טייגלך (או: הנצחה מתוקה)

סבתא של מיכל יפה הביאה איתה מלטביה את הטייגלך, כעכי בצק קטנים ומבושלים בדבש, שהיא וחברותיה היו מכינות בכל חג לכל הקיבוץ. קבלו מתכון

טייגלך

סבתא שלי היתה הסבתא הכי גבוהה מכל הסבתות בקיבוץ. מדובר היה במטר שבעים, שזה המון למישהי שנולדה ב-1913. סבתא שלי נולדה באותו תאריך כמוני, 11 באפריל, למרות שזה נודע לי רק אחרי מותה. באותם זמנים אנשים לא ידעו את תאריך הלידה המדויק שלהם, ובטח שלא את התאריך הלועזי. היא זכרה רק שנה ושזה היה ביום שישי שבועיים לפני פסח. אז אחרי מותה, כשאמא שלי רצתה לכתוב על המצבה תאריך לידה לועזי מדויק היא הלכה ללוח 100 שנה וגילתה שיום שישי הכי קרוב להיות שבועיים לפני פסח יוצא בדיוק 11.4.

נכדים בדרך כלל לא ממש מכירים את הסבים והסבתות שלהם, ככה שמה שקראתי עליה בדף ההנצחה של הקיבוץ הוא ממש לא דומה לסבתא שהכרתי. מבחינתי היא היתה התופרת שתמיד היה כיף לבוא לבקר אותה במתפרה הקרירה עם הריח של גיר הסימון, הסבתא שאהבתי לבוא לביתה (שכונה "החדר של סבתא", למרות שסבא גם היה שם) ולשבת על כיסא הנדנדה ומי שתמיד היתה מכינה טייגלך בחגים.

טייגלעך

טייגלך (כמו בייגלך, רק עם ט'. וביחיד: טייגלה) הוא המאכל שסבתא שלי וחברותיה הביאו איתן מלטביה וכמעט נכחד, כי הן כבר לא איתנו וכי הוא דורש לא מעט עבודה, מלכלך את המטבח וממש לא מתאים להרגלי האכילה שלי בימים אלה. מדובר בכעכי בצק קטנים וקשיחים, שמבושלים בדבש ובסוכר ומגולגלים בסוכר.

אז לכבוד יום המשפחה והעובדה שלא מזמן ציינו 25 שנה למותה, הפשלתי שרוולים, נכנסתי למטבח והכנתי בעצמי טייגלך. הם לא יצאו יפים כמו אלה שלה, אבל נראה לי שהיא היתה גאה בי.

חומרים לבצק (כ-20 טייגלעך):

3 ביצים

3 כפות שמן

1 וחצי כוסות קמח (ועוד חצי במידת בצורך)

תמיסה לבישול:

1 וחצי כוסות דבש

1 וחצי כוסות סוכר

6 כפות מים

תערובת לציפוי:

סוכר

אבקת ג'ינג'ר

אופן ההכנה:

מכינים בצק – במיקסר או ביד – וממנו מכינים כעכים קטנים. לכאורה זה מאוד פשוט, אלא שהבצק יוצא מאוד דביק ונדרש הרבה קמח על השיש ועל הידיים כדי לעצב את הכעכים. במחשבה שנייה, יכול להיות שאפשר פשוט להוסיף יותר קמח לבצק. זה אפילו הגיוני, אבל אני התעקשתי להיצמד למתכון המקורי. מצד שני, זאת סבתא שלי ולא שלכם, אז תרגישו חופשי לשפץ את המתכון.

הדרך של סבתא שלי ליצירת הכעכים היא ליצור גליל בקוטר של כ-3 ס"מ, לחתוך אותו לחלקים בעובי של כ-2 ס"מ (ראו תמונה למעלה) ואז מכל חתיכה כזאת ליצור נחש קטן וללפף את הקצוות שלו זה בזה ליצירת כעך (ראו תמונה למטה).

אחר כך מרתיחים את התמיסה לבישול. אל דאגה, למרות שנראה כאילו התמיסה לא תכסה את  הטייגלך, כשזה רותח זה מקבל נפח. אחרי שהתמיסה רותחת מכניסים לתוכה את הכעכים ומבשלים כ-25-30 דקות, עד שהטייגלך מקבלים צבע חום-כתמתם. בינתיים אפשר לנקות את המטבח מכל הקמח ושאריות הבצק.

כשהכל מוכן, הוציאו את הטייגלך מהסיר וגלגלו אותם מייד (אם הם יתייבשו הסוכר לא ידבק) בתערובת של סוכר (אפשר חום) ואבקת ג'ינג'ר (זה לא יעבוד עם ג'ינג'ר טרי). זה אמנם החלק הכי קצר, אבל זה מה שנותן לטייגלך את החרפרפות והופך אותם לעוד יותר מעולים ממה שהם היו קודם.

יום משפחה שמח לכולם.