כחלון, הפמיניסט החדש?

טל שניידר חושפת: משה כחלון רוצה נשים במקומות גבוהים במפלגתו. האם לפנינו מנהיג עם מחוייבות אמיתית לקידום נשים, או עוד פוליטיקאי שמנסה לתפוס עלינו טרמפ?

06/11/2014
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS
» הכוכב הבא? כחלון (צילום: רויטרס)

 את הריץ' רץ' נפתח

טל שניידר הטילה פצצה פמיניסטית אמש כשפרסמה בפלוג שלה את הדברים הבאים מפי השר לשעבר משה כחלון, שנאמרו בחוג בית שעסק בהמשך דרכו הפוליטית:

״אני לא רוצה להישמע מתחנף. אני אגיד משהו שלא בטוח יקרה. אני חושב שנגרם פה עוול מטורף. אני מנסה, לא מבטיח שאצליח, שגם ברשימה שלי יהיה ריץ׳-רץ׳ אמיתי. לא חמש אחרונות נשים. גבר אישה וגבר אישה. מתוך אמונה שלמה. יושבים פה החבר׳ה שלי חושבים שיש לי טראומה עם גברים. אני באמת מאמין בזה״.

שניידר מיד העלתה את השאלה, האם לפנינו כוכב הנשים החדש של הפוליטיקה הישראלית, ובפייסבוק התלבטו ביחד איתה. מחד, אי אפשר להמעיט בערך הדברים האלה של כחלון. הוא מדבר על משהו חזק יותר משריונים לנשים - על ריץ' רץ' מערכתי, על מפלגה בו נשים באמת יקבלו את מקומן הראוי לצד גברים ולא בתחתית הרשימה. הוא לא מתבייש לדבר על "טראומה עם גברים" (איזה קטע, גם לי יש כזו), וגם מבלי שיש לו מנדט להבטיח - לא נרתע מנושא שפוליטיקאים רבים מעדיפים לשתוק בנוגע אליו.

מאידך, אולי כדאי לחכות למעשים, במקום לדיבורים. אחרי שגדעון סער ניסה לתת איצטלה פמיניסטית לפרישה שלו, וסיפר שהוא מעוניין לראות את בנו הקט הולך ואת אשתו פורחת בקריירה שלה; העזנו להרים גבה סקפטית ולחשוב שדברים אחרים עומדים מאחורי הפרישה שלו, ולא רק אג'נדה פמיניסטית. כחלון, כמו סער, מבין דבר או שניים בתדמית ציבורית והלכי הציבור. אם הוא מרגיש שהטרנד היום זה הנושא הנשי, יש לו מספיק כישורים דיפלומטיים כדי לגעת בו קלות מבלי להתחייב. אגב, זה לא סימן רע - טוב לדעת שנשים הפכו להיות קלף פופוליסטי. זו התחלה של משהו.

אם כחלון באמת יממש את הריץ' רץ',  נשמח, אבל לא נפסיק לעקוב ולבדוק, האם מפלגתו החדשה באמת תקדם אג'נדה פמיניסטית. כמו שאנחנו עושות עם "יש עתיד" - כן, הנשים בולטות שם, מספרן 9 בסיעה המונה 18 חברים. ועדיין, לקראת סוף הקדנציה, קשה לאמר שיאיר לפיד חתום על הישגים פמיניסטיים מרשימים.  בצד החיובי אפשר לציין את העבודה של עליזה לביא כי"ור הוועדה לקידום מעמד האישה ושיוויון מגדרי. לביא פועלת רבות בכל מה שקשור לתודעת הציבור, והיא עושה את זה מצוין. אבל קשה לדבר על קידום מגדרי בממשלה כל כך מדכאת חברתית. איך אפשר, כשרק לאחרונה פורסם על ריבוי האישורים לפיטורי נשים בהריון? במדינה עם יוקר מחיה כל כך חמור, ומעמד הולך ונשחק של העובד השכיר - העובדת השכירה היא הראשונה לסבול. ובינתיים, שי פירון רחוק מלהיות שר חינוך פמיניסט, לימודי מגדר נשארים חלום רחוק (בניגוד ללימודי שואה, למשל); לא שמענו את פירון מגיב על הנהגת קודי הלבוש הסקסיסטיים בבתי הספר, לא ראינו אותו מתערב שמורות שלו מושפלות ומוחפצות כמו בפרשת הטאבלט. שרת הבריאות יעל גרמן גם היא אכזבה לאחרונה, כשתחת שרביטה עבר חוק הפונדקאות, שבמתכונתו הנוכחית פוגע בנשים יותר משהוא מועיל ללהט"בקים.

אז כחלון - אני מוכנה להאמין לך שאתה רוצה נשים ברשימה שלך. אני רק מקווה שאלה יהיו נשים שיספקו את הסחורה.

פינת הפרגון

שלא יגידו שפמיניסטיות לא יודעות לפרגן: שלט החוצות של "בנק הבינלאומי" שהציג את הבנקאית הוירטואלית פיבי, מקדם דימוי נשי חיובי בהחלט. השלט תפס את עיני לאחרונה, מכל כיוון נראה שהפיבי הזו היא לא פלקט אלא אישה רצינית ומבינה עניין. נכנסתי לאתר הבנק, צפיתי בסרטון הבא, וראיתי שזה אפילו יותר טוב משחשבתי. צפו >>

פיבי הבנקאית היא בן אדם. היא לא שייכת לאחת התבניות המוכרות של אישה אולטרא-מינית, אולטרא-מעצבנת או אולטרה-מסרסת; היא חכמה ויעילה; ולא רק זאת - אלא שהיא הגיעה להציל את הגבר המבולבל. זה היפוך משמח - התרגלנו ליותר מדי פרסומות עם נשים במצוקה, שלחייהן נכנס גבר בעל סמכות ותואר והוא עושה סדר בבלאגן (בדרך כלל גם יש לו חלוק לבן והוא מסביר משהו על המולקולות בכביסה). הגבר שנדרש לשירותיה של פיבי הוא זה שהולך כאן לאיבוד בשלל החשבונות - ואפילו גידול התינוק שלו! באמת ימים חדשים.

כל הכבוד לבנק על המודעות, ולחברת הפרסום שיצאה מהשטנצים הרגילים. נקווה לעוד דמויות כאלה, מצידי הן אפילו לא חייבות להיות מצויירות.

הכריתה של סינדרלה

ואם כבר בנשים באנימציה מדובר, הרשת סערה השבוע מהאפשרות ההיפותטית שלנסיכות דיסני יהיו מתניים קצת יותר עבים, כלומר מציאותיים. וזה לא הכל - אמן בשם האמן האיטלקי אלכסנדרו פלומבו העלה לעמוד הפייסבוק שלו תמונות שצייר בפרוייקט המודעות “Survivor"  בהן הוא מציג דמויות אנימציה מוכרות לאחר שעברו לכאורה כריתת שדיים. המטרה של הפרוייקט, המזעזע קצת במבט ראשון - הוא להזכיר לנו שכריתה ללא שחזור היא אפשרות בריאה, חזקה ונורמלית; שאישה  - וגיבורה - איננה נמדדת בגודל השדיים שלה, או במספרם.

התוצאה מעצימה, אבל האמת? קצת נמאס לי מהנבירה הבלתי פוסקת בנסיכות דיסני, וכל עולמות ההפוך-על-הפוך שאליהן נכנסנו איתן.  זה מתחיל להיות יותר מדי קל ולא מספיק מבריק. אנחנו מתקרבות למחוזות הגימיק על חשבון האמירה הפוליטית - אולי הגיע הזמן לחדש?

unnamed (1)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה