טלי שרף חזן: האופנאית שמבינה נשים

"הייתי קמה בבוקר ולא יודעת אם אני אשרוד היום - אם יהיה לי מאיפה לשלם משכורות, אם החודש אני אוכל למשוך לעצמי שכר או לא", מספרת טלי שרף חזן, בעלת מותג האופנה "טליה"

11/05/2016
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • בדואר
  • RSS

טלי שרף-חזן, בת 32, נשואה לאבידור, גרה ביבנה. היא יזמית, בעלת עסק ומעצבת אופנה של המותג "טליה", (TALIA). 

1. מה העסק שלי? 

העסק שלי בהגדרה הכי פשוטה שלו עוסק באופנה. עיצוב, יצור, שיווק וכו'. בהגדרה העמוקה שלו העסק שלי עוסק בנשים. אני מדברת עם נשים דרך הבגדים שאני עושה, דרך האווירה בחנות, השירות, הצבע. אני מלווה מעצבות צעירות שבונות מותג, אני עושה את זה דרך סדנאות שבניתי וליווי אישי. זאת עוד פעילות שאני עושה תחת המטריה של העסק שלי, זה שליחות בשבילי וזה ממלא אותי בצורה בלתי רגילה.

2. ממתי אני עצמאית?

אני עצמאית משנת 2008, עוד מעט 9 שנים. אבל להיות עצמאית זה לא מספיק שיש לך עסק ושאת מתפרנסת ממנו, להיות עצמאית זה כשאת מתחילה ליזום בעצמך דברים שמקדמים אותך, כשאת לא מחכה לאחרים שיעשו בשבילך ושאת מקבלת את כל האחריות לפרנסה שלך. וזה קרה לי רק לפני שלוש שנים. זה היה רגע משמעותי מאוד בחיים שלי.

3. הרגע בו הבנתי שאני עצמאית ולא רוצה להיות שכירה

אני לא יכולה להצביע על רגע אחד שהרגשתי שאני חייבת להיות עצמאית, זה היה המשך מאוד טבעי של האופי שלי ושל החינוך והדוגמאות שקיבלתי בבית. סיימתי ללמוד בגיל 24 ומיד התחלתי. אני בת לשני הורים עצמאיים וזה מאוד השפיע עלי. גדלתי בבית שמדברים בו על הקושי אבל גם מדברים בו על הישגיות, מוסר עבודה והגשמה.

אז מבחינתי הרבה יותר מפחיד להיות שכירה, להיות כפופה לגחמות של מישהו אחר ובעיקר לא להיות מסוגלת לעוף על העשיה שלי. כשמשהו מצליח לי בעסק זה שלי, כמשהו בעסק לא מצליח זה גם שלי. זה לא תמיד קל אבל אני לא רואה דרך אחרת בשבילי. לא כרגע.

4. האתגר הכי גדול בלהיות אשת עסקים עצמאית

ללא ספק איזון - בין החיים האישיים שלי לבין העסק. מבחינת משאבים של זמן, כוח, אנרגיות - כמה זמן אני מקדישה לעסק ולהתפתחות שלו וכמה זמן אני משקיעה בבית שלי, בבעלי, במשפחה, חברים.

 טלי שרף

5. מה לא יודעים מספיק על נשים עצמאיות?

אני אקח את השאלה הזאת דווקא לכיוון פמיניסטי - כי אחד הדברים שהכי מפתיעים אותי זה שלא משנה כמה מצליחה, כמה העסק שלי גדל בצורה יציבה, כמה החלטות אני מקבלת, עדיין אנשים מתפלאים שאת כל זה אני עושה לבד. נכון יש לי תמיכה אדירה מאבידור, גם אבא שלי מעורב מאוד והוא היועץ מספר 1 שלי, אבל בשורה התחתונה זה הכל בעשר אצבעות ועדיין אני שומעת מדי פעם משפטים בסגנון של: "אולי תתייעצי עם אבא שלך? עם בעלך?". 

6. הקושי הגדול ביותר שאני מתמודדת איתו ביום יום

רוב היום שלי עוסק בכיבוי שריפות , זה השוטף שלי. אבל הקושי הכי גדול הוא להצליח לשים את כל רעשי הרקע בצד ולעבוד על התמונה הגדולה, על חלומות שאני עוד רוצה להגשים, דברים שאני רוצה לעשות ופרוייקטים גדולים שאני עובדת עליהם.

7. האם היה רגע בו נשברתי וחשבתי לעצמי "טוב, הגיע זמן להיות שכירה"?

לפני שנתיים שלוש הייתי חושבת על זה כל הזמן. היה לי משבר גדול מאוד וקשה מאוד ואף אחד לא ראה אותי. הרגשתי לבד. הייתי קמה בבוקר ולא יודעת אם אני אשרוד היום - אם יהיה לי מאיפה לשלם משכורות, אם החודש אני אוכל למשוך לעצמי שכר או לא. הייתי במין לימבו כזה שכלום לא הולך לי, הרגשתי שאני שוקעת. היו שם הרבה רגעים שהייתי בטוחה שאני קמה מחר בבוקר וסוגרת את העסק. היתה לי תוכנית מגירה שהיתה מרגיעה אותי - "אם זה לא יעבוד אני אהיה גננת".

תודה לאל אני כבר לא שם כי פשוט החלתי להילחם על עצמי ועל העסק שלי. היום אין לי תוכנית מגירה.

8. התגמול הכי גדול בכך שאני עצמאית

הגשמה עצמית ובגדול! הזכות לגעת בנשים, להשפיע, לשנות. והבחירה לעשות את הכל בכיף. לעצב בכיף, לתת שירות בכיף, לענות בפייסבוק ללקוחות בכיף וגם לשטוף את הרצפה בחנות. אני נהנית מכל רגע.

9. טיפ חשוב למי ששוקלת להיות עצמאית

תסמכי על עצמך. והרבה הרבה הרבה הרבה הרבה סבלנות ואמונה בדרך. בלי האמונה בעצמי ובדרך כנראה מזמן הייתי "הגננת טלי".

10. האם אני מתחרטת על משהו בדרך שעשיתי?

אני לא מתחרטת על הדרך שלי, כי כל כישלון וכל הצלחה הם אלו שבנו אותי כבעלת עסק חזקה. אבל אם הייתי יכולה הייתי מקשיבה לעצמי יותר בכל מה שנוגע לבחירת אנשים סביבי - עובדות, קולגות, ספקים.

 צילום: יעל ונעמי צלמות

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה