חוק הספרים: חינוך מחדש לאהבת המילה הכתובה

חוק הספרים, שצפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית, ישנה את כללי המשחק בעולם הספרים. יעל שכנאי, סופרת ומו"לית, מסבירה את משמעויות החוק והשלכותיו על השוק

22/07/2013
מועדון הקוראות קבלו עדכונים ממועדון
  • בדואר
  • RSS
» יעל שכנאי, מו"לית, סופרת. צילום: רני גרף

מדוע היה צורך לחוקק את חוק הספרים?

החוק להגנת הספרים והספרות, שזהו שמו המלא והנכון, נמצא בהליכי חקיקה כבר ארבע שנים, מאז 2009. הוא עלה שנים קודם לכן כרעיון והצעה, אבל נכנס להליך חקיקה אופרטיבי ב-2009. החוק מתבסס על חוק דומה שנחקק בצרפת בשנת 1981, כשהוחלט לתת לספרים חדשים "תקופת הגנה" עם יציאתם לאור, ולא לאפשר לעשות עליהם הנחות לציבור. החוק נקרא "חוק מחיר קבוע" והוא נחקק בעקבות תחרות עזה שכמעט שמוטטה את שוק הספרים. החוק קבע כי כל ספר יימכר במחיר שקבע המוציא לאור למשך השנתיים הראשונות לפרסומו ללא כל הנחה. הבטחה זו תאפשר להוצאות ולסופרים להחזיר את ההוצאות הרבות הכרוכות בפרסום הספר ותיטיב בעיקר עם סופרים צעירים. ייתכן שהחוק יביא להפחתה במספר הכותרים המתפרסמים שכן מי שלא יעמוד בתחרות פשוט לא ישרוד, אך לדעת מצדדיו הוא יעשיר בסופו של דבר את מבחר הספרים בחנויות וגם את כיסי ההוצאות לאור והסופרים עצמם. החוק בישראל יהיה מותאם לשוק הישראלי. כיום, השוק נשלט בעיקר על ידי שתי רשתות גדולות, סטימצקי וצומת ספרים, שעקב הנחה גבוהה מאוד שהן מקבלות מהמו"לים עבור ספרים שנכנסים למבצעים, מורידות את מחירי הספרים לרמה כזו שלא מאפשרת למו"ל להחזיר את ההשקעה בכותרים החדשים, אלא אחרי מכירת כ 3,000 או 4,000 עותקים, תלוי באיזה ספר מדובר, כמובן. אחרי כיסוי ההשקעה, מו"ל אמור להפריש תמלוגים לסופר, אבל התמלוגים עומדים על אחוזים מגוחכים ולא מאפשרים לסופר אפילו חודשיים-שלושה של התפנות להתחיל בכתיבת הספר החדש. בתנאים כאלה, אף הוצאה קטנה לא יכולה להחזיק מעמד יותר בתנאים הנוכחיים, אלא אם היא חוברת להוצאה גדולה או חוסה בצלה בדרך כזו או אחרת של שיתוף פעולה. לאורך השנים היה ברור שצריך לשנות את הגישה, בצורה כזאת שחנויות עצמאיות יוכלו להתקיים לצד הרשתות, ושספרים יימכרו במחיר ריאלי ומכובד, ויניבו הכנסות הן למו"ל והן לסופר.

האם החוק לא יגרום לירידה במכירת ספרים? איך הוא יגן על הסופרים?

זה נכון שבצרפת, לאחר שהחוק נכנס לתוקף, הייתה ירידה מסוימת ברכישת ספרים, כי קהל הקונים היה רגיל להנחות ענק ופתאום מחיר הספרים אמנם ירד במחיר הקטלוגי המוטבע עליו אבל כיוון שלא ניתנה שום הנחה, בשנתיים הראשונות ללידת הספר, המחיר היה גבוה מכפי שהציבור ציפה, אחרי שהתרגל למבצעים דומים למבצעי 3 ב-99 ₪ או 4 במאה. הקהל התרגל להנחות עצומות, ונדרש זמן עד שהבין את משמעויות החוק.

אלא שבמצב שנוצר בישראל, חייבים רגולציה חריפה. החוק ינקוב במדויק בגובה התמלוגים שיינתנו לסופרים והוא יהיה גבוה מכפי שהוא כיום. החוק מדבר על כך שב-18 החודשים הראשונים לצאתו של ספר לאור, הוא לא ייכנס לשום מבצע ויימכר במחיר הרגיל שלו. רק באירועים כמו עשרת ימי "שבוע הספר" הוא יוכל לקבל הנחת 20% אבל בשאר השנה המחיר יהיה קבוע, בהתאם למחיר המוטבע עליו, שיהיה זול יותר מהמחיר הקטלוגי היום. קרי, המחיר הקטלוגי של הספרים החדשים ירד, אבל ההנחות יוגבלו. כל מו"ל קובע את מחיר הספרים שהוא מוציא, אבל טווח המחירים המשוערים יעמוד ככל הנראה על סכום של 50-60 ₪ כולל מע"מ, במקום המחירים הקטלוגים הגבוהים שנהוגים כיום (88-98 ₪ לספר). אפשר יהיה להציע במבצעים ספרים ישנים, במסגרת הנחות מסודרות שהרשתות יורשו לקבל מהוצאות ספרים. על ידי זה, ההוצאות יוכלו לנשום קצת יותר לרווחה. תהיה גם הגבלה והנחייה לגובה אחוזי התמלוגים שיקבלו הסופרים, וזה כמובן לטובתם. דבר נוסף: שטחי התצוגה של הוצאות לאור שנמצאות בבעלות צולבת עם רשת ספרים זו או אחרת, יקבלו היקף פרופורציונאלי יותר מכפי שאנחנו רגילים היום. בחנויות של "צומת ספרים", שנמצאת בבעלות צולבת עם הוצאות כנרת זב"מ דביר ומודן, החוק ישפר את מידת החשיפה של ספרים מהוצאות אחרות.

למה החוק מתעכב ומתי צפוי להיכנס לתוקף?

החוק מתעכב כבר שלוש שנים בגלל סיבות פוליטיות וטכניות, בגלל דחיות שונות ונשנות, ובגלל דיונים משפטיים ארוכים. מכיוון שלחוק יש המון סעיפים פנימיים שנוגעים לעתידם של סופרים, מו"לים, בעלי רשתות, בעלי חנויות ועוד, חשוב מאוד לשמוע את כולם בוועדות בכנסת ולתקן שוב ושוב סעיפים בתקווה שכל הצדדים יהיו מרוצים. בשבוע שעבר התקיימה הישיבה האחת לפני האחרונה. שרת התרבות לימור לבנת ויו"ר הוועדה, עמרם מצנע הבטיחו להעביר את החוק בכנסת בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני הפגרה שצפויה להיות באוגוסט. במקרה כזה, החוק ייכנס לתוקף בתוך חצי שנה, כדי שהחנויות והמנגנונים הקשורים למכירה (קטלוגים, מחירים) ילמדו אותו ויתארגנו לקראת יישומו. אם זה אכן יקרה ולא יהיה שיבוש נוסף, חלילה, אנחנו נהיה בפתחו של עידן חדש. מטבע הדברים, בהתחלה ישרור בלבול מסוים, אבל לאט לאט, הציבור, המו"לים, הסופרים, הרשתות – כולנו נתחנך מחדש לצריכה נכונה של ספרים, לאהבת המילה הכתובה מבלי לקבל ערמות של ספרים באווירה של בסטה זולה.

עד כמה את מעורבת במאמצים לקידום החוק, בתור מו"לית וסופרת?

אני עוקבת מאוד מקרוב, קוראת מדי שבוע כמעט את השינויים בניסוח החוק ומתעדכנת בנעשה מאחורי הקלעים. הייתי בישיבת ועדה בכנסת לפני שלושה שבועות, הייתי גם בשבוע שעבר, בישיבה האחרונה. זה חשוב לעתיד הספרים והספרות וזה כמובן חשוב לי כמו"לית. חשוב לי שספרים שאני מוציאה יקבלו שטח תצוגה גדול יותר ברשת שהיא בבעלות צולבת, חשוב לי שהמבצעים לא יגרמו לכך שספרים יימכרו לפי משקל ובגרוש וחצי. חשוב לי שאדם שרוצה לקנות ספר לא יהיה אנוס לקנות יחד איתו עוד שניים או שלושה. חשוב לי שסופרים יקבלו גמול גבוה יותר ושמו"לים יוכלו להתפרנס טוב יותר ולא להזרים הון אישי כדי להציל את נפשם ואת מפעל חייהם.

מה תוכלי לספר על הדרך שלך לעצמאות, כמוציאה לאור? למה ואיך הקמת הוצאת ספרים?

לפני שהפכתי לעורכת עסקתי בתחום הפרסום והשיווק. עבדתי במשרדי פרסום גדולים, היצירתיות תמיד משכה אותי מאוד. מצד שני, הרגשתי שהייעוד שלי בכתיבה ברור מאוד, אך לא בא לידי ביטוי. הרגשתי שמילים ממלאות אותי, שאני מלאת יצירתיות בכל הנושא של כתיבה, עריכה ובשלב מסוים, כשהעבודה הכריעה מרוב לחץ, החלטתי לקבל ייעוץ עסקי וההכוונה הייתה חד משמעית ללכת לתחום הכתיבה/עריכה באופן בלעדי.

החוויה המכוננת בתהליך ההפיכה למו"ל הייתה פגישה שלי עם מתרגם צעיר בשם איתי רון, בשנת 2003, בברצלונה. נסעתי לשם אחרי שכבר הייתי כמה וכמה שנים עורכת פרילנסרית בהוצאות גדולות, ורציתי מאוד לעשות קפיצת מדרגה. חשבתי להקים הוצאת בוטיק קטנה וייחודית, שלא תוציא יותר מדי ספרים אבל מה שתוציא, יהיה הקרם דה-לה-קרם. נסעתי לברצלונה לכנס, ורציתי לסייר שם ביריד ספרים ולפגוש אנשי ספר מהמילייה הספרדי. חברה טובה חיברה אותי בדרך לא דרך לאיתי ונפגשתי איתו בקפה "קקאו סמפאקה". קיבלתי ממנו קובץ מודפס של סיפורים קצרים מופלאים משל סופרת בשם מונסראט רוג', שנקרא "שירת הנעורים". הוא ביקש שאעניין הוצאת ספרים בארץ שאולי תרצה להוציא את זה. וכשהגעתי ארצה וקראתי את הקובץ, אמרתי לעצמי: זה יהיה שלי. כך אתחיל את הצעד הראשון לפתיחת הוצאת הספרים שלי.

הדרך לעצמאות הייתה קשה, הייתי צריכה ללמוד לעשות המון דברים שמעולם לא עסקתי בהם, אבל הצמדתי לעצמי "קואוצ'ר", עוד לפני שהמונח נולד כאן בכלל, חבר קולגה מתעשיית המו"לות, שהדריך אותי וליווה אות בצעדים הראשונים. התקופה לפני עשר שנים הייתה הרבה יותר קלה מהיום. היום, לפתוח הוצאת ספרים, זה מהלך כמעט התאבדותי. השוק שונה וכללי המשחק אכזריים, אבל אני מקווה שהמציאות הזו תשתנה בעקבות החוק החדש.

הדחף לכתיבה

את המעבר לכתיבה כסופרת, לא עשיתי בתור צעד של החלטה. זה היה משהו שהיה מובן וברור לי מאליו. זה התחיל מספר ילדים ב-2004, "נמשים כמו כוכבים", וזה עבר לספר של סיפורים קצרים שנקרא "פירורי קינמון" שאותו הוצאתי ב-2008. את הרומן האחרון, באורך מלא, הוצאתי כבר בספריית מעריב של הוצאת כתר, לפני שנה, "אור נדלק במרפסת" והוא השיג מכירות יפות וגבוהות ובימים אלה נמצא גם במו"מ עם הוצאות בחו"ל לתרגום. הכתיבה היא משהו שבוער מבפנים וקשה מאוד לאדם כותב לדכא את הצורך הזה. מן הסתם, גם אין סיבה לדכא את זה. היום אני עובדת על הרומן הבא שהוא מאוד מורכב, וכתיבתו קשה מאוד בהשוואה לספרים הקודמים שלי, כי יש בו רבדים רבים ודמויות רבות יותר. אבל אני מרותקת אליו, נשאבת לגיבורים שלי וחיה את החיים שלהם לגמרי.

>> הוצאת רימונים, עמוד הבית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה