה למשמורת. מודל שנועד למנוע ככל הניתן הליך משפטי שפוגע בילדים.

מסקנות הוועדה עתידות להפוך להצעת חוק, אשר תמצא את דרכה לכנסת ישראל להליך חקיקה.

מי התנגד להמלצת הוועדה?

בעיקר ארגוני נשים, אך לא רק. גופים שונים הגדירו את ההמלצה כ"מהפכה שתפגע בילדים ותעמיק את חוסר השוויון בין גברים ונשים". כך למשל, ד"ר דפנה הקר, שהייתה חברה בוועדה ופרשה ממנה, טוענת כי "אימוץ ההמלצות יביא לעוני של ילדים ונשים… ברוב המקרים תהיה זו האשה שמעמדה המשפטי ייפגע, וייתכן שגם כספי המזונות שהילדים מקבלים".

>> בילי מוסקונה לרמן: קודם צריך לשנות את שוק העבודה

עורכי דין אחרים בתחום טענו כי הצד החלש במערכת הגירושים הוא, במקרים רבים, האשה, וכי מסקנות הועדה מעמידות עכשיו את אותן נשים במצב מאוד סחיט: הן יפחדו מטבע הדברים שהבעל ידרוש משמורת על ילדיהן, ולכן יסכימו לוותר על חלקן בבית, או לקבל דמי מזונות נמוכים. ארגון ויצ"ו טוען כי המהלך יפגע קשות בילדים, באשר הוא יאריך את סכסוכי המשמורת, ויהפוך את הילדים ל"קלפי מיקוח".

פרופ’ רות הלפרין-קדרי טענה שיישום המלצות ועדת שניט "יגרום לפגיעה ישירה ומיידית בטובת הילדים … מחקרים פסיכולוגיים עדכניים מראים שיציבות ומקום לינה אחד קבוע אצל ילדים צעירים הוא קריטי (במיוחד עד גיל 4). המצב החדש יצור ללא ספק הסלמה של העימות על חשבון בריאותם הנפשית של הילדים".

יש גם תומכים למהלך?

עו"ד יעל גיל העוסקת בתחום דיני המשפחה התבטאה בנושא לפני מס’ חודשים, והרגיעה את המתנגדים למהלך במילים אלו:

"חזקה מפלה זו (היא ש)מגדילה את כמות הדיונים, כי יש אבות רבים שאינם משלימים עם הניתוק הנורא מילדיהם ונלחמים על כך עד חורמה. שינוי בחקיקה שיביא לשוויון בהורות, יפחית את כמות ההתדיינויות בצורה משמעותית, כי פשוט לא יהיה על מה לריב, לפחות לא על גבם של הילדים. כמו-כן, ביטול חזקת הגיל הרך הוא החלק הקטן ביותר של שינויי החקיקה המוצעים, ועיקרם עוסק בדרכים של גישור, טיפול ותוכניות הורות, שיקטינו בהרבה את המחלוקות המשפטיות. חזקת הגיל הרך עוסקת רק בשאלה של "משמורת" (מושג ישן שיבוטל), והיא אינה נותנת מענה לשום עניין אחר".

בלוגריות אחרות שתומכות במהלך טוענות כי דווקא "חזקת הגיל הרך" היא שמנעה עד היום את השוויון הנכסף, ואילו המודל המוצע החדש, לדברי רודנה גולץ:  "יוצא מתוך הנחה ששני הורי הילד הם נורמטיבים, מסוגלים וראויים לגדלו…. ולא תתאפשר סחיטה רגשית ו/או כלכלית של מי מהצדדים, וכך נצעד עוד צעד לכיוון השיוויון המגדרי במדינת ישראל".

תומכים נוספים טוענים כי דווקא ביטול ה"דירוג" של ההורים (להורה משמורן, והורה משני), והשוואת מעמדם, עשוי להפחית משמעותית את המאבקים בין ההורים ולקדם את טובת הילד.

לאחר שסקרנו את המצב הקיים, נותר לי רק לסיים בהבעת תקווה:

תקווה כי גירושים שכרוכים בהם ילדים קטנים יסתיימו במינימום פגיעה בנפש הילדים;

תקווה כי ההורים המתכתשים ישכילו לחלוק ביניהם בנטל הכלכלי והנפשי הכרוכים בגידול הילדים, לפני הגירושים ואחריהם;

תקווה כי שני הצדדים יפגינו הורות טובה ואמיתית לאורך כל השנים, ולא רק מטעמי אגו ו"הבסת האחר".