ויכוחים פוליטיים ברשת: טוב, ביי!

לקבוע את הגבולות שלכם, לבחור עם מי לדבר, לשמור חוק, למען השם - לשתוק לפעמים! מעיין אלכסנדר ניסחה את המדריך: איך לצאת בשלום מויכוחים פוליטיים ברשתות החברתיות לקראת הבחירות

09/01/2013
מעין אלכסנדר קבלו עדכונים ממעין אלכסנדר
  • RSS

מתוך הבלוג: אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי

הנושא של שיחות ברשת שיש בהן חילוקי דעות ואי הסכמות מעסיק אותי כבר כמה חודשים, ועלה בעקבות מקרים של חילופי דברים ברשת, באופן פרטי ובמסגרת העבודה. ככל שאנחנו משתמשים יותר ברשתות חברתיות לתקשורת אישית וגם ציבורית, הסוגיה תהיה יותר רלוונטית – בין אם בהתמודדות עם מקרים של שיחות אונליין שיש בהן חילוקי דעות עקרוניים, ובין אם בהתמודדות עם שיחות שיש בהן יותר מדי הסכמה ואז זה נהיה משעמם או מעייף.

אנשים שרוצים לשנות מערכות חברתיות מעלים ומפרסמים מחשבות והצעות שנויות במחלוקת. שיחה על הרעיונות האלה היא חלק מהשינוי החברתי שאנחנו רוצים לחולל כהעלאת מודעות, חינוך הציבור ומימוש זכויות הפרט שלנו. בעבר היו מסגרות יותר ברורות של איפה כדאי וראוי להעלות רעיונות כאלו, והבחנה בין התחום הפרטי לציבורי. אבל עם התפתחות התקשורת הרשתית באינטרנט וברשתות חברתיות באינטרנט, הפרטי והציבורי מתערבבים.

התקשורת ברשתות חברתיות היא אישית, וחלק מתרבות הפנאי. אלמנטים שונים בה מזמינים תקשורת חיובית: לשתף, לסמן like – שזה גם לחבב משהו, וגם להיות דומה למשהו או מישהו אחר. מצד שני, היא גם הופכת למרחב ציבורי ולכלי שימושי להגיע לקבוצות גדולות של אנשים ולהניע שינוי חברתי. לכן, קורה לפעמים שהפרטי והציבורי מתערבבים באינטראקציות ברשת, ולא תמיד ברור מה הגבולות, איך ועל מה אנחנו רוצים לדבר – ועם מי.

14 דרכים להמנע מתוקפנות ברשתות החברתיות, בנושא הבחירות

מניסיוני, זה מאוד לא נעים להתבטא בנושא שאת מאמינה בו ולקבל תשובות פוגעות, תוקפניות, שמתנגשות עם תפיסת העולם שלך. התלבטתי, ואני בוחרת שלא להתייחס למקרים ספציפיים, אלא לנושא באופן כללי ולנסות לבנות כלים ודרכים להתמודד עם מצבים כאלה. אז הנה 14 מחשבות וכלים שאני מפעילה לגבי עצמי ולפעמים מציעה לאחרים. אשמח מאוד לשמוע: איך אתם מתמודדים עם מפגשים ברשת עם אנשים שחושבים אחרם מכם?

לקבוע את הגבולות שלי לעצמי. לא לצפות שהטכנולוגיה או איזה כח על יבצעו את זה בשבילי. שווה להקדיש מחשבה ולנסח כללים, למעשה תכנית אסטרטגית (אישית וגם ארגונית): על אילו נושאים אני רוצה לשוחח? עם מי? אילו התבטאויות מקובלות עלי ואני רוצה להתמודד איתן, ועם אילו לא? ד"ר ירדן לוינסקי כתב מעניין על גבולות ופרטיות בפייסבוק כאן.

מותר לבחור עם מי לדבר ועל מה. אפשר שיהיו חברים בפייסבוק שלא מדברים איתם על פוליטיקה. אפשר לאנפרנד, אפשר לא להגיב על פרסומים שלהם בנושא מסוים. אולי גם הם מבליגים על פרסומים מסוימים שלכם. בטח שאתם לא חייבים להגיב לאנשים שאתם לא מכירים (חברים של חברים, הורים של חברים או אנשים שהצעתם להם חברות אבל הקשר ביניכם מרוחק).

שתיקה אינה הסכמה. זה שמישהו לא מגיב – לא אומר שהוא מסכים וגם לא מתנגד. מותר לי גם לא להגיב לפעמים.

לא חייבים להסכים על הכל, אבל מומלץ להגדיר את תחומי השיחה. למשל, לא להסכים לשוחח עם מישהו שלא מכבד אותי או שרוצה לפגוע בי, בזכויותיי ובחופש הפרט שלי.

לא להאכיל טרולים. טרולים הם אנשים שמציקים לשם ההצקה, מתווכחים לשם הויכוח. כל מענה שלכם להם רק יגרור עוד הצקות. אם אתם נהנים מזה – סבבה. אבל תחשבו: האם זה שווה את הזמן והמאמץ?

לא לצפות שאחרים ישתתפו בשיחה, שאנשים שחושבים דומה לי ומתנסחים מצוין יצאו לעזרתי. אם אתם רוצים שאנשים מסויימים יגיבו, כדאי לבקש מהם להצטרף בפנייה אישית, למשל במייל או בשיחת טלפון.

לבחור למי לענות. לשוחח עם אנשים שמעניין לכם לשוחח איתם, לשוחח עם אנשים שמשוחחים איתכם ולא משכפלים סיסמאות.

לבחור איפה לענות. יש הבדל בין תגובה לסטטוס ובין פרסום של סטטוס עם קישור, פרסום פוסט בבלוג או שליחת מייל אישי. אי אפשר לחסום סטטוסים בפייסבוק לתגובות, אבל אפשר להגביל אותם לקבוצות משתמשים. תגובות לפוסט בבלוג אפשר לחסום מראש או אחרי פרק זמן, ואפשר גם לקבוע אישור תגובות לפני פרסומן.

לשמור חוק. חוקים של לשון הרע, הסתה, תקיפה, הטרדה – תקפים גם באינטרנט. חשוב לשמור על החוק ועל כבודם של אחרים. ואם משהו או מישהו מטריד – אז זאת הטרדה, ואפשר לדווח, ואפשר לחתוך את השיחה ואת הקשר.

במפגש בנושא ניהול משברים תקשורתיים שנערך בשתיל, אייל ארד חלק תובנה חשובהקשה עד בלתי אפשרי לשנות עמדות של אנשים. יותר קל ואפשרי להניע אנשים לפעולה מתוך העמדות הנוכחיות שלהם.

לכן, נסו לשתף חוויות ותחושות, שאי אפשר להתווכח איתן בקלות, ונתונים – שיכולים להמחיש את המצב ולתמוך בעמדות שלכם.

לתת כלים לאנשים שרוצים להשתכנע. יש אנשים שחושבים דומה לכם, אבל לא משוכנעים כמוכם. לפעמים הם רוצים לשמוע עוד על סוגיה, או רוצים לשוחח על הנושא בעצמם ומחפשים נתונים, ציטוטים מעניינים, תמונה מרשימה. תנו להם את אלה והם ישתפו ויוסיפו משלהם.

להקשיב. כמו שאתם רוצים שיקשיבו לכם. להקשיב באמת לאחרים שחושבים אחרת מכם על דברים. לקבל את זה שיש אנשים שראיית העולם שלהם וסולם הערכים שלהם שונה משלכם.

לצאת מהקליקה. קליקה היא קבוצה של אנשים שבה כולם בקשר עם כולם. בדרך כלל בקבוצות כאלה יש הסכמה רבה וחשיבה דומה. בעיקרון, האינטרנט והרשתות החברתיות שבה יכולות להיות כלי מצוין ללמוד דברים חדשים, לשוחח עם אנשים שחיים רחוק ושונה מאיתנו. בפועל, אנחנו מדברים בעיקר עם אנשים שגרים קרוב אלינו וחושבים דומה לנו. כדאי להתאמץ ולמצוא אנשים שחושבים אחרת ושאנחנו רוצים לשוחח איתם ולהקשיב להם. גם כדי להעשיר את חוויית השימוש שלנו ברשתות חברתיות, וגם כדי לקבל תמונה עשירה יותר של העולם בו אנו חיים.

איך אתם משוחחים עם אנשים שחושבים אחרת מכם ברשת? מה גבולות השיחה שאתם מגדירים? האם אתם מחפשים ומשמרים שיחות כאלה? אשמח לשמוע וללמוד!

לדף הפייסבוק של אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה