חופשת מלחמה

ההסלמה בדרום גרמה להרבה היעדרויות מהעבודה. עו"ד דריה כנף מסבירה מהם זכויותיהם של העובדים הדרומיים בעקבות המצב

22/08/2011
דריה כנף, עו"ד www.dariacanaff.com קבלו עדכונים מדריה
  • RSS
» Thinkstock :איך אפשר לעבוד ככה? צילום

בשבת שמעתם חמישה בומים, אחד אחרי השני. ומאז הילדים לא מסכימים להישאר יותר לבד בבית, ובינינו, גם אתם לא: איך אתם יכולים להיות בטוחים שהם יספיקו לרוץ לממ"ד בזמן? ומה יקרה אם תהיו בעבודה, קווי הטלפון יפלו ולא תדעו מה קורה איתם? אלוהים ישמור.

אז אתם מחליטים לא ללכת (שוב) לעבודה, ושואלים את עצמכם מה בעצם מעמדן החוקי של כל ההיעדרויות הללו והאם מישהו הולך לשלם לכם עליהן.

מי ישלם לנעדרים מעבודתם?

נתחיל מכך שאינני אשת בשורות היום: עובד או עובדת שיחליטו על דעת עצמם להיעדר מהעבודה, גם אם הם מתגוררים בבאר שבע רבתי, ייחשבו כעובדים שנעדרו מהעבודה על חשבונם.

המשמעות היא שתהא היעדרותכם מוצדקת ככל שתהיה, אם לא תגיעו לעבודה - לא תהיו זכאים לתשלום בגין יום זה, או שתקבלו שכר מלא אך יום זה יופחת ממציבת ימי החופש שלכם, והכל כנהוג אצלכם (כמובן שאם במקרה חל עליכם הסכם קיבוצי או אישי אחר הקובע הוראות ספציפיות אחרות בעניין, הוראותיו יגברו).

מצב שגרה או מיוחד?

נשמע הזוי? צודקים. אבל זה המצב בישראל מודל 2011. מצב זה ישתנה רק אם חלילה המצב הביטחוני יחריף, ופיקוד העורף יכריז על מצב מיוחד בעורף. במצב כזה, העובדים באיזור מסויים (שיוגדר מראש) יידרשו להישאר בביתם ולא לצאת לעבודה, או לחילופין ינחו אותם להגיע לעבודה רק אם יש שם מרחב מוגן.

במקרה זה בלבד יחולו הוראות מיוחדות על אותם מעסיקים ועובדים שנאלצו לשבות מעבודתם בשל הוראות הביטחון, ובכלל זה יחולו הסדרים מיוחדים לגבי תשלום שכר (פירוט בהמשך). אך כרגע, כל עוד הנחיית פיקוד העורף היא שתושבי הדרום נמצאים במצב "שגרה" (וזו ההנחייה נכון להיום, התקשרתי לוודא עבורכם), מקומות עבודה מתנהלים כרגיל ועל העובדים להגיע לעבוד, גם אם הילד שלהם רועד מפחד.

במלחמת לבנון השנייה, למשל, עובדים רבים נעדרו ממקומות עבודתם, בשל ההפגזות התכופות. זוכרים? פיקוד העורף ושר האוצר התגייסו אז לטובת המצב וחוקקו חוקים והנחיות שונים שיסייעו לעובדים שנבצר מהם להתייצב בעבודתם. בתוך כך נחקק "חוק הגנה על עובדים בשעת חירום", ונקבעו הסדרים לפיהם מעסיק ששילם לעובדיו שכר באותם ימים ובאותם איזורים יקבל מהמדינה פיצוי בגין השכר ששילם לעובדיו (בגובה מסויים ולפי ההוראות שנחקקו). כיום אנחנו עדיין לא שם, לשמחתנו, והמצב כרגע זמני ופרוץ.

ואם הסתיימו לי ימי החופשה?

בעיה. לאור העובדה שלרבים מאיתנו יש מספר ימי חופשה מוגבל, ורובנו כבר עשינו בהם שימוש בחופש הגדול הארוך, סביר להניח שאתם על הקשקש בכל הנוגע לימי חופשה. מרגע שיתרתכם תעמוד על 0, למעסיק תהיה זכות לנכות לכם שכר עבור כל יום שבו אינכם מגיעים לעבודה.

אז מה עושים?

במידה ואתם עובדים במקום עבודה מאורגן, גשו לוועד העובדים ובדקו אם מגיעים לכם ימי חופש מיוחדים בימים שכאלו, לפי הסכם קיבוצי כזה או אחר החל עליכם. אם לא, תוכלו להציע לוועד העובדים לנהל מו"מ מול ההנהלה בעניין.

אם אתם עובדים במקום עבודה פרטי, נסו להגיע עם המעסיק להבנות, כגון נטילת ימי חופשה על חשבון ימי החופשה שיגיעו לכם בשנת ההעסקה הבאה, או ניכוי מדורג (להפחית את ימי החופשה מהשכר בפריסה לאורך מספר חודשים קדימה). כן ניתן לבקש כי שעות ההיעדרות יירשמו, השכר ישולם במלואו, ואתם תתחייבו להשלימם בחודש הבא, למשל.

מכל מקום, קחו בחשבון שסימן השאלה לא אמור להיות ארוך, ויש לעקוב אחר הוראות פיקוד העורף – אולי הפתרון יגיע מוקדם מהצפוי, כשיחילו הוראת שעה מיוחדת עבור תושבי הדרום.

ומה קורה במקרה בו מקום העבודה נסגר בשל האירועים?

כעקרון, חוק חופשה שנתית מאפשר למעסיק להוציא את עובדיו לחופשה של עד שבעה ימים ללא הודעה מוקדמת, במהלכה הם לא יקבלו שכר, או לחילופין יקבלו שכר וינוכו להם ימי החופשה הצבורים (במקרה שהחופשה עולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע לעובד על כך שבועיים מראש, ולכן חופשה שכזו לא תהיה רלבנטית לסיטואציה שנוצרה). שימו לב שבמקרה שהעובד בא בבוקר לעבודה, והמעביד הוא ששולח אותו מרצונו הביתה, יום זה ייחשב כיום עבודה לכל דבר.

וכמובן, במקרים בהם ניתנה הוראה מאת כוחות הביטחון שלא לפתוח את מקום העבודה הספציפי, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) הדנות בנזקי המלחמה העקיפים, מקנות למעסיק ששילם לעובדיו שכר זכות לפיצוי מסויים מאת קופת המדינה (וכאמור, יש לבדוק את התנאים לכך).

ואם מפטרים אותי?

שימו לב - במידה ובחרתם מיוזמתכם להיעדר מהעבודה, השכילו לשלוח הודעה בכתב למעסיק, ובה הסבירו את סיבת ההיעדרות (מצב ביטחוני, חשש של הילדים, סגירת הגן). העלו על הכתב את בקשתכם כי המעסיק יבוא לקראתכם (עבודה מהבית אולי?).

במידה ולא הצלחתם ופוטרתם בשל כך, יש לבדוק אם פיטוריכם אסורים לפי חוק (חוק הגנה על עובדים קובע באילו איזורים בדיוק, ומתי, אין לפטר עובד שלא הגיע לעבודה בשל המצב הבטחוני). אם הם נחשבים כאסורים, יש לפעול כנגד המעסיק בכל האמצעים העומדים לרשותכם.

במידה והפיטורים אינם אסורים לפי חוק זה, יש לבחון את מכלול הנסיבות של הפיטורים, וייתכן והתנהגות המעסיק בנסיבות אלו תיחשב ככזו שמנוגדת לחובות תום הלב וההגינות החלות על מעסיק במסגרת יחסיו עם עובדיו, ויהיה ניתן לתקוף את הליך הפיטורים.

לסיכום, לטעמי החקיקה בתחום אינה חדה דיה, והתקנות אינן מכסות את כל המקרים, ובטח שלא בימים אלו. לכן נותר רק לחכות ולראות לאן תתפתח המערכה הביטחונית, ובינתיים לנסות בכל דרך להגיע להסדר פנימי מול המעסיק הספציפי. ובינתיים, אאחל לכל עם ישראל שנעבור את זה בשלום. אמן.

עו"ד דריה כנף, מתמחה בדיני עבודה וחוזים.

יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

צילום: Thinkstock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה