חווה אלברשטיין: ללא פשרות

מה שיצר את מעמדה הבלעדי של חווה אלברשטיין כאחת ויחידה בתרבות הישראלית הוא היושרה האמנותית שלה, ואי הנכונות להתפשרות מסחרית. אבישג רבינר על האלבום החדש

20/03/2012
אבישג רבינר קבלו עדכונים מאבישג
  • RSS
» חווה אלברשטיין

חווה אלברשטיין משחררת היום דיסק חדש. אוסף שירי אהבה כפול (36 שירים) בשם "סיפור אינטימי" וזו סיבה נפלאה לומר כמה מילים על האישה, היוצרת והתופעה (כבר דיברתי ב"עניין של תרבות" ברשת, אבל היו לי רק שתי דקות).

יש בארץ הרבה יוצרות מקוריות וזמרות נפלאות אבל אלברשטיין יש רק אחת.

היא עלתה מפולניה בגיל ארבע בראשית שנות החמישים אבל נשאר בה משהו גלותי, משהו אחר, אולי משם. לא נראה שהיא ניסתה להסתיר את זה. הגלותיות הזו, מן עדינות פולנית, נשארה חלק ממנה, חלק מקסמה.

היא השתתפה בתכניות ילדים (קרוסלה, זוכרים?) והקליטה עשרה תקליטי ילדים (גם "חווה ועודד בארץ הקסמים" הנהדר) אבל לא התיילדה, לא התחנפה ולא יצרה מוזיקה דביקה עבורם. אולי בגלל זה גם לא הכתרה כמלכת הילדים ולא הייתה צריכה מאוחר יותר לשנות תדמית עבור המבוגרים. היא תמיד הייתה אותה חווה.

היא הקליטה שמונה תקליטים ביידיש. זה נשמע מופרך אבל היי, יידיש היא שפה נדירה, שפה נכחדת ועשירה בצורה בלתי רגילה. בעצם מדובר במוזיקת פולקלור ייחודית. איך אף אחד לא חשב על זה קודם?!

היא הופיעה בשירי מחאה כבר בשנות השמונים, כשזה לא היה כאן בכל מקום ולא תמיד זה השתלם כמו עכשיו. להיפך. זה עצבן הרבה אנשים ולא טרם למכירות. אבל זה היה מהלב.

היא הקליטה קרוב לשישים תקליטים, רק אחד באנגלית אבל הצליחה מאד בחו"ל.

חווה אלברשטיין מוכשרת, אבל בטח לא הכי מוכשרת, היא זמרת נהדרת אבל בטח לא הזמרת הכי נהדרת, היא פרפורמרית מעניינת אבל יש עוד כמוה, יש לה השכלה מוזיקלית מעמיקה, אוקיי, טוב. יש לה את השילוב הזה, של כל החומרים הטובים והתכונות הטובות הללו אבל מה שגרם לה להגיע עד הלום כפי שהיא, מנצחת, הוא העובדה שלחווה אלברשטיין הייתה ועדיין יש לה יושרה אומנותית מוחלטת.

חווה אלברשטיין התייחסה אל עצמה כאל אומן אמיתי. היא לא יצרה מוזיקה עבור קהל שעליה לשבות בקסמיה, היא לא חשבה על המכירות והדימוי והאגו. חווה אלברשטיין יצרה בכדי לעבוד ולייצר את מה שהיא אוהבת, לומר את מה שבער לה, בטקסטים, בשפה המוזיקלית, בהוויה האומנותית כולה. היא המשיכה תמיד להתעניין במוסיקה שסביבה ושאבה ממנה השראה אבל לא נתנה לאופנות להשתלט על מה ששלה. בקיצור – חוה אלברשטיין נשארה נאמנה לעצמה והאותנטיות הזו, הכל כך נדירה בעולם בו אומנים רבים כל כך לא מצליחים להתפרנס מיצירה, בנוסף לכשרון, עבודה קשה וסקרנות מוסיקלית שלא יודעת שובע, הפכו אותה ליוצרת הישראלית הפוריה והמעמיקה ביותר של דורה.

בלי להיות מנטורית, בלי לפרסם בנק, בלי לשפוט ולייצג אותנו בארוויזיון ואפילו מבלי להופיע אחת לשנה בקיסריה ולתחזק תכנית רדיו. כן, כנראה שזה אפשרי, רק שלרובנו, גם לי, אין את הסבלנות  לחכות ולראות אם "זה" ישתלם בגיל שישים וחמש והרי תמיד יש תקופות משבר. התרגלנו לסיפוקים מיידיים. אנחנו גם לא בטוחים שאנחנו מספיק מוכשרים, או שנצליח לגמור את החודש, אנחנו מוותרים בדרך, מעדיפים פשרות.

אז עכשיו אני הולכת להקשיב לדיסק החדש של חווה אלברשטיין שכבר גיליתי בו המון שירים שאני מאד אוהבת, שתמיד רגשו אותי, ומאחלת לכולנו שנקח ממנה דוגמא ונלמד לא לוותר ושנוכל בגיל הסבתאות להביט לאחור ולומר – עשיתי את זה בדרך שלי ותראו ילדים איזה יופי יצא לי.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה