ירושלים: אלבום יצירה

ספר חדש מציג את ההוויה הירושלמית בתמונות מרהיבות ודרך סיפוריהם האישיים של האמנים, היוצרים ובעלי המלאכה הפועלים בעיר. מתוכו, קבלו את סיפורה של ארנונה ויילר

07/04/2014
באנו ליהנות קבלו עדכונים מבאנו ליהנות
  • RSS

הבית של ארנונה ויילר. צילום: דניאל לילה

לקראת פסח יצא ספר-אלבום מהודר על ירושלים, שהפיקה וכתבה רות צפתי. הספר, המחולק לפרקים לפי שכונות העיר, מוקדש ליוצרים של ירושלים – אמנים, בעלי מלאכה, בעלי מסעדות ועוד, והוא מביא את סיפוריהם, יחד עם תמונות יפהפיות.

בלי היסטוריה של מלחמות דת והילת קדושה עקובה מדם, אלא ירושלים של חול. של אנשים שחיים, יוצרים, הולכים ואוכלים בה.

הספר בעיקר עושה חשק לטייל בעיר, ולאור העובדה שהוא כתוב גם בעברית וגם באנגלית, הוא מומלץ במיוחד כמתנה לאורחים/חברים/משפחה בחו"ל.

מתוך הספר, קבלו את ההקדמה לפרק על המושבה הגרמנית, וכן את סיפורה של היוצרת הרב תחומית ארנונה ויילר. 

המושבה הגרמנית / גלית דהן קרליבך 

את הסיור במושבה הגרמנית כדאי לפתוח במתחם תחנת הרכבת הסמוך, שבו מתמזגים יפה עבר, הווה ונגיעת עתיד.

 בשנת 1892 נחנכה כאן הרכבת ברוב עם ובהתרגשות רבתי. אליעזר בן יהודה, יהודי לא ממש מבדח בעל נטייה לסנטימנטליות, מיהר לפרסם שיר הלל למפלצת הקיטור, ובאותה ההזדמנות טבע את המילה העברית רכבת.

 הנסיעה מירושלים ליפו נמשכה אז כשש שעות והולידה אינספור בדיחות על אִטיותה של הרכבת. אחת מהן מספרת על השלטים שנתלו בה והזהירו את הנוסעים לבל יקטפו פרחים מוגנים במהלך הנסיעה.

מהמתחם מומלץ לפסוע לכיוון המושבה הגרמנית. בדרך מתנוססת גבעת התנ"ך, אחד המקומות היחידים בירושלים שטרם גידלו בו בניינים ומלונות, ובחורף הטיפוס הקל למרומיה שווה את מראה הפריחה היפה.

לא הרחק מהגבעה ניצב החאן הירושלמי. כיום עולות בו הצגות של מולייר ושייקספיר, אך בעבר שימש אכסניה לא מפוארת במיוחד לעולי רגל, לתיירים ולבעלי עסקים. החאן נמצא על דרך חשובה מאוד שחיברה, כמו בימינו, בין חברון ובית לחם לירושלים: מדרום הגיעו סוחרים למכור את מרכולתם בשוקי העיר העתיקה, ומן העבר השני הגיעו עולי רגל נוצרים, יהודים ומוסלמים בדרכם לכנסיית המולד ולקברי האבות.

מהחאן אפשר לסטות לעבר כנסיית סנט אנדריוז. למרגלותיה נמצא אתר קבורה מימי בית ראשון שבו התגלו לוחיות כסף שברכת הכוהנים חרותה עליהן, עדות עתיקה ומרגשת.

בעמק רפאים, הרחוב הראשי של המושבה הגרמנית, פוגשים בבתי אבן כבדים ומסותתים יפה שבנו אנשי התנועה הטמפלרית. תנועה זו נוסדה בגרמניה באמצע המאה ה-19 ויצאה חוצץ נגד הכנסייה ומנעמיה החומריים. הטמפלרים האמינו שרק חיים יצרניים ומלאי עמל בארץ הקודש יביאו את הגאולה ואת המשיח, והם אכן הוציאו לעצמם שם טוב במגוון מקצועות, החל באדריכלות ובבנייה וכלה בעסקי המלונאות. על משקוף טמפלרי אחד ניצב אריה מפוסל באבן המביט בשעמום מפוהק בעוברים ושבים. אפשר להבין ללבו: כבר מעל מאה שנה הוא נועץ מבטים במקום לנעוץ שיניים.

רחוב עמק רפאים איננו ארוך במיוחד, אך משופע בחנויות ספרים, גלריות, מאפיות וחנויות לתכשיטים ובגדים. אין לו, למטייל, אלא לעבור מצד לצד וליהנות מייחודו ומעתיקותו.

ארנונה ויילר

ארנונה ויילר בביתה. צילום: דניאל לילה

מעבר לדלת הכניסה העשויה אלון עתיק נפרשֹ מסדרון ארוך שמוליך לחדרים ולחללים מרהיבי עין. ביתם של ארנונה ויילר ובן זוגה פיטר, החפצים, האור והלך הרוח הם תמצית יופייה של ירושלים.

הבית משקף יפה גם את ארנונה עצמה, שגדלה בו, אישה יוצרת ורבת פעלים במגוון תחומים. מגע הקסם שלה הופך כל דבר ליצירה רבת יופי ויכול אף לרפא.

הבית של ארנונה ויילר. צילום: דניאל לילה

בשנים האחרונות נמשכה לטפל באנשים, למדה בהודו עיסוי ותזונה איורוודית והכשירה למטופליה חדר מיוחד שממנו יוצאים שלווים ורגועים. בארונות ביתה נח אוסף נדיר של בדים מתקופת הודו הקולוניאלית שנאסף ממסעותיה בחצי-האי, ומהם היא מעצבת מעילי קטיפה בסגנון אדוארדיאני המאה ה19- . באוסף יש גם צעיפים ושאלים נדירים, וחלקם מוצעים למכירה.

אהבתה הגדולה של ארנונה לפרחים ניכרת בכל פינה, והיא כמו ממתיקה סוד כשהיא מספרת שהביאה מצרפת זן מיוחד של ורד עתיק. בארץ הוא נקרא על שמה, ארנונה, ובאנגלית הוא קרויEden Rose . אכן, גן עדן.

"ירושלים – אלבום יצירה" / רות צפתי, 247 עמ' "ירושלים – אלבום יצירה" / רות צפתי, 247 עמ' 

צילום: דניאל לילה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה