חנה ארנדט: רוע אחר

סלונה מחלקת 30 כרטיסים זוגיים לסרט “חנה ארנדט”, על האישה שדיווחה על משפט אייכמן, טבעה את המושג “הבנאליות של הרוע” ושילמה מחיר כבד

04/04/2013
 תגובות 
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • בדואר
  • RSS
» השכל מול הרגש (צילום: יח"צ)

את הביטוי “הבנאליות של הרוע” אנו שומעים מעת לעת במסגרת המשפט הפלילי, כמו למשל במקרה הזה, בו פרקליט השתמש בה לתיאור מניעיהם של בני נוער שרצחו הומלס בראשון לציון. הרעיון העומד בבסיס האמירה, הוא כי הרוע לא זקוק למניע אמיתי כדי להיות קיים. כאשר חנה ארנדט טבעה את המושג בשנת 1963, היא דיברה על הרוע שבפניו “אובד כוחה של המילה וכושלת המחשבה”. היא התייחסה לרשמיה מאדולף אייכמן, שאת משפטו בישראל נשלחה לסקר עבור מגזין הניו יורקר, וממצאיה הפכו עולמות וקרביים. רגע ההארה שלה, היה כשהתרשמה שאייכמן היושב בכלוב הזכוכית בבית המשפט הישראלי איננו מפלצת, כי אם אדם רגיל; וכי המניעים למעשיו אפילו לא היו אנטישמיים – אלא בירוקרטיים בלבד. המחשבה שאפשר לקחת חלק בהשמדת עם מבלי לשנוא באמת, אלא פשוט להיות אדישים לתוצאות – הייתה אז קשה מדי להכלה על ידי הקהילה המדעית. אנדט חוללה סערה אדירה, מהסוג שמעט נשים נחשפו אליה בשעתו. היא הוחרמה ונודתה, גם על ידי חבריה הטובים ביותר. מעניין לבחון את הפרשה היום, 50 שנים מאוחר יותר –  דווקא לאור אותם נערים בראשון לציון, ובכלל.

הסרט “חנה ארנדט”, קופרודוקציה ישראלית-גרמנית, לוקח את הצופה למסע היסטורי – אל הסלונים האינטלקטואלים של שנות ה-60 בארצות הברית, אל כיתות הלימוד באוניברסיטאות ואל המשפט המצמרר של אייכמן בישראל. בבימויה של מרגרטה פון טרוטה, השחקנית ברברה סוקויווה היא ארנדט אמינה, מבריקה, וחזקה, ואנו עוקבים איתה אחר 4 השנים בחייה, לפני ואחרי הפרסום של  ”אייכמן בירושלים: דו”ח על הבאנאליות של הרוע”, שעבר מכתבה בת 5 חלקים לספר שנוי במחלוקת. העימות האינטלקטואלי בין ארנדט למתנגדיה מוצג בדינמיות, מתוסרט היטב, אפוף עשן ומלא בקול הקשה האצבעות על מכונות כתיבה. עולם ישן, של מחשבות ורעיונות, שאיננו עוד. סיפורה של אישה אחת שעומדת בפני כל כך הרבה זעם, יוצר סיטואציות דרמטיות ומסעירות ללא ספק.

ומאידך, הסרט אינו באמת נוקט עמדה לגבי הגיבורה שלו, ולא מסנגר עליה. מוצג כאן הקשר בין הביוגרפיה האישית שלה, לעניין שלה במשפט אייכמן. ארנדט היהודייה ברחה מגרמניה הנאצית ב1933, וממחנה מעצר בצרפת ב1941 – היא שרדה את הנאציזם, אבל לא בהכרח רצתה להזדהות עם העם היהודי. גם הקשר הטעון שלה עם המורה שלה, הפילוסוף היידגר, שהצטרף למפלגה הנאצית, מתואר כאן על כל היבטיו. ובעיקר, אישיותה של ארנדט זוכה לניתוח מעניין. האם היא באמת הייתה קרה כל כך, כפי שמתנגדיה טענו? או שפשוט לא הרגישה שייכת ומחוייבת לשום קבוצה? האם אפשר להאשים אדם על שהוא בוחר את הרציונל על הרגש? ואולי, בעצם, הבעיה של ארנדט לא הייתה חוסר רגש, אלא יותר מדי רגש, שאותו התאמצה להדחיק – עד ששילמה על כך מחיר כבד?

בין לבין, אנו נחשפים לשחזור של חלקים ממשפט אייכמן, על רקע ישראל של שנות השישים, בסצנות שצולמו כאן. אותה חוויה פוסט-טראומטית קולקטיבית, שפתחה לראשונה פצעים רבים אשר נותרו סגורים במשך שנים רבות. החוויה הרגשית של הצפייה בחלקים מהמשפט, לצד החוויה האינטלקטואלית של ניתוח “הבנאליות של הרוע” –  הופכות את הצפייה ב”חנה ארנדט” למיוחדת במינה עבור הצופה הישראלי.

>> סלונה מחלקת  30 כרטיסים זוגיים. הסרט יוקרן בסינמה סיטי גלילות וראשל”צ, החל מה-4.4. הכרטיסים תקפים לחודש מיום עליית הסרט או עד לירידת הסרט מהאקרנים, המוקדם משניהם. מומלץ לוודא מראש מועדי הקרנה.

[contact-form 404 "Not Found"]



מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

למה כדאי לייבש את השיער עם חולצת טריקו?

3 טיפים שלא חשבת עליהם לשמירה על שיער בריא ומבריק – מהחפיפה ועד לתספורת

וידאו: להתמודד עם הפחד

סרטון מעורר השראה שמראה נשים שעומדות מול הדבר שהכי מפחיד אותן וחוששות להעז להתמודד איתו. זאת פרסומת, אבל לא תמצאו פה תמונה אחת של המוצר (בגדים), אלא רק קריאה לנשים להעז להשתנות

4 סיבות להגיע לחוויות ניר דוד

לפעמים שווה להתחיל את הטיול דווקא בצהריים ולסיים אותו בשעת השקיעה. הלוקיישן הנבחר: חוויות ניר דוד, שליד בית שאן. איפה משתכשכים במי מעיינות, איפה מומלץ לאכול ואילו חיות אקזוטיות תוכלו לפגוש בשעות בין הערביים

מדור שיווקי

כתבות נוספות שיעניינו אותך


בחזרה למעלה