''חוק לידת הבית תיקן אי שוויון ואפליה''

כשילדתי, אישי היקר היה איתי ושאל אחר כך למה בכלל הולכים לבית החולים. את הילד השלישי אלד ודאי בבית ועכשיו המדינה מכירה סוף סוף בזכותנו לעשות זאת

01/02/2017
נירית שפירא קבלו עדכונים מנירית
  • RSS

ילדתי בבית. זה התרחש לפני 13.5 שנים והיה ברור מאליו, מהיותי באותה תקופה ממובילות התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה". תנועה שהדגישה את זכות היולדות והילודים לתנאי לידה וטיפול, מכבדים, מותאמים לצורך ולרצון, בבית, במרכז לידה או בבית החולים מתוך הבנת השפעת חוויית הלידה על התפתחות המשפחה והאדם בהמשך חייו.

כששמעתי על החדשות הטריות מהכנסת חייכתי. הפעילות בתנועה כתבו בדף הפייסבוק: "אתמול התקדמנו בצעד הראשון לעבר זכויות היולדת, כפי שאלו נראים ברוב המדינות המערביות. חוק לידות בית, של ח"כ תמר זנדברג ממרצ, עבר אתמול בכנסת ונכנס לספר החוקים. החוק תיקן אי שוויון ואפליה, בפועל בין נשים שבוחרות ללדת בבית החולים לבין אלו הבוחרות בלידת בית."

עד אתמול ביטוח לאומי העניק לכל אישה, אשר ילדה בבית חולים, מענק לידה עבור הוצאות ראשוניות לתינוק\ת על סך,1,751 ש"ח, אבל אך ורק לאלו שילדו בביה"ח. החוק ניתק, לראשונה, את הקשר בין מענק הלידה לנושא מקום הלידה, שכן כל ילוד זכאי לתמיכה שווה בראשית חייו. נשים בישראל משלמות ביטוח לאומי כל חייהן אבל לא זכאיות להשתמש בכספי הביטוח שלהן אך ורק בשל בחירתן ללדת לידת בית.

נירית שפירא ומשפחתה

מחקרים רבים הוכיחו כי לידות בית בליווי מיילדת מוסמכת הן בטוחות, הן לאמא והן לילוד ומדינות רבות ברחבי העולם מעודדות לידות בית. על מדינת ישראל להתקדם לעבר זכויות נשים יולדות המבוססות על כבוד, אוטונומיה ותואמות לאלו בשאר העולם המערבי. זכותנו לבחור היכן ללדת.  גם אם לא ילדת בבית או מתכננת ללדת בבית, מדובר במהלך חשוב בזכויות אדם בכלל ובזכויות נשים בפרט.

ארגון הבריאות העולמי מכיר בבטיחותה של לידת בית ובמדינות מפותחות בעולם מתקיימות לידות בית כחלק משרותי הבריאות הציבוריים. רק לפני מספר חודשים, החליט משרד הבריאות הבריטי לתת לכל אשה באנגליה "סל לידה", בשווי 3,000 פאונד (כ-16,000 ש"ח), כך שכל אשה תוכל לבחור היכן ללדת ועם מי ללדת - במרכז לידה, לידת בית או בית חולים.

מטרת הסל היא באופן מוצהר להגדיל את חופש הבחירה של היולדות וכן לשפר את בטיחות הלידה. כיום בישראל בית החולים בו אישה יולדת מקבל כ-13 אלף ש"ח על כל לידה, שוב מכספי הביטוח של הנשים היולדות, הצעד הבא הוא לאפשר שימוש בכסף הזה לבחירת רופא/ה, מיילדת ותומכות לידה לפי החלטת האישה היולדת".

 ילדתי במאי 2003, בלידה נפלאה ומהירה בבריכת המים בביתי שבויתקין. היו איתי גילה רונאל, תומכת הלידה האולטימטיבית ומיילדת הבית רונית קופליס, היו גם ערן אישי המופלא ורועי בן השש שהתעורר במהלך הלידה וביקש שאמא תבוא. ערן ענה לו: "אמא לא יכולה להגיע עכשיו, היא יולדת", וכך קרה שהילד נכנס לחדר בו ילדתי, בדיוק דקה לפני שאחותו השתחררה מרחמי אל המים. נותר לרועי עוד לחזות ביציאת השילייה שלקח לה זמן ולקח לי זמן להבין למה אני עוצרת אותה כדי שאשחרר.

ביום הלידה לבשתי לבן.

מצאתי את הבגדים הלבנים בבזאר ערב קודם ונזכרתי בחלום שחלמתי בתחילת ההריון. בחלום ראיתי עצמי לבושה לבן והתינוקת מחליקה ממני החוצה. אז שמעתי עצמי אומרת: "שיט הלך הטקס", מאז היה לי ברור שהלידה תהיה מהירה ובכל זאת לא הייתי ממש מוכנה, למרות שבלי לתת דעתי על כך לבשתי לבן כל אותו היום ובהחלט "שיט הלך הטקס", כי מעגל הלידה שתוכנן לברך את בואה של התינוקת, אמור היה להתקיים במוצ"ש ואילו דניאל נולדה בעשרה לארבע בבוקר יום שישי. בשבת כבר עשינו מעגל ילדה.

הלידה התחילה בירידת מים, בדיוק כמו הלידה של רועי שש שנים קודם. כשהתקשרתי למיילדת המיועדת שלי היא אמרה: "אבל נירושקה, אני בבאר שבע ואין לי איך להגיע", חייכתי. בשבוע האחרון נוכחתי בבהלה של אותה מיילדת נוכח הפומביות שלי. המיילדת הייתה אינטואיטיבית ולא רשמית, דהיינו יילדה בים השחור ברוסיה אבל לא הוכרה כמיילדת על פי ההכשרה המערבית.

נירית שפירא ותינוק

באותו זמן נערך אחד הכנסים, של התנועה בבית חולים בנצרת ונראה היה שעיניים רבות נשואות אלי. סגרתי את השפורפרת ואמרתי לתינוקת, "הכל בסדר, היא לא תהיה המיילדת שלך. את לא חייבת להיוולד עכשיו. די". אבל זה לא עזר לי. כמו בחלום הכל נע במהירות. התקשרתי אל גילה ואמרתי לה שכנראה עליה להגיע ורק שיש בעיה קטנה, אין מיילדת.

אח"כ התקשרתי לקופליס והתברר שכבר שעה היא שוכבת ערה ומחכה ללידה, למרות ש"אין לי בכלל עוד לידות החודש" וגם "כשביקרת אותי רציתי לומר לך שאני המיילדת שלך אבל לא אמרת אז גם אני לא". ככה זה כשהדברים כבר כתובים ורק מחכים שננוע בהתאמה. שתי המופלאות הגיעו, נהמתי כמו לביאה. אני זוכרת שצעקתי בשלב כלשהו "אני מבינה למה הן רוצות אפידורל" ונשכתי מגבת שנתנה לי גילה, חזק חזק. הנעתי את הגוף לכל מיני כיוונים ואז הגיע רועי ומיד אחריו דניאל  ונולדה ילדה נוספת במשפחת שפירא.

אחר כך נכנסנו כולנו למיטה המשפחתית והתינוקת הייתה עדיין מחוברת לשליה, עד שנדם שם הדופק ואז נלקחה השיליה אחר כבוד למקרר כדי להיקבר באדמה ביום המחרת מתחת לעץ פרי.

נירית שפירא ובעלה

רועי הסתכל על אחותו ואמר שהיא נראית כמו אלפית. הוא התייחס לאזניים הזקורות ולסגלגלות של הילדה. הסגלגלות עברה, האזניים אזניים ואילו האלפית. היום אנחנו מכנים אותה "פיה כחולה" והיא שמסמנת דרך לפעילות החברתית הבאה שלנו – שמדברת על מגוון נוירולוגי ועל הלגיטימיות של השוני בחוויה החושית ובצרכים בין בני האדם ובצורך לתת מענה מתאים.

אפשר היה לראות את הסימנים לרגישות הגבוהה שלה, כבר כאשר בכתה יממה שלמה בעקבות הבחירה שלי (סליחה ילדה אהובה), לנסוע לבית החולים על מנת לרשום אותה באופן מסודר ולקבל מענק לידה. מרגע שנבדקה על ידי הרופאה החלה לבכות והבכי נמשך יממה. יממה של התשה ששלחה אותי אל הקוסמים הגדולים סביבי בצעקת שבר ועזרה בטיהור התינוקת והמרחב כדי לחזור אל החוויה הרחמית שעטפה את לידת הבית.

סיסמת חיי היא "רחב עולמי כעולם נמלה" לפיכך מזה כמה שנים שלקחתי צעד אחורה מהתנועה לחופש בחירה בלידה. הוצאנו עם ועבור דניאל אלבום מוזיקלי שמכונה "הפיה הכחולה – קול החלקים המיוחדים" וכיום אנחנו (המשפחה והחזון), מחפשים ערוצים של השפעה והידהוד לפיה הכחולה ולתפיסת העולם שמאפשרת לנו חופש להיות מי שאנחנו.

המרחב שלקחתי מהתנועה גרם לי להתקשר לגב' מיכל בונשטין יו"ר אמהי, ארגון מיילדות הבית לברר האם זהו, אמנם סופי ואולי ימשיכו לדון האם יולדות הבית זכאיות. דיון שהוא בעיני שולי לתיקון האמיתי שייתן תמיכה כלכלית ליולדת על פי בחירתה ויממן את לידת הבית (המופחתת בעלויות), עבור היולדות שבוחרות בכך.

מיכל אמרה שבדיוק הזכירה את השיחה שערכנו ב-2008 כאשר זימנו אותנו לוועדה לקידום בריאות נשים בכנסת לדון בסוגיה. אז אמרתי לה ששלחתי פניה לכנסת, כבר כמה שנים קודם ופשוט לקח זמן למסמכים להגיע ללב של מישהו ולחולל תנועה. זמן הוא כנראה שם המשחק. בעקבות הדיון הקודם, הוצאתי הודעה לעיתונות וקראתי לה "ישוחרר מענק הלידה מאישפוז" ועוד צהלנו כשהצהרנו בכותרת ש"הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה קבע  - יבוטל הקשר בין מענק הלידה למקום הלידה".

התאריך על המסמך הוא  30.7.08. ביטוח לאומי נדרש שם להגן על עמדתו ולקח עוד שמונה שנים וחברת כנסת אחת נחושה, כדי שיבינו שאין הגיון בשיגעון ושהדרישה שיולדת בית תגיע לחדר לידה תוך 24 שעות מהלידה ותישאר שם 12 שעות על מנת לקבל מענק לידה, היא מגוחכת ואף מסכנת הן את היולדת והן את הילוד.

כשילדתי אישי היקר היה איתי ושאל אחר כך למה בכלל הולכים לבית החולים. הייתי מאוד בטוחה בעצמי למרות חומרי הדרמה שהמציאות מייצרת. את הילד השלישי אלד ודאי בבית (ספק אם ייוולד כבר בחיים האלו, אחרי הכל גיליתי להפתעתי שעברתי כבר את גיל חמישים, ישמור השם), אז עכשיו זמן הפיה הכחולה ומי שרוצה לעזור לפיה לפרוש כנפיים, מוזמן.

.** הכותבת היא נירית שפירא, אלכימאית, מלווה תהליכי הגשמה וריפוי, מטפלת ומלמדת בודיספין (איזון חיים) ותודעת אור, מיוצרי 'הפיה הכחולה' קול החלקים המיוחדים 054-6968702. אתר. מייל 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה