חיילת, מחקי הופעתך

משהו אפל קורה בצה”ל. היום, כמעט בכל בסיס שאותו בדקנו, אוסרים על חיילות להתאמן במכנסיים קצרים. שמעתם נכון. תועבת הרגליים החשופות של חיילות עושות כושר מאיימת על בחורינו הטובים

09/08/2017
אלינור דוידוב קבלו עדכונים מאלינור
  • בדואר
  • RSS

אומרים לנו שזה לא קורה, שזה לא באמת קיים, שזה רק פה ושם, זה עשבים שוטים, נקודתי, שרירותי, לא מכוון, לא מלמעלה. זו לא רוח המפקד, זו לא המטרה, זה לא העניין. אז אומרים. השטח אומר אחרת. החיילות מספרות לנו סיפורים שחוזרים על עצמם, בעלי מאפיינים דומים, למרות המרחקים בין הבסיסים וההבדלים בין התפקידים: על חיילות נאסר לחבק זו את זו, נאסר עליהן לקלוע צמות זו לזו, הן לא מורשות להסתובב בחולצות לבנות או בהירות, גם לא בסוודרים לבנים! מפקדים מורים לחיילות להוריד תמונות חשופות שלהן במגורי הבנות (איפה שאין חיילים כלל ואסור שיהיו בפקודה). מה זה חשופות? בגופיה. בבגד ים. נותנות נשיקה למישהו או למישהי.

לאט לאט אנחנו מבינות. משהו רע קורה לחיילות בצה”ל. היחס אליהן משתנה. נכון, נפתחו המון תפקידים חדשים לנשים בשנים האחרונות – זה לא אומר שבכל התפקידים האלה יש חיילות, אגב. נכון, יש עוד ועוד גדודים מעורבים, ועוד ועוד לוחמות, חילוניות ודתיות. אבל, במקביל לתהליך הזה, המבורך, מתרחש, מתחת לפני השטח תהליך מקביל. תהליך אפל וחשוך ומסוכן מאד, לא רק לכל חיילת בצה”ל, אלא לכל אישה בישראל, כי כמו שכולנו יודעות: מה שקורה בצה”ל לא נשאר בצה”ל. ומה שמתקבל בצה”ל היום, עשוי להתקבל בחברה האזרחית מחר. לכן אנחנו צריכות להתעורר היום. לצעוק, להתריע, להצביע ולא להסכים להוריד את הראש וללכת עם הזרם.

חיילות במדים

כמו בכל מרחב בציבוריות הישראלית, גם בצה”ל ובמיוחד בו, מתנהל מאבק בין השבטים השונים, בין האידיאולוגיות השונות שלנו. כל עוד בבסיס הוויכוח עומדים איתנים עקרונות הדמוקרטיה והשוויון – אין לי בעיה עם אף עמדה או דעה. הבעיה מתחילה כשהעמדות של חלק מהמשתתפים שוללות את קיומי, פוסלות את האיכויות שלי, רואות בי ובשכמותי – נשים, חיילות – גוף טמא ומפתה שיש להילחם בו. כשהתפיסה הזאת של נשים כגוף, נשים כטומאה מקבלת לגיטימציה בצה”ל, אנחנו מתחילים לראות את הפקודות שמנסות להלך בין הטיפות. פקודות שאומרות שחייל שאמונתו אוסרת עליו לשמוע שירת נשים רשאי לצאת מכל פעילות תרבותית של הצבא.

soldiers_634

לפני עשור לא היה חייל, זוטר כבכיר, מסורתי כדתי אורתודוכסי שחשב על האפשרות של לצאת מחדר שבו נשים שרות. כיום הנוהג הקלוקל הזה מעוגן בפקודה. לפני שני עשורים לא עסק הצבא בלבושן של חיילות בשעות שלאחר העבודה הצבאית – מלבד קוד הלבוש הנהוג, יכלו החיילים והחיילות להתנהל כרצונם. היום, כמעט בכל בסיס שאותו בדקנו אוסרים על חיילות להתאמן במכנסיים קצרים. שמעתם נכון. תועבת הרגליים החשופות של חיילות עושות כושר מאיימת על בחורינו הטובים. בשם “השילוב הראוי”, בלשון יפה, או בשם כללי הצניעות של שומרי הצניעות החדשים – מפקדי צה”ל, מופצות לכל עבר פקודות הזויות שאין להן זכר או בסיס כלשהו בפקודות האמיתיות, הכתובות, הידועות.

אם אתן אימהות לחיילות, או אבות לחיילות, אם אתן נערות לפני גיוס, או חיילות כבר עכשיו – דענה לכן, צה”ל לא אמור לשמור על צניעותכן, צה”ל לא אמור לשמור את צעדיכן, צה”ל אמור לדאוג לשוויון שלכן ולשירות המשמעותי שלכן, יחד עם שמירה על ביטחונכן האישי כמובן. אם נאסר עליכן לשיר, אם ביקשו מכן בנימוס לרדת מהבמה – כי אחרת יהיו חיילים ייאלצו לצאת, אם ביקשו מכן ללבוש מכנסי ספורט ארוכים יותר, או כהים יותר – כנראה שיש מישהו שחושב שהגוף שלכן הוא בעיה. שההופעה שלכן, שהנוכחות שלכן בעייתית. זה לא נכון. הבעיה אינה בכן, הבעיה היא בהם.

אם נתקלתם באיזה מהמקרים האלה, אתם מוזמנות ומוזמנים לכתוב לנו לקו החם נגד הדרת נשים ב- [email protected]

** הכותבת, אלינור דוידוב, מנהלת תחום הדרת נשים בשדולת הנשים בישראל

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה