כל מה שצריך זה אהבה עצמית

עם כל הכבוד לכולם, חג ולנטיין מיועד בראש ובראשונה עבורנו וללמוד פעם אחת ולתמיד איך לאהוב ולקבל את עצמנו באמת

12/02/2018
יחסים קבלו עדכונים מיחסים
  • RSS

מאת: גלית טולדנו האריס

"במקרה חירום וירידת לחץ במטוס, יש לשים את מסכת החמצן קודם עליך, ואח"כ על הילד שלצידך".

כל פעם שאני שומעת את ההודעה אני מבינה כמה היא נכונה ומדויקת גם לחיים עצמם. אם אני לא דואגת, מטפלת, אוהבת את עצמי, איך אוכל לדאוג, לטפל, לאהוב את האחר ?  הכול מתחיל באהבה עצמית.

מה זאת אהבה עצמית? מדובר באהבה ללא תנאים: שלי - את עצמי, ללא קשר למצב התעסוקתי, המצב האישי, המראה וההתנהגות. זה לא משנה אם אני מובטלת, או מועסקת, אם אני נשואה, או רווקה, אם אני כועסת, ביום טוב, או ביום פחות טוב. זה לא משנה, אני אוהבת את עצמי בכל מצב ומקבלת ומחבקת.

למה זה דומה? דמיינו את אותו ילד, ילדה, שהכי זקוקים לכם. אלה שיש להם  קשים רבים והתמודדות לא פשוטה עם הסביבה. בכל בית יש מישהו שצריך יותר תשומת לב, בגלל מה שעובר עליו ובגלל המורכבות שלו. האם זה משנה את האהבה שלנו? האם כאשר אותו מושא אהבה עצוב, עושה שטויות, לא מצליח בלימודים האם אנחנו מפסיקים לאהוב אותו? האם האהבה שלנו תלויה בביצועים ובהצלחות או שנהיה תמיד עבורו או עבורה שם?

בחורה מול מראה שאטרסטוק  Ariwasabi

רובנו נהיה שם, באהבה, בתמיכה, בחמלה, בעידוד, באמונה. זה די ברור כאשר זה מגיע לאהובים שלנו: התמיכה ללא גבולות. אבל מה משתנה כשאנחנו אלה שזקוקים לחיבוק עצמי לעידוד ואמונה? בדרך כלל, אז מתחיל תהליך של הלקאה עצמית. איך עשיתי את זה ? מה חשבתי לעצמי?             אל ההלקאה העצמית הזו מצטרפים האשמות, כעס ולעיתים בושה. הכעס עצום ומתפשט, ואחרי שהאשמנו את עצמנו, עברנו להפנות כעסים לסביבה הקרובה למשפחה, למדינה ולעולם כולו.

אילו רק היינו עוצרות לרגע ומתייחסות לעצמנו בדיוק כמו שאנחנו מתייחסות לאהובים שלנו ולילדים שלנו. כשאני עושה מעשה שפוגע בבריאות שלי (אוכל מאוד לא בריא, ישיבה ארוכה מידי מול המסך, אי שמירה על גבולות), האם הייתי נותנת לילדיי לנהוג כך ?ברור שלא, אז למה מה שלא נתיר לאהובים עלינו, מותר וטוב לנו?

אהבה היא צורך בסיסי שלנו והבסיס לאהבה היא אהבה העצמית.

מאהבים צילום: שאטרסטוק  Dima Voinalovich

יש לנו צורך באהבה, אהבה היא אנרגיה, שמחברת אותנו לכל דבר. אנחנו אוהבים חבר, משפחה, את הילדים, את העבודה, את המדינה. זה נובע ממקום של חיבור, של זרימה. זה מה שמרגישים כשאוהבים. מרגישים חיבור מאד חזק.

האהבה של האחר כל כך חשובה לנו, שלעיתים נרצה לעשות הכול כדי לקבל אהבה, הערכה וכבוד מהסביבה. אבל הנה החדשות הרעות, ריצוי האחר, מעולם לא מביא לאהבה, אלא שייך יותר לתחום השליטה. יתרה מכך, אי אפשר למלא חלל פנימי על ידי משהו חיצוני זאת טעות לחשוב שאם יאהבו אותי ויעריכו אותי,  ארגיש אהובה והכל יסתדר.

המשמעות היא, שרק כאשר אני מתרגלת אהבה עצמית, ללא תנאים, ללא קשר לסיבתיות חיצונית, אלא רק בזכות העובדה שאני מי שאני אזכה גם לאהבה מהסביבה. עלינו לדעת כי כל מערכת יחסים של אנשים בסביבתנו, הם בעצם שיקוף של מי שאנחנו. כל אחד ואחת מייצג משהו בתוכנו. ברגע שאני אוהבת את עצמי ללא תנאים, אני זוכה לאהבה כזו מכל עבר, ממש כמו השתקפות במראה של עצמי.

אז אם זה כל כך פשוט, למה זה כל כך קשה? ההסבר הוא, שאנחנו לא תמיד באמת אוהבות את עצמנו מכל מיני סיבות, חלקן תרבותיות וחלקן נובעות מאמונות, שאנו סוחבות עוד מילדות. החדשות הטובות הן: זה אפשרי. אפשר לתרגל אהבה עצמית ולהתרגל לחשוב אחרת על עצמנו.

 גלית טולדנט האריס צילום אלבום פרטי

הנה כמה שלבים לתרגל אהבה עצמית

1.  זיהוי

רבות מאיתנו הולכות עם אמונות מוטעות. ייתכן שהן  נטבעו בנו בגיל צעיר, ייתכן שצצו שבגלל מצב מסוים, או התייחסות משפחתית, או בעקבות אירוע שהשפיע עלינו.  מדובר באמונות כמו: 'אני לא מספיק טובה', 'לא מספיק חכמה', 'חרוצה', 'אני לבד', 'אני לא ראויה ועוד אמונות שפיתחנו במהלך החיים. השלב הראשון הוא: לזהות מהן אותן אמונות מגבילות, שמשפיעות על התנהלותנו? לאחר הזיהוי, יש להפריד את האמונה ממי שאני, ולהבין שזאת רק אמונה מגבילה, ולא מי שאני .

2. לתרגל חמלה

כולנו בני אדם, ובני אדם טועים, כועסים, מקנאים, עושים שטויות וכיו"ב. צריך לקבל באהבה את ההבנה הזאת, שאנחנו לא מלאכיות, לא רובוטיות. אנחנו מאבדות שליטה, וזה בסדר, אנחנו בסך הכול בני אדם.

במקרים של טעויות והתפרצות רגשות, כשקשה לנו להתמודד עם עניין, שנתפס שלילי, במקום להתחיל בשיפוט עצמי ובביקורת עצמית נוקבת וקשה, יש לעצור רגע ולחשוב על עצמנו כמו על אותו ילד אהוב, שעשה טעות. מה היינו עושות אם זה היה קורה לו? האם היינו שופטות אותו ומבקרים אותו? ברור שלא. היינו מעודדות ומחבקות וחושבות על דרכים להגיד שזה קורה, וזה בסדר, ותהיה הזדמנות לתקן, או לשפר. היינו מראות את האהבה שלנו. צריך לנהוג באותה דרך לעצמי. ממש לנהל שיחות עם עצמנו .זה אולי נראה מוזר בהתחלה, אבל זה ממש עובד ומשחרר. שווה לנסות.

3. איכפתיות עצמית

שלב זה הוא שלב מעשי, שבו אני מוכיחה לעצמי עד כמה אני אוהבת את עצמי באמת. אז הנה תרגיל: פעם ביום לעשות משהו, שעושה לי ממש טוב. זה יכול להיות מפגש  עם חברה לקפה, זה יכול להיות יציאה להליכה ברגל, הקשבה למוזיקה, מקלחת שקט, כניסה  למיטה לישון מוקדם.. קריאת  ספר. כל אחת בדרכה, דברים קטנים שיוכיחו כמה אני אוהבת את עצמי.

בימים אלה של חגיגות האהבה רצוי להתחיל בבסיס, כי שם הכול מתחיל. באהבה העצמית שלנו את עצמנו. אהבה ללא תנאים, וללא קשר לכלום. אהבה של קבלה עצמית, המבוססת על חמלה וחיבור למה באמת חשוב לי. רק אז נחווה בחיינו אנשים, שבאמת אוהבים אותנו, אהבה, שאינה תלויה בדבר, ורק כך נרגיש באמת מוערכות אהובות ראויות

** הכותבת, גלית טולדנו –האריס, מאחלת לכולכם חג אהבה שמח

אפשר לפנות לגלית במייל: [email protected]

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה