הומלסים בחורף הירושלמי: רגעי חסד בתוך הכפור

החורף הקר בירושלים משפיע על כולם אבל בעיקר על חסרי הבית. הם מקבלים עזרה וטיפול בשעות מסוימות, אך החמימות הרגעית יוצרת גם זעם על כך שבסיום המשמרת הם נאלצים לשוב אל הרחוב

18/12/2013
איריס חן ניצן קבלו עדכונים מאיריס חן ניצן
  • RSS
» דאגה להווה ועתיד לא ברור. צילום: Shutterstock

כשנמצאים קרוב ומספיק זמן קורים דברים. לומדים לאהוב מאוד, רוצים להיות שם ולעזור בצורה הכי מדויקת שניתן. חלק מאתנו מחוברים בנפש למלאכת הקשר האישי בשיחות פנים אל פנים ובאין ספור שיחות טלפון ומסרונים 24 שעות ביממה. לחיות איתם את הרגע, להיות איתם ברגע שהם מוכנים לשינוי ולמצות את זכויותיהם. חלק מאיתנו דבקים במשימות קיומיות יומיומיות: לעודד מקלחות, להגיש אוכל ולדאוג לבגדים, כשכרגע המטרה היא שיהיה להם חם.

וכן, הדאגה הזאת והטיפול הזה יוצרים אוירה של משפחה. יש בזה נועם אבל רוחש שם גם זעם על כך שזאת לא באמת משפחה, והכעס הזה מתפרץ לנוכח העובדה כשצריך לסיים את המשמרת אנו נאלצים לשלח אותם שוב אל הרחוב.

בחדשות מודיעים על סופה שתתחולל בארץ ועל שלג שצפוי לרדת גם בירושלים. צוותי "גלגל"  תכנית לצעירים וצעירות חסרי בית שמפעילה עמותת עלם, וה"שלטר" - מקלט לצעירות חסרות בית, אף הוא של העמותה, נכנסים להילוך גבוה לקבל אישורים להלנת חירום לבנים ולפתיחת השלטר לבנות ברציפות. אנחנו נושמות לרווחה כשמתקבל האישור ומתחילה קדחת עבודה של סידורי הלנה ותגבור הצוות לשעות נוספות.

עכשיו מפנים את האנרגיות לסידורים טכניים: אוכל, בגדים, שמיכות, והרבה טלפונים; לצעירה שילדה לפני חודשים ספורים, לצעירים שלא היו איתנו בקשר בזמן האחרון, להפנות צעיר חדש למרכז למצבי חירום בגלל היעדר תקציב, וצעיר אחר שמבלה את ימי השלג במחסה של מד"א. צעיר מגוש עציון מספר שנאלץ לפרק את הארון כדי לחמם את הבית עם העץ לשעות ספורות.

צעירה שאושפזה משוחררת ומגיעה אלינו, וצעירה נוספת מחליטה להגיע לביקור בירושלים למרות השלג ואולי דווקא בגללו. מתנדבות מגיעות ואלו שלא יכולות להגיע נוכחות במסרונים ובהצעות עזרה. החשמל מפסיק לעבוד כמה פעמים לזמן ממושך ואחרי שנשלח 'פוסט' בעמוד הפייסבוק של עלם, מגיעות הצעות למיחם עם מים רותחים, מרק, אוכל חם, תאורת חירום, תנור נפט ובהמשך גם רדיאטור נוסף. מסרונים דואגים ומפרגנים מגיעים ממטה העמותה, תושבי השכונה וציבור המתנדבים. הם נותנים לכולנו תחושה שאנחנו לא לבד, ובן זוג אחד שיצא מהבית להביא את תנור הנפט לשלטר ולנסות לתקן את החשמל, נאלץ לחזור ברגל.

מצב הקיצון הזה זימן לא מעט רגעי חסד.

בנות הצוות יוצאות מנחלאות להביא אספקת מנות חמות וגרביים לבנים. הבנים מחלצים את עצמם לטיולים ברחובות ובינתיים הבנות מתחילות לאבד את סבלנותן אחרי שהייה ממושכת במקום, שמתחלפות בה רגשות משפחתיות עם תחושת מחנק ועצבנות גוברת. משימת המחסה אינה פשוטה וכולנו מרגישים את המתח.

בוקר יום ראשון. השלג שנערם משתק את העיר. אין לחם ואין תחבורה ציבורית. אנחנו יוצאות כל אחת מביתה לצעוד ברגל לכיוון השלטר וגלגל. שוב החסד מגלה את פניו. אנשים עוצרים את רכבם ומסיעים אותי את יתרת הדרך למקום. אפילו לחם הצלחתי למצוא. המנגנונים שלי מורים להיות עניינית ומעשית ומשתיקים אמוציות. כשאני נכנסת לשלטר יושבת מולי צעירה ששרויה בעצבנות ובמתח אחרי השעות האינטנסיביות בשלטר. היא מרכינה ראש, משדרת אדישות וכעס ואחרי רבע שעה מתקרבת אלי לחיבוק. אמוציונאלית או לא אני מהדקת את החיבוק, רוצה להטעין אותה בכוחות, לפייס, לתמוך. הצדק לא רלוונטי כרגע וכנראה שגם החינוך לא. הלב נותן הוראה אחת "חבקי ושתקי..." אני מקשיבה לו.

______________________________

איריס חן ניצן היא אם הבית ב"גלגל" וב"שלטר" של עמותת עלם.

ב-30 בדצמבר יתקיים בבית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה בת"א, המופע "רק בת 30" - אירוע התרמה חגיגי למען עמותת עלם לנוער בסיכון, בהשתתפות יהודה פוליקר ואסתר רדא.
לרכישת כרטיסים: [email protected] ליאור - 054-9773825




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה