חלוקה אחרת של משאבים: פתרון אלטרנטיבי ליציאת נשים ממעגל העוני

אלפי נשים בעלות יוזמה ומוטיבציה יושבות בבית. הן בעלות יכולת אך חסרות ניסיון בעולם העסקי וזקוקות למישהו שיסיר מחסומי חרדה ובירוקרטיה ושיספק ליווי עסקי בתקופה הראשונה לפעילותן

20/12/2016
כסף וקריירה קבלו עדכונים מכסף וקריירה
  • בדואר
  • RSS

בצדק רב ישראל נתפסת כאומת ההייטק. "סטארט אפ ניישן". מישראל צמחו חברות לתפארת אשר נמכרו במאות מיליוני דולרים לענקים אמריקאים וכעת גם לענקים סינים. בצד ההכנסות של מטבע זר לישראל ותרומה נכבדה ליצוא הישראלי, מספקת תעשיית ההייטק מקור עבודה ופרנסה לאלפי צעירים ישראלים. כל זאת בזכות הקצאת משאבים עצומה של הממשלה לדורותיה בתעשיית ההייטק, החל ממענקי מדען בתצורתן המקורית, עבור בחממות טכנולוגיות בחסות המדען הראשי וכעת בהקמת הרשות הלאומית לחדשנות.

מאות מיליוני שקלים מושקעים בכל שנה במודל תמיכה זה. זאת מבלי להזכיר את ההקלות במס לחברות הטכנולוגיות, שגם הן מצטברות למאות מיליוני ש"ח בשנה. כך נוצרה תעשיית הייטק לתפארת. אבל בד בבד עם היותנו אומת ההייטק, אנו גם מחזיקים במקום השני בעולם המערבי באי שוויון בהכנסה. לא סוד הוא שהעושר הנוצר בזירת ההייטק אינו מחלחל במידה ראויה לשכבות רבות באוכלוסייה. כמה עשרות אלפי צעירים ובעלי משפחות בודדים נהנים מעושר זה.

האם ניסינו להרחיב את המודל הזה של ריכוז מאמץ ממשלתי גם למגזרים אחרים? אני מציע לפנות ולהפנות משאבים אל האוכלוסייה אשר יכולה לראות את תוצר עמלה באופן ישיר ומיידי- עולם העסקים הזעירים. משרד הכלכלה אמנם מבצע מהלכים מתמשכים בעולם העסקים הקטנים, אך אינו מספק מעטפת תמיכה מלאה הנותנת מענה לכלל החסמים הנוגעים לפתיחת עסק: ידע עסקי-מקצועי, וגיוס מימון ראשוני.

בעלת עסק עצמאי קטן (צילום: שאטרסטוק)

אלפי נשים בעלות יוזמה ומוטיבציה יושבות בבית. נשים אלה הן בעלות יכולת אך הן חסרות ניסיון בעולם העסקי. הן חסרות לווי מקצועי, זקוקות למישהו שיסיר את מחסומי החרדה והבירוקרטיה מפניהן, את מחסום מיעוט האשראי לפתיחת עסק זעיר, ומישהו שיספק להן ליווי עסקי בתקופה הראשונה לפעילותן. דוגמא למודל זה, המספק מעטפת תמיכה מלאה, ניתן למצוא בעמותת "יוזמות עתיד" אשר הצליחה לסייע ללמעלה מ-700 נשים להקים עסקים זעירים משלהן.

העמותה מאתרת נשים בעלות רצון ויוזמה עסקית, מספקת להן הלוואות של עד 40,000 ש"ח, ולווי עסקי באמצעות מנטורים מתנדבים. מניסיון הפעילות בשנתיים האחרונות נראה כי בתקציב של  10 מיליוני ש"ח בשנה ניתן לסייע בהקמתם של 3,000 עסקים בשנה. המהלך צריך לשלב גם את המגזר החברתי בעיקר בשני תחומים: האחד, מנטורים מן העולם העסקי אשר ילוו יזמיות אלו ויסייעו להן בצעדיהן הראשונים. השני, הלוואות חברתיות. עם התפתחות הבנקאות האינטרנטית והלוואות ישירות בין מלווים ולווים על תשתיות אינטרנטיות כדוגמת "טריא", הציבור יכול לתמוך ביזמיות ולהרוויח תשואה כלכלית.

חישוב ההחזר על ההשקעה במקרה הזה הוא מדהים- לא פחות. בהנחה שעסק זעיר יותיר ולו הכנסה פנויה של 5,000 ₪, זוהי תרומה לתוצר של המשק בהיקף של 180,000,000 ₪,  בשנה. זאת בהשקעה של 10 מיליוני שקלים. כל זאת מבלי להזכיר את החיסכון בתשלומי ההעברה למשפחות אלה, את העצמת האישה והמשפחה, יצירת בסיס טוב יותר לגידול ילדיה, והחזרת משפחות אלה למערכת הכלכלית ולמערכת הפיננסית ממנה רבים מהן הודרו בשנים האחרונות.

אין סיבה להסתפק ב-3,000 משפחות בשנה. עם מאמץ ציבורי וממשלתי ושלוב המגזר החברתי, כפי שנעשה בעולם ההייטק, ניתן להכפיל ולשלש מספרים אלה ולהתמיד בכך שנים רבות. מנקודת מבט של יזם טכנולוגי, זכיתי להנות שנים רבות מן הפעילות המבורכת של הממשלה בעידוד הסקטור הזה. לא היינו מגיעים להישגים האלה ללא המכוונות הזאת. בשנים האחרונות אני נוכח יום-יום כיצד במאמץ קטן בהרבה ניתן להיטיב עם אוכלוסיות שאינן נהנות מפירות ההשקעה בתעשיית ההייטק. אין סיבה שלא.

.

** הכותב הוא ניסים בר-אל, מייסד ויו"ר קומסק, יזם הייטק ויזם חברתי, מייסד ויו"ר "לתת עתיד"

ניסים בר אל (צילום: לתת עתיד)

עמותת "לתת עתיד" מסייעת לנשים הנמצאות במצוקה כלכלית להקים/לפתח מיזם עצמאי זעיר. המודל שהעמותה מציעה מזה נבדל משירותי התמיכה שהמדינה מעניקה לעסקים קטנים והוא כולל מעטפת תמיכה מלאה ללא תשלום, הכוללת ליווי עסקי-אישי מקצועי לאורך שנה, והלוואה זעירה בתנאים מועדפים וללא ערבים, עד לסכום של כ- 40000 ₪- ללא בטחונות, ללא ערבויות ובריבית מסובסדת. עד כה לקחו חלק בתכנית כ-700 יזמיות, כאשר היעד הינו להכשיר עד 1,000 יזמיות חדשות כל שנה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה