כולנו אסירות

"כתום הוא השחור החדש" היא אחת הסדרות הפמיניסטיות ביותר שראינו בטלוויזיה - גם אם היא בכלל לא התכוונה להיות כזו

18/08/2013
נגה כהן קבלו עדכונים מנגה
  • RSS

"כתום הוא השחור החדש" (שכל פרקי העונה הראשונה שלה זמינים בנטפליקס והוט VOD) היא אחת הסדרות הכי פמיניסטיות בטלוויזיה. נכון, אין לה מסר פמיניסטי ברור שהיא שמשדרת לצופים, אבל דווקא מכאן נובע כוחה. זו סדרה מוצלחת ומרתקת שמראה תהליכי קבלת החלטות מנקודת מבט נשית. כפי שכבר כתבתי, בסדרות טלוויזיה ובסרטים אנחנו צופים לעתים קרובות בהתנהלות העולם דרך נקודת מבט גברים. ב"כתום הוא השחור החדש" (להלן, OITNB), יוצרי הסדרה הכניסו למיינסטרים נקודת מבט נשית, והם מראים דרכה את ההתמודדות של נשים עם העולם, על אי-השוויון המגדרי שבו, כאשר בית הכלא בסדרה הוא רק מיקרוקוסמוס לעולם בחוץ.

לא ברור אם זו כוונת יוצרי הסדרה, אך היא מתמודדת עם שאלות רבות של יחס גברים לנשים, יחס נשים לנשים ומה המבנה החברתי גורם לנשים לעשות. אפשר לכתוב סמינר בפמיניזם על הסדרה, אבל הנה כמה דוגמאות בולטות:

1. נשים -  אנחנו ביחד או לחוד?

הסדרה נוגעת בסוגיות של הגל השלישי של הפמיניזם ובפרט איך נשים מקבוצות אתניות שונות מתייחסות אחת לשנייה. OITNB מראה את הנשים מהקבוצות השונות  חיות ומתנהלות ביחד. לעתים הן מסייעות אחת לשנייה אך לעתים רבות הן פוגעות אחת בשנייה. את הפגיעה אפשר לשייך, בחשיבה שוביניסטית מיושנת, לכך שנשים הן "שק של נחשים", אבל מהסדרה ברור שהמבנה החברתי שהן נמצאות בו, וההבדלים ביניהן הם שגורמים להן להתנהג ככה. זאת למרות שהן כביכול כולן באותו "כלא נשים", ולכן לפי תפיסה שוביניסטית כנראה כולן זהות.

2. הגברים מנהלים את העולם

גם בכלא, גברים מנהלים את העולם  - אך הם אינם מודעים או אינם רוצים להכיר את החיים הנשיים המלאים שיש בו. בתפקידי הניהול בבית הכלא יש רק גברים, אך בית הכלא שוקק בחיים חברתיים ותרבותיים של הנשים שהגברים מנותקים מהם. דוגמה בולטת במיוחד לנתק היא מנהל בית הכלא שמנסה לעזור לפייפר אבל בטוח שכל בעיה שיש לה קשורה למיניות. לא רק שהוא בכלל לא מצליח להתחיל להבין שיכולות להיות לה בעיות שקשורות לתחומים אחרים, אלא אפילו כשמספרים לו שמרעיבים את פייפר הוא בוחר לא להתערב. במציאות, הנכונות של העולם להתמודד עם בעיות של הטרדות מיניות יותר בקלות מאשר עם בעיות של תעסוקה נשית או אימהות, לדוגמה, אפילו שאלה נושאים מדוברים, מובהרים בפשטות דרך  האימפוטנטית של מנהל בית הכלא, למרות כל הרצון הטוב שלו.

3. הם פשוט לא מבינים

ב- OITNB מוצגים לא מעט עיוותי התפיסה של גברים את הנשים.  האינטראקציה בין השומרים לאסירות צורם לצופים, באופן שלא שונה מהצרימה שכולנו חשות אך למדנו להדחיק. השומר שבטוח שכל הנשים רוצות למצוץ לו, או זה שמסביר איך צינור מתכת יכול לשבור להן את הגולגולת או למרוח להן את האיפור -והוא מאמין שעבורן שניהם חמורים באותה מידה. אפילו האדם שאמור להכיר את פייפר בצורה הטובה ביותר, ארוסה לארי, מחמיא לה על גובה עצמות הלחיים שלה כאשר היא מורעבת ורק עסוקה בלמצוא אוכל. במציאות, אנחנו מתמודדות עם הרבה דילמות ובעיות ביומיום, אך המערכת מספקת לנו פתרונות ואזהרות רק לחלק קטן מהן ולעתים אפילו אומרת שהבעיות שלנו הן רצויות.

4. הפרסומות מן השטן

סרטוני ההסברה לכלא מראים לנשים את שיעורי ההתעמלות שבית הכלא מספק להן, והם דומים באופן מפתיע לפרסומות לחדרי כושר לנשים. ייתכן (הלוואי) ויש כאן קריצה ל"מיתוס היופי" של נעמי וולף, שמדברת על פרסומאים שמשמרים נשים רודפות אחרי מודל יופי בלתי-מושג, כדי לעשות רווחים כלכליים. העולם הנשי רווי בסוגיות שצריך להתמודד איתן, אבל חשוב שהאסירות, ואנחנו, נמשיך להתעמל ולהיות חטובות.

5. "אנחנו עושות כאן הכל"

הסצינה שאולי מסכמת בצורה הטובה ביותר את נקודת המבט הנשית בעולם גברי, מתרחשת כאשר אוספים את פייפר מהקבלה לבית הכלא, היא פוגשת את הנהגת ומתפלאת שאסירה מסיעה אותה, והאסירה עונה לה "We do everything around here", בפרפראזה למשפט האלמותי של אמהות "Do I have to do everything around here?". הסדרה עונה לנו ש"כן" - אנחנו עושות הכל, אבל אנחנו עדיין אסירות בעולם שמנוהל על-ידי גברים. לפחות בסדרה הן יודעות שהן בכלא. בחיים האמיתיים אנחנו עוד חושבות בטעות שאנחנו חופשיות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה