ישראלים מפחדים מעוני

"אנו יכולים להתבוסס בדאגתנו ללא הועיל ואנו יכולים להפוך את הדאגה למנוף לעשייה, למעורבות חברתית, למעבר מפסיבי לאקטיבי. וכן, להרעיד את הקרקע בזרמים תת קרקעיים מלמטה שיכו גלים אי שם למעלה בין מקבלי ההחלטות"

06/11/2012
סמדר סלומון קבלו עדכונים מסמדר
  • RSS
» 45% לא גומרים את החודש (gettyimages)

שני דברים קרו אתמול (יום ב'), מצד אחד התפרסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיו 45% מהישראלים לא גומרים את החודש ונמצאים בחרדה מפני הידרדרות לעוני, ומצד שני (שהוא אותו הצד) מעריב פרסם תוצאות סקר שערך בעצמו ולפיו הוצאות המשפחה במעמד הביניים בישראל זינקו ב-850 ₪ לחודש, כלומר כ-10,000 ₪ בשנה, זאת בעקבות מה שהם כינו "מכת המחירים" בישראל שהחלה בחודש יולי השנה ואליבא ד'מעריב כוללת את התייקרות המע"מ והתייקרות נוספת של מאות מוצרים. ואם מפשפשים באותיות הקטנות הוצאות המשפחה למשפחות עניות עלו ב-710 ₪ ולמשפחה עשירה ב- 1,000 ₪.

שני הסקרים האלו שהתפרסמו באותו יום באופן מקרי או לא מקרי נמצאים בהלימה זה עם זה וביחד מייצרים נתונים מדאיגים ומטרידים המרוויחים ביושר כל מילת תיאור הקשורה לחרדה שנלווית אליהם. אבל הם גם מדליקים נורה אדומה על המצב הקיומי של רבים מאיתנו. אנו יכולים להתבוסס בדאגתנו ללא הועיל ואנו יכולים להפוך את הדאגה למנוף לעשייה, למעורבות חברתית, למעבר מפסיבי לאקטיבי. וכן, להרעיד את הקרקע בזרמים תת קרקעיים מלמטה שיכו גלים אי שם למעלה בין מקבלי ההחלטות.

על כוכבים ועניים

בעוד מערכת הבחירות בישראל עסוקה כמעט מדי יום במצעד כוכבנים, ספינים פוליטיים, כוחות חיזוק וכו' - כך מעסיקים את התודעה שלנו במי עזב, מי חזר ומי עדיין לא החליט. כל אלו מסיטים את דעת הקהל מהעיקר לתפל. וכך יוצא שנבחרי הציבור שמבקשים לקבל את אמון הציבור מחדש, ואלו שמתמודדים לראשונה, פחות עסוקים במהות ובמה שקורה בשטח. הם אומנם עסוקים בו בסיסמאות גדולות, אבל שוכחים את האותיות הקטנות. ובאותיות הקטנות אנחנו לא גומרים את החודש

45% זהו שיעור עצום של משפחות ממעמד הביניים שחורגות מהתקציב. אבל זה רק מעמד הביניים,  אם לוקחים את הנתון לפיו סל המוצרים של המשפחות העניות התייקר ב- 710 ₪ הרי שבסופו של דבר, מספר המשפחות החיות באי ביטחון כלכלי עולה בהרבה מעל ל- 45% , וביניהם ישנו שיעור לא מבוטל של משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי, וזוהי המהות וזוהי המציאות שיש לעסוק בה. לא מספיק לנו רק כחלון על סוס לבן שיוזיל את מחירי הסלולר, דרוש כאן שינוי גדול בהרבה. זהו אחד הנושאים הקרדינאליים שעליו אמורה לסוב מערכת הבחירות הנוכחית. כשיש קשישים שצריכים לבחור בין תרופה לפרוסה, אנו צריכים לשים על סדר היום את הנושא המעמדי.

למה הלכנו לבחירות?

רק כדי לרענן את הזיכרון, מדינת ישראל הלכה לבחירות בשל הקושי להעביר את תקציב המדינה הדורש קיצוץ של 13 מיליארד ₪. המשימה הראשונה שאורבת לממשלה החדשה שיהיה הרכבה אשר יהיה, הוא קיצוץ רוחבי והעברת תקציב מדינה. כל אחד מהמועמדים משאיר כרגע את הקלפים דבוקים לחזה בדבק שלוש שניות. זה פוגע להם ברייטינג ובאבק הכוכבים, כי מי רוצה לעסוק בדברים כואבים כשאפשר לדבר גבוהה – גבוהה. אבל כאן נכנסת הזכות שלנו לדעת, הזכות שלנו לומר אנחנו לא קולות שבויים של מפלגה זו או אחרת, אנחנו לא נקשט סקרים של מינה צמח. אנחנו רוצים לדעת, מה אתם תעשו למענינו! כיצד תקצצו? ומהי המשנה והתוכנית החברתית- כלכלית שלכם?

זו זכותנו לדעת לפני שאנו מחליטים במי אנו בוחרים. לקרוא מצע של מפלגה זה דבר יפה, מצעים לרוב מנוסחים וכתובים כטקסטים בעלי חזון. אבל בואו תסתכלו לנו בעיניים ותאמרו גם את הדברים הקשים, תגידו באמת מה התוכנית שלכם ואיך אתם מתכוונים ליישם אותה. אין לכם תוכנית? לכו כתבו אותה, כי כל מפלגה שמחשיבה עצמה ראויה לשבת בקואליציה צריכה לעסוק בפרטים הקטנים ואם היא לא עסקה בהם היא מזלזלת בנו.

איך עושים את זה?

קל לדבר, או שמקרה הזה קל לכתוב, המקלדת סובלת הכול. ברור לי ולכולם שלא ניתן לעשות שינוי של 180 מעלות ביום אחד ואפילו לא בשנה אחת, אבל אפשר להתחיל לנוע. שני דברים צריכים לקרות במקביל. תזוזה מלמעלה, מהממשל ומקובעי המדיניות, ותזוזה מלמטה, מאיתנו. אולי הגיע הזמן לגעת בעוגה הזו שקוראים לה עושר ולחלק אותה אחרת. רוב העולם המערבי מתמודד עם דילמות דומות, וקחו לדוגמה את פרנסואה הולנד, ראש ממשלת צרפת התומך בהרחבת התקציב ע"י מיסוי העשירים ומוביל חקיקה שתגדיל את המס השולי ל70% לבעלי הכנסות של מעל מיליון אירו. (במדינת ישראל המס השולי לבעלי כנסות גבוהות הוא 46%)

לא ניתן לפטור אותנו במשפט "שאין מה לעשות, חייבים לקצץ". לפני כחודש התפרסמו בישראל  המלצות ועדת קדמי הידועה בשם "ועדת המזון" – וועדה שהוקמה לאור המחאה החברתית כשמטרתה והמלצותיה נועדו להוזיל את סל המזון של כולנו. נכון לעכשיו המלצות אלו מוקפאות עד לאחר הבחירות. אימוץ המלצות הוועדה יהיה צעד לעבר שינוי מרענן וצמצום השליטה של בעלי ההון במשק.

יש מה לעשות וזה מתחיל גם מאיתנו. לעיתים תזוזה יכולה להגיע רק ממקום של אי נוחות, וכבר מספיק לא נוח כאן כדי שנתחיל לזוז. הגיע הזמן שגם בעלי ההון יאמצו מעט צניעות, שלא ירדפו רווחים גבוהים כשעובדיהם מרוויחים שכר מחפיר וסובלים מתנאי העסקה קשים, שהמכולת ליד הבית לא תעלה מחירים רק כי נפתח דראגסטור לצדה עם מחירים מופקעים. יש דרכים לעשות את זה!

הבחירות האלו הן בחירות של מאבק מעמדי ואנו צריכים להגיע אליהם לא כקולות שבויים, אלא לאחר שהכנו שיעורי בית ומצאנו מי טוב עבורנו. שנחליט שמעמד הביניים והמעמד הנמוך הוא לא האותיות הקטנות של המדינה הזו. כרגע דרושות משקפיים כדי לראות אותנו באותיות הקטנות, אם ניתן למצב להמשיך כך גם מיקרוסקופ לא יעזור.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה