יום המשפחה ממש כמו בצרפת

האם הסטריאוטיפ של זוג בורגנים, שמתגורר בדירה מעוצבת באיזור מעולה של פריז, שותה יין כל ערב, ולמעשה מתעלם מילדיו המושלמים, שהם תלמידים טובים, וגדלים נהדר בעזרת מטפלת, רלוונטי גם להיום?

04/02/2019
מאיה גז קבלו עדכונים ממאיה
  • RSS

מחקר שנעשה לפני מספר שנים באחת-עשרה מדינות מבוססות כלכלית הראה כי הורים מבלים עם ילדיהם כפול זמן בהשוואה ל-1965. לפני חמישים שנה אמהות בילו עם ילדיהן 54 דקות ביום בעוד היום הן נמצאות 104 דקות עם הילדים. האבות בילו עם הילדים 16 דקות ביום לעומת שעה כיום.

המדינה החריגה היחידה במחקר היא צרפת. אם בעבר אמהות צרפתיות בילו 100 דקות ביום עם ילדיהן, כיום הן נמצאות איתם בממוצע שעה-שעה ועשרים.

מאיה גז ובתה צילום: גילי חן

מגזין "אקונומיסט", שפרסם את המחקר הזה, התבסס על יומני תקופה שכתבו יותר מ-120,000 הורים. האם הסטריאוטיפ של זוג בורגנים, שמתגורר בדירה מעוצבת באיזור מעולה של פריז, שותה יין כל ערב, ולמעשה מתעלם מילדיו המושלמים, שהם תלמידים טובים, וגדלים נהדר בעזרת מטפלת, רלוונטי גם להיום?

זה יהיה לא מדוייק ואף מוטה להתייחס כך אל ההורים הצרפתיים וגם אל התא המשפחתי הצרפתי מאחר שבצרפת, "עיצוב חיי המשפחה" נתון לתרבות ולפוליטיקה. נתח ניכר מהמימון הממשלתי ניתן לחינוך. תינוקות בגיל שלושה שבועות כבר מתקבלים ל-Crèche, תינוקיה בה התקנים הם מטפלת לשני תינוקות. ילד צרפתי לומד בבית הספר משעה שמונה בבוקר ולעתים עד שעה שש בערב. ההורים לא מורשים להכנס למתחם בית הספר בפיזור ובאיסוף ומקבלים את הילדים מחוץ לשער. הילדים אוכלים ארוחת צהרים חמה ומזינה ב"קנטינה", מסעדת בית הספר, והכל על חשבון משרד החינוך. בשעה שש בערב אוספים ההורים את ילדיהם ולמעשה נותר להם בין שעה לשעתיים לבלות איתם, כולל ארוחת ערב והכנה לשינה. ללא ספק מדובר במעט מאוד זמן מבחינה יחסית, כך שלמראית עין, הולדת ילדים לא משנה את שגרת החיים היומית של רווקה צרפתיה.

כל זה טוב ויפה אבל גם לא מאוד נכון. לפני כשנה התפרסם מחקר חדש בו התברר ש-57% מהאמהות הצרפתיות חשות רגשות אשם על כך שהן לא מבלות מספיק עם ילדיהן. הפוליטיקה המשפחתית בצרפת גורמת לאימהות לג'נגל לא מעט בין קריירה (83% מהאמהות הצרפתיות עובדות), אמהות וחיי משפחה. אם לפי המחקר המקורי הצרפתיות לא מנהלות "אימהות אינטנסיבית", ביום רביעי, שהוא יום חופש לאומי בבתי הספר, הן מוצאות את עצמן מנהלות אימהות אינטנסיבית מאוד, ויוצאות לפעילות עם הילדים.

ניהול הזמן עם הילדים בצרפת מבוסס מזג אוויר. אין הרבה גני שעשועים ואימהות צרפתיות מקדישות לזמן משותף עם הילדים, בעיקר בכל הנוגע לאמנות. לא פעם ילדה בת חמש אוחזת ביד אמה ומנווטת במיומנות במוזיאון הלובר. כל מוזיאון מקדיש שטח נרחב, אם לא קומה שלמה, לילדים. אפשר למצוא שם מדריכים שמנחים ילדים בגילאים שונים איך להסתכל על פרטים מסויימים בציור ואפילו פינות יצירה מושקעות.

ציור עדנה זמיר

אני זוכרת שהתקנאתי באותן אימהות, שזכו להזדמנות לקחת את ילדיהן מגיל צעיר ולחוות איתם חוויות תרבותיות. מדי פעם אני מחפשת לקטנים שלי פעילות משותפת אמנותית גם בארץ. אין הרבה כאלה אבל לכבוד יום המשפחה, רציתי להרגיש קצת בצרפת, וארגנתי לכולנו חווית ציור משפחתי בסטודיו פרטי של ציירת אמיתית.

התכנסנו ארבעתנו בסטודיו של עדנה זמיר בתל-אביב. המטרה היתה לצייר ציור משפחתי, שכל אחד מאיתנו לוקח בו חלק, ובסופו של דבר ניתלה בסלון. הגבר של הבית פקפק מעט בתוצאה, אבל זמיר ביקשה צ'אנס וסבלנות, והסבירה לנו את ההבדל בין ציור אבסטרקטי, בו אנחנו מביעים רגש על הקנוואס לבין בחירה במודל מוסכם מראש שנצייר יחד. בחרנו לזרוק את הרגשות המשפחתיים שלנו ולבטא אותם בצבעים.

צילום ויצירה: עדנה זמיר

התאבזרנו במגוון מכחולים, מברשות וגלגלות, בפאלטת צבעים חמים ופאלטת צבעים קרים, שבחרנו. הילדים קיבלו כל אחד קנוואס משלהם וזמיר הנחתה אותם תוך כדי ציור.

אנחנו אחזנו יחד באותה המברשת, נשמנו וציירנו על הקנוואס הענקי. כשסיימנו למלא אות במשיכות צבעים, זמיר הניחה אותו על הריצפה וקראה לילדים להתיז צבעים בשיטת ג'קסון פולוק על הציור שלנו. מפתיע לגלות איך יציאה מאיזור הנוחות לשעתיים, מוציאה את התפקיד של כל אחד מאיתנו במשפחה. מי שולט, מי נכנע, מי מוותר, מי מתעקש.

התוצאה המרהיבה תלויה אצלנו בסלון והשאלה הנשאלת תדיר היא "מאיזו גלריה? ומי הצייר?" אף אחד שמבקר לא יודע שקפסולת הסיפור המשפחתי שלנו מקופלת בתוך התמונה. קשת של רגשות שעלו שם בסטודיו וכוללים אהבה, דאגה, ערבות הדדית וגם שמחה ושובבות.

ד"ר מאיה גז היא מומחית לתרבות צרפת.

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה