יהודית באומן בכנסת: “הבת שלי עומדת למות”

מלווה בבן זוגה, שימי תבורי, יהודית באומן פנתה לחברי הוועדה לביקורת המדינה וחשפה את סיפורה העצוב של בתה קארין: “היא אנורקסית כבר 7 שנים, היא אומרת לי שהיא מעדיפה למות ולא לעלות במשקל”

07/03/2017
יסמין לוי קבלו עדכונים מיסמין לוי
  • בדואר
  • RSS

בדרך כלל אנחנו רואים חברי כנסת ושרים מגיחים לכנסת אבל השבוע הגיע צמד הסלבריטאים יהודית באומן ובן זוגה שימי תבורי. המחזה הנדיר, שפורסם ב”מעריב”, לא קרה במסגרת פרסומת נוספת לאבקת כביסה אלא תחת נסיבות עצובות במיוחד. באומן בחרה לשתף את חברי הוועדה לביקורת המדינה במצבה הקשה של בתה, קארין, הסובלת מאנורקסיה כבר שנים רבות מתוך מטרה להעביר חוק המאפשר למדינה להכריח אנשים עם הפרעות אכילה לאכול.

את הדיון יזמה יו”ר הועדה ח”כ קארין אלהרר וח”כ שרן השכל. הבעיה היא כמובן רחבה יותר ולא עוסקת רק בבתה של באומן. אינספור נערות ונערים מתמודדים עם מלחמה ממושכת במשקל והוריהם נותרים חסרי אונים. חברי הוועדה האזינו לאם שסיפרה על המאבק הממושך של בתה עם המחלה וכיצד המנגנון מונע מבתה להבריא. באומן תיארה איך בתה נכנסת ויוצאת מבית החולים, שם היא מקבלת הזנה מיוחדת באמצעות צינורית אך הבעיה מורכבת יותר ולמעשה, הבת מתנגדת להזנה בכפייה כי היא חוששת מלעלת במשקל.

“אני מדברת אתכם ממקום של כאב”, סיפרה האם, “הבת שלי בת 28. מזה כ-7 שנים היא חולה ומתמודדת עם אנורקסיה. חלק מהזמן היא בצום וחלק מהזמן בהקאות. מעבר למסך התקשורתי שאני ושימי מקבלים איש לא יודע מה הולך אצלנו בבית. סיפור עצוב וכואב. התמודדות עם מחלה שלא ראיתי ולא חלמתי שיש דבר כזה”.

יהודית באומן ושימי תבורי

מהדיון עולות שאלות רבות הנוגעות לתפקיד המדינה בחיי הפרט והוא מנסה לשרטט מחדש את גבולות ההתערבות. מצד אחד, כל אדם רשאי לעשות עם גופו כרצונו ואין למדינה בעלות עליו. לא ניתן להכריח אדם לאכול כמו שלא ניתן למנוע מאדם לסיים את חייו. אך מה עושים באמת במקרים בהם האדם רוצה להבריא אך לא יכול, לדבריו? האם חובה לפעול למענו או לא? הרי, לא באמת ניתן להחזיק אדם ימים ולילות תחת כפייה וברגע שהוא ישוחרר, סביר להניח שהבעיה לא תיעלם.

המדינה מתערבת במקרים בהם יש סכנה לציבור, מכאן היא יכולה לכפות אשפוז על חולה נפש שמסכן בני אדם אחרים אך היא לא יכולה להגיע הביתה ולהכריח מישהו לגמור מהצלחת ולא משנה מה הסיבה. אנורקסיה, עם כל הכאב והצער, לא מסכן מישהו אחר חוץ מאת אותו אדם חולה.

יהודית באומן ושימי תבורי

פנייתה של באומן שוברת את הלב. היא פונה לחמלה האנושית ומשמיעה זעקה של אמא אך קשה לי להאמין שמשהו ישתנה בעקבות המקרה האישי והמצער שלה. “הבת שלי סובלת מהפרעות אכילה ואני פוחדת שעבורה זה יהיה כבר מאוחר מדי”, סיפרה האם על קארין, השוקלת כ-30 קילו. ”כשהבת שלי מאושפזת באגף לטיפול בהפרעות אכילה היא אומרת לי שהיא מעדיפה למות ולא לעלות במשקל. היא בקשה ממני לכתוב מכתבים ולפנות לבקש שיפתחו אגף בתל השומר גם לבנות שלא רוצות או לא יכולת לצאת מהמחלה”.

באומן גוללה בכנסת איך בתה נכנסה ויצאה מבית החולים כ-20 פעם. לדבריה, הצוות אינו אשם. “אין בידו כוחות ואין חוק שיכול להחזיק אותה בכפיה. לא פעם התחננתי בפני מנהל המחלקה שיאכיל את הבת שלי בכפיה אבל הוא אמר שאסור לו”.

הבת קארין סיפרה בעבר על מצבה הבריאותי הקשה. “אני רוצה לעלות במשקל”, סיפרה. “כי אין לי כבר כוח. אני רוצה שיעזרו לי, אבל הגוף כבר לא נותן לי. גם לאכול כבר קשה לי. אני שותה המון נוזלים ומנסה לאכול הרבה אבל הולכת להקיא את מה שיש, כי הראש עדיין שם. זו מחלה ארורה ואני צריכה עזרה, אני לא יכולה לבד”.

נותר לקוות שבתה תחלים. לא בטוחה שהמדינה תוכל לסייע לה אבל ללא ספק, הבעיה ראויה לדיון מעמיק ולמציאת פתרונות נוספים שיקלו על סבלן של החולות והמשפחות האוהבות.

 צילום: יוטיוב, צילום מסך מהפייסבוק




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה