חוק המקוואות מאיים לחדור לפרטיותן של נשים

ח”כ גפני פועל לכך שהמקוואות יהיו בבעלות הרבנות הראשית, כלומר ההנחיות לגבי טבילת הנשים וחשיפת גופן לזרה מוחלטת, ייקבעו ע”י גברים בלבד. על הצעת החוק המסוכנת לנשים חילוניות ודתיות כאחד

22/03/2016
ח''כ ד''ר עליזה לביא קבלו עדכונים מד"ר
  • בדואר
  • RSS

הרבנות הראשית תחליט על אופן טבילת הנשים במקווה? צילום: שאטרסטוק

לאורך חיי הציבוריים אני נדרשת רבות לשאלת מקומן של נשים בחברה וליכולת ההשפעה שלהן, בשלבי התמקצעות ובמסגרות התעסוקה, בתקצובן בספורט, ביצירה הספרותית והמדעית בישראל, ובציבוריות ובפוליטיקה הישראלית. בעוד שברוב הנושאים אני מוצאת שותפות ושותפים נלהבים לדרך, כשזה מגיע לנושא טהרת המשפחה והמקוואות אני נתקלת פעמים רבות בתגובות שנעות בין מבוכה, בושה, בלבול, או פשוט חוסר עניין ואדישות.

יש שטועים לראות במקוואות סוגיה דתית או הלכתית גרידא, אלא שלמען האמת בכוחה של שאלת המקוואות לפתוח צוהר לדיון רחב ועמוק יותר בנוגע למעמדן של נשים בחברה, ליכולתנו ליצור מרחב ציבורי מכבד ומאפשר ולפני החברה הישראלית כולה.

מציאות רבת שנים של התרחקות מהעיסוק בסוגיה נוצלה לאורך הדרך בידי הממסד הדתי על מנת לקבע ולבצר את מעמדם כמחליטים הבלעדיים על מקומן של נשים במקוואות. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה היהודית, שהפיקוח הגברי השתלט על מרחב שהיה מאז ומתמיד מנוהל על ידי נשים ובשבילן.

ראשית, חשוב להבין כי מדובר בסוגיה הנוגעת לכל אישה יהודיה המבקשת להנשא ברבנות: חילוניות, מסורתיות, דתיות וחרדיות, כולן נדרשות לטבול במקווה לפני החופה.

על אף שלאורך דורות נשים יהודיות קיימו את הטבילה על פי מסורת נשית יהודית שעברה מדור לדור ובהדרכה נשית על דורית, במדינת ישראל של היום הן נאלצות לתת הסברים בנוגע לחייהן האישיים ולהסתובב במבוכה ובאי נוחות בביקורן במקוואות.

פעמים רבות מדי נתקלות נשים הבאות לטבול במקוואות בסיטואציה פוגענית ומשפילה ובדרישה לפעול לפי מנהגים לא להן. הבלניות, שזכויות רבות להן ועושות עבודתן נאמנה, תודרכו במקומות רבים על ידי רבנים מחמירים או מועצות דתיות שהחליטו להוביל קו קפדני ובלתי מתפשר. בעקבות כך יש מהן שמתחקרות את הטובלות ובודקות אותן מכף רגל ועד ראש. ישנן כמובן נשים השמחות להעזר בבלנית, וזו כמובן זכותן המלאה, אך יש אחרות שנרתעות מהחדירה לפרטיותן ומעדיפות לטבול לבד ולא לשוחח באותו הרגע ולתת דין וחשבון.

בכנסת הקודמת ביקשתי לשנות מציאות זו. הצעת חוק שהעליתי ביקשה לאפשר לנשים לטבול כמנהגן מבלי שתיבדקנה ללא הסכמתן המפורשת. לאחר התנגדות משרד הדתות לטיפול בנושא דרך חקיקה, הגענו להבנות והסכמות עם המשרד ועם הרבנים הראשיים, במסגרתם הותקנו תקנות שאוסרות כפיית מנהגים על טובלות ותחקורן.

בחלק מהמקומות הכללים נאכפו, ובמקוואות רבים אחרים לא. ישנם מקרים בהם גם הוזמנה משטרה כנגד נשים שביקשו פרטיות. יחד עם זאת, הושגה התקדמות, התקיימו דיונים רבים והנושא בהחלט עלה לסדר היום.

אלא שאז הגיעה הצעת החוק של ח״כ גפני שמשמעותו הברורה היא פגיעה קשה בנשים והרס של כל אותן הבנות אליהן הגענו בעמל רב. החוק של גפני נולד לאחר שבפסיקה תקדימית ופורצת דרך קבע בג”צ בצורה חד משמעית: המקוואות הם רכוש הציבור ואינם נחלתם של קבוצות מסוימות בלבד. בלחץ ציני פוליטי של הסיעות החרדיות בשיתוף הבית היהודי אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את ההצעה האומללה והפוגענית הזו.

בימים האחרונים, התבשרנו כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, קבע בחוות דעתו כי ההצעה אינה חוקתית. את ההצעה של גפני יש להוקיע ולהוריד מסדר היום. אנו ניצבים כעת בפני מבחן קריטי, שיהיה בו כדי להעביר מסר משמעותי על אופיו של המרחב הציבורי בישראל ועל מעמדן של הנשים. אני מאמינה שבשיתוף פעולה נצליח לעצור את החקיקה הפוגענית הזו, ולקדם חקיקה שוויונית והוגנת שתכבד את כלל נשות ישראל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה